כבר שנתיים שאני טבעונית. שנתיים שאינני צורכת שום מוצר שמקורו מהחי. שנתיים שהיצירתיות שלי במטבח פורצת כל גבול אפשרי. שנתיים שהגוף שלי מודה לי על ההחלטה שעשיתי וגומל לי בבריאות, גם בעונות הקשות בשנה. שנתיים שאני מרגישה שלמה עם עצמי ברמות שלא הכרתי לפני.

 

עוד באון לייף:

 

אבל יותר מכל אלו, היו אלה שנתיים של הערות טורדניות וחיטוט אובססיבי של אנשים קרובים וגם זרים בהרגלי התזונה שלי. אז החלטתי לצאת בפנייה נרגשת לכלל הציבור הרחב: אני בסדר גמור, תודה על הדאגה. ועכשיו, אחת ולתמיד, אני עושה סדר ואוספת את כל ההערות הנפוצות שאני מקבלת מאנשים רנדומליים בחיי, כך שידעו שאין בהן צורך יותר. אין לי שמץ של ספק שכל טבעוני באשר הוא יזדהה איתי בנוגע לתחושה המאוסה שמתלווה למשמע אחת מהאמרות הידועות הבאות:

 

 

-פרסומי-

הידעת?  מעכשיו לא חייבים להגיע למרכז הרפואי כדי לחדש מרשמים, לקבל אישור מחלה או הפניות לבדיקות שגרתיות.

אפליקציית מכבי והאתר מאפשרים לחברי מכבי עם סיסמה לשלוח בקשות לרופא המשפחה ולחסוך בזמן ובתורים. כל שעלייך לעשות הוא להיכנס לאזור האישי> תקשורת עם הרופא ולהשאיר פרטים.

 

 

 

"אז מה את אוכלת בעצם? איך את לא מתה מרעב?"

ובכן, מי שמכיר אותי יודע שאינני בחורה צנומה, בלשון המעטה. כמו כל בנאדם אחר, אם אני אוכלת הרבה - אני משמינה. שמן, בצק, תפוחי אדמה וחטיפים למיניהם הם כולם טבעוניים ואינם מנת חלקם הבלעדית של חובבי הנשנוש הקרניסטים (אוכלי כל בסלנג הטבעוני). וכמובן, שמלבד אלו, יש המון מעדנים נטולי-סבל שהם בריאים, מזינים ובחיי שגם טעימים.

 

מאז תחילת הטבעונות נחשפתי לאין-ספור מיני פירות וירקות טעימים ומפתים; עולם שלם של דגנים וקטניות נגלה לפני והפך את חווית הבישול למאתגרת וכיפית מאין כמוה; אגוזים וגרעינים הם כבר הרבה מעבר לנשנוש עבורי, הם חומר גלם מרתק ליצירת "גבינות" וממרחים טבעוניים למהדרין. מאז הטבעונות גיליתי שהשמים הם הגבול והמטבח הפך לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. כל מי שתהה לעצמו אי פעם ממה ניזון ההומו-ספיאנס הטבעוני, יותר ממוזמן לסעודה דשנה ומגוונת אצלי בבית. ההנאה מובטחת.

 

תמונה: Shutterstock

 

"זה טרנד. את עושה את זה כי זה באופנה"

מידי פעם אני נתקלת בתגובות מזלזלות בסגנון: "זה בגלל טל גלבוע?", או "זה הגארי הזה עשה לך שטיפת מוח?". הדבר הראשון שבא לי לצעוק במקרים האלה הוא: מה אכפת לכם? אני לא יכולה שלא לתהות למה זה כל כך מפריע לאנשים. גם אם זה טרנד, מה רע בזה? זה לא פוגע באף