דיאטת אופנה: טיפים למראה נהדר ומלתחה מצומצמת

תמו עשרה ימים עם שישה פריטי לבוש. תמה דיאטת האופנה.

חמשת הבלוגרים שנענו לאתגר הם חלוצי התופעה העולמית בישראל ששרדו בעזרת מלתחה מצומצמת מזג האוויר שנע בין שרב למעונן חלקית.

היום בבוקר הם ילבשו פריט שלא קשור לאותם שישה פרטים שחרשו עליהם בתקופה האחרונה. התובנות רבות: יש מי שלמדה איך לנהל את המלתחה שלה נכון יותר, ויש מי שרק שמחה לחזור אל השפע בארון, ויש מי שקובע שהדיאטה מזיקה לבריאות, גם כאשר מדובר בבגדים.

אם טרם התוודעתם אליהם ואל הפרויקט את מוזמנים לחזור אל היום הראשון: אל ההתחלה, אל ההסתגלות ביום השני, אל הקושי ביום הרביעי,  אלהקרייבים לפריטי לבוש מקוריים ביום השישי ועל שבירות קטנות והצלחות גדלות ביום השמיני. אם אתם רוצים להרים את הכפפה ולנסות בעצמכם דיאטת אופנה, הרי שיש לכם עם מי להתייעץ וממי לשמוע. קצת שליטה בארון יכולה לעשות רק טוב.

אתמול תמה הדיאטה. מה קורה מחר? 

מעיין

My little Fashion

10 דברים שלמדתי מהדיאטה:

1. אני אוהבת את המלתחה שלי (ומתגעגעת אליה)

2. דברים עם כפתורים הם נורא שימושיים

3. תרבות הצריכה היא מטומטמת בהחלט

4. לא באמת צריך כ"כ הרבה בגדים..but it feels sooo good!!

5. בייסיק זה מאוד חיוני

6. אני חייבת חאקי במלתחה

7. קשה לעשות דיאטת אופנה עם המזג אוויר (המטורף) בישראל

8. אקססוריז ונעליים הם אחלה של דבר

9. למדתי מהי משמעות החיים

10. אני שמחה שזה נגמר

הדבר הראשון שאלבש הבוקר: כל הדברים שלא לבשתי במשך עשרת הימים הנוראים הללו. וסט ג'ינס חדש סוף סוף יוצא מהארון! 

מירב קאופמן

בארון של גיברת קאופמן

"אם הייתי שכירה לא בטוח שהייתי צולחת את הדיאטה"

כמה מילות לסיכום: היה טוב להרגיע קצת את היסטריית מה אלבש היום, היה נעים להכיר מחדש את האופציות הטמונות בארוני, היה מאוד כיף לקחת חלק בפרויקט.

הלא יאומן קרה: אם לא מחשיבים את פשעי השבת, הצלחתי אשכרה להסתדר עם חמישה פריטים. הג'קט הורוד לא נלבש בסופו של דבר וגם לא הוחלף בפריט אחר.

מאנצ'יז – כן או לא? כן, אבל בקטנה. בואו נגיד שאם הייתי בדיאטה אמיתית הקרייבינג היה לקרואסון אבל לא לסטייק.

אם הייתי שכירה: לא בטוח שהייתי צולחת את הדיאטה יום יום, אבל לעובדת בית כמוני הדיאטה בהחלט העניקה חינוך נאה ופרספקטיבה רעננה על הגרדרובה הנוכחית.

עוד יום אחד והייתי נשברת: יכול להיות אבל גם יש מצב שהייתי מפתיעה את עצמי עם עוד לוק שלא 'הכרתי' עד כה והיה לי מול העיניים כל הזמן.

הצד המתוק של העניין: החירות לאבזר.  

האם אעוט מחר על הארון: לא באותה התלהבות שחשבתי שתהיה. עכשיו אני שוב צריכה להחליט לבד מה ללבוש.

