תוחלת החיים ביפן היא בין הגבוהות בעולם. יש שמייחסים זאת לתזונה היפנית, שמתבססת על שיטות בישול פשוטות, על חומרי גלם מעולים, ובעיקר טריים מאוד. כמו דגים, שנחשבים למזון ה"חי" הטוב ביותר שיש. אצות, שהן בעלות ערך תזונתי גבוה. וגם בזכות השימוש הנרחב שהיפנים עושים בירקות, פטריות וזרעי שומשום, בקטניות, כמו שעועית אדזוקי  וסויה, ומגוון של מוצרים שמופקים ממנה, כמו רוטב סויה, טופו וכדומה.

המנות המומלצות:

 

המומלצת ביותר: סושי. הוא שם כללי לקומבינציה של מספר מאכלים (כמו גם מאקי, נגירי וסשימי) שהמשותף לכולם הוא שילוב של אורז, אצת נורי (בדרך כלל) דגים או פירות ים ותוספות שונות, כמו ירקות טריים ואבוקדו.  

 

דגים הם ללא ספק המרכיב החשוב ביותר בכל מנת סושי (הגם שיש מנות שהן צמחוניות). דגים מהווים מקור טוב לחלבון. כמו כן, הם מקור טוב ומומלץ לחומצות שומן חיוניות, כמו אומגה 3. מחקרים הראו כי מינון מתאים של אומגה 3 עשוי להפחית את רמות הטריגליצרידים, להפחית את הסיכון למחלת לב, להפחית דיכאון, לשפר את כושר הקשב והריכוז ועוד.

אבוקדו: מכיל שומן חד בלתי רווי – המכונה גם "שומן טוב", משום שהוא מסייע להפחתת רמת הכולסטרול הרע (LDL) ורמת הכולסטרול הכללית בדם, ובכך למעשה מגן על הלב.

 

אצותנחשבות ל"ירק" דל בקלוריות ועשירות במינרלים כמו סידן, יוד וברזל. יש בהן גם המון סיבים תזונתיים, לכן הן מעולות למי שסובלים מעצירות. 

 

גם לאורז יש חשיבות תזונתית מסויימת:  זהו דגן שעשיר בפחמימות מורכבות (עמילנים), אם כי, מאחר שבמטבח היפני מעדיפים אורז לבן על פני אורז מלא, הוא מכיל רק מעט סיבים תזונתיים בהשוואה לאורז המלא. 

 

 

 

מנה מומלצת נוספת: סלט וואקמה. וואקמה הוא שמה של אצה, ואצות נחשבות על ידי רבים למזון צמחי מעולה. סלט וואקמה מוגש בכל מסעדה יפנית, בוריאציות שונות, אבל הבסיס דומה. מלבד אצות, הסלט מכיל מלפפונים, יש מסעדות שמוסיפות לו קוביות טופו מאודות, וירקות שונים, כמו כרוב, גזר ופיטריות שיטאקה. השילוב של אצות, טופו מאודה, ירקות טריים וכמות זעומה (אם בכלל) של שומן (בדרך כלל שמן שומשום) עושה את המנה הזו לעתירת סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים, ובקיצור, בריאה מאוד למערכת העיכול בפרט, ולבריאות בכלל.   

 

כדאי לנסות: אטריות סובה (Soba). אילו אטריות שצבען אפרפר- חום בהיר. הן עשויות מקמח כוסמת.י ש שמגישים את האטריות במרק חם, שמהווה ארוחה בפני עצמה, לעתים הן משתלבות בסלטים ובמנות קרות.

 

לאטריות סובה יש ערך תזונתי גבוהה, בזכות הכוסמת, שהיא דגן שמכיל חומצות אמינו, ברזל ואנטיאוקסידנטים שונים, שאינם נמצאים בחיטה. אולם לא כל סוגי אטריות סובה עשויות מ-100% קמח כוסמת, ויש כאלה שמכילות גם חיטה. שני הסוגים טעימים, אבל אלה שמכילות כוסמת בלבד נחשבות בעלות ערך תזונתי גבוה יותר. 

 

 

המנות המסוכנות:

 

טמפורה: לא מדובר במנה, אלא בשיטת הכנה. טמפורה היא בלילה בה טובלים ירקות, דגים ופירות ים ומטגנים בשמן עמוק. הבעיה היא בכמות השמן הנספגת בבלילה. בעיה נוספת: איכות שמן הטיגון, שלעתים עושים בו שימוש חוזר פעמים רבות, לכן הוא עלול להכיל פיסות מזון שרופות. הבעיה העיקרית עם טיגון, היא החמצון שעוברים מוצרי המזון ושחרור של רדיקלים חופשיים, שכידוע, הם גורם סיכון למחלות שונות. לכן, עדיף להימנע ממנות שהמלה טמפורה מופיעה בהן. אגב, לעתים יש סוגים של סושי שבהם אחד הרכיבים עבר טיגון בבלילה. השילוב הזה, עד כמה שהוא טעים, מוריד מערכה התזונתי של המנה.

 

גיוזה: מנה מפורסמת נוספת, היא גיוזה - כיסון ממולא. המנה מזכירה את מקבילתה הסינית, דים סאם, אלא שבניגוד לכיסונים הסינים העגלגלים והתפוחים שעוברים אידוי בסל נצרים, לגיוזה יש צורה של חצי סהר והיא עוברת טיגון במחבת. טיגון, כאמור, הוא שיטת בישול טובה פחות.  

 

מרק אגאדשי טופו (Age dashi tofu): אמנם זו מנה שמכילה טופו טרי, איכותי, מוצק ודחוס, וטופו, כאמור, הוא מוצר שמוכן מפולי סויה, על כן מכיל את כל הטוב שבקטניה: סידן, ברזל, חלבון אייכותי ועוד. הבעיה היא שבמנה הזו מטגנים את  קוביות הטופו בשמן עמוק, לפני שמוסיפים אותו למרק. והטיגון, כאמור, מפחית מערכה התזונתי של הסויה בצורה משמעותית.

 

וכדאי להיזהר גם בשימוש ברוטב סויה, שמוגש בדרך כלל כתוספת לטבילה של סושי וגיוזה. כדאי לדעת שהרוטב הזה מכיל מלח (נתרן) שאינו מומלץ, בעיקר לסובלים מיתר לחץ דם.