מה אלבש מחר: לא יודעת, הדיאטה נגמרה..

מור4מי

more4me

"למרות שאף פעם לא עמדתי מול הארון ואמרתי לעצמי 'אין לי מה ללבוש' תמיד יש לי תחושת חוסר"

לאימא שלי נפלטת מדי פעם האמירה "אם תלבשי כל יום משהו אחר, בשנה לא תצליחי ללבוש כל פריט שנמצא בארון שלך". יש אמת בדבריה. הארון שלי מ פ ו צ ץ. המדפים קורסים. הקולבים נוטים להישבר. אזור התכשיטים עמוס. ואין לי מקום להכיל את הכל.

אבל אני קונה. בראש רשימת הפיצויים המידיים, מתנות יום ההולדת והפינוקים נמצאת קניית בגדים ואקססורייז.

לכאורה זו היתה אמורה להיות רשומת הפתיחה. אבל, למרות שאף פעם לא עמדתי מול הארון ואמרתי לעצמי "אין לי מה ללבוש" תמיד יש לי תחושת חוסר. חוסר במכנסיים מחמיאים. חוסר בחצאיות שהסילואט שלהן מדויק. חוסר בארגומנט שיחבר במדויק. חוסר בעליונית שתהיה "כמו שצריך".

בימים הללו ניצלתי טוב יותר שישה פריטים. יחד עם זאת, כמו כל דיאטה עם תפריטים מובנים, יש שלב שלב שזה פשוט משעמם ולא בא לי. וככה אני הרגשתי ביום השני והשלישי - לא בא על על זה ולא בא לי זה ולא בא לי על...

גם חדוות הפריט השישי שהוספתי רק ביום חמישי החזיקה מעמד עד יום ראשון בבוקר.

ומה הכי בא לי ביום רביעי זה על הבוקר? לפתוח את הארון ולגלות את האוצרות הכמוסים בו. כאלו שמזמן לא לבשתי. כאלו שמבאים בדיוק את היום שאני רוצה שיהיה לי: עם הרבה הפתעות טובות. ויש לי כאלו לשנה שלמה ואף יותר...

לי וולף

לי'תלבש

להתמקד בגזרות קלאסיות, להשקיע באיבזור, להחזיק

כשהוזמנתי להשתתף באתגר, התבקשתי לכתוב קצת על עצמי ועל הבלוג; נראה לי הולם לשתף פה בסוף האתגר, לקראת הסיכום:

סבתא שלי היתה אומרת שכל אשה צריכה שלוש שמלות - שחורה, חומה ואפורה כהה - ואביזרים בכל הצבעים. היא לא באמת הסתפקה בשלוש שמלות אבל באמנות האיבזור היא שלטה, ועם שישה פריטים אני הולכת בדרכה. הדיאטה הזו אשררה התנהגויות ומחשבות ישנות וחידדה תובנות חדשות יותר:

תמיד אהבתי אביזרים. נעליים במיוחד. אביזרים מאפשרים לנו למקסם את המלתחה, להוסיף עניין, 'לקשור' פריטים לכדי מראה ולהחצין, או להפנים, את האופי שלנו.

גזרות קלאסיות לא יוצאות מהאופנה. כדאי להשקיע בפריטי בסיס בגזרות טובות ובצבעים ניטראליים; כל עוד המידה לא משתנה, סבירות גבוהה שנוכל לנצל אותם לאורך זמן. למען הסר ספק: ניואנסים הם דבר חשוב באופנה ולכן כדאי להתעדכן ידי פעם ולוודא שהפריט הישן לא נראה מיושן.

אני אוהבת שפע. בארון ובכלל. אבל לאורך השנים למדתי לקנות חכם יותר.

הטריק הכי טוב שאני יכולה להעביר הוא "להחזיק". אם בצעירותי רצתי למדוד כל פריט ברגע שראיתי על המדף, היום אני מסתובבת בחנות ואוספת את מה שנראה לי. כך יוצא שברוב הפעמים אני כבר לא רוצה למדוד את רוב הפריטים שבחרתי, כי מצאתי אחרים, טובים יותר. אני חושבת מראש עם מה אלבש את זה והאם זה מתאים למלתחה שלי ולי. לפעמים יש גחמות וכדאי להיות כנים עם עצמנו ברגעים כאלו... "אני הרי לא באמת אלבש את ה-(השלם/י את החסר) יותר מפעם אחת!" צריך להכנס ללקסיקון.

לא תמיד יש השראה או חשק, אבל ברוב הימים אני משתדלת לחשוב - אם אפגוש מישהו שלא ראיתי הרבה זמן, או מישהו חדש שארצה להרשים - האם "זה" מה שאני רוצה לשדר? קשה להגיע ל"זה" עם שישה פריטים בלבד, אבל זה אפשרי עם 10 (ומעלה..). הדיאטה חיזקה את הרצון 'לבזבז נכון' ולהוציא את המיטב גם מהמלתחה המתעדכנת וגם מחשבון הבנק.

ומחר? יש פריט אחד שחייך אלי כל בוקר. אחד הפריטים הקיציים הבודדים שקניתי בפריז ושלאור הדיאטה המתין בסבלנות לחשיפה... אני לא באמת יודעת אם אלבש אותה מחר, אבל כרגע נראה לי שזו תהיה החולצה הזאת:

The Eye

Fashion's editor notes

"אפשר להיות יצירתיים גם אם אתה לא בדיאטה"

היתה לי חוויה חשובה, מלמדת, קונספטואלית. אופנה קונספטואלית זה דבר שאני אוהב, היא נותנת מענה לצרכים שמעבר לשטחיות שבתשוקה לאסטטיקה. ולמרות זאת, אינני חושב שבפעם הבאה אסכים  לשאת דגל מאבק כזה או אחר על בשרי. לא אלך לשרוף צמיגים וגם לא אשבות רעב למטרות אידיאולוגיות - זה עושה הרבה רעש שנבלע מהר מדי ברקע ומותיר אחריו רק טעם רע בפה.

"בדיאטת האופנה" היה פן רדיקלי: הגבלה דרסטית או סגפנות לתקופות קצרות רק לעיתים נדירות מצליחות להניב פירות. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא "דיאטה", הפעם דיאטה אמיתית, של מזון. רק כ5% מהאנשים שיורדים במשקל לאחר דיאטה, שומרים על ההישג במשך חמש שנים, ייתכן שאפילו פחות מכך. לרוב, דיאטות מביאות רק להשמנה (בק"ג וגם מבחינת שינוי הרכב הגוף).

מעבר לזה, ישנן מספיק דרכים להעביר מחאה גם בלי מחוות טוטאליות: אפשר לקנות פחות גם אם לובשים יותר משישה פריטים ב10 ימים, אפשר להעריך איכות גם אם יש לך הרבה בגדים בארון ואפשר להיות יצירתיים גם אם אתה לא בדיאטה.

"דיאטה זה אורח חיים" (משפט שכל דיאטנית יודעת לדקלם). התפיסה לגבי האוכל ואורח החיים חייבים להשתנות  כדי לרדת בצורה מוצלחת משקל, ממש כשם שצריך להפנים ערכים בריאים לגבי ללבוש, צרכנות, קניה ולבטל את הצורך ל"יותר" כפיצוי על חוסכים בערך עצמי.

לבוש הוא סוג של ביטוי אישי ואני לא רואה שום תועלת בלהגביל את עצמך בערוצי תקשורת. חשוב שאנשים ילבשו מה שבא להם, אבל רק מה שהם אוהבים ומתוך זה- כמה שהם רק רוצים. אחרי הכל, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על זהות האדם שמתחת לאותן ערמות הבגדים.

מה אלבש מחר? מה שיתחשק לי בבוקר. איזו פריווילגיה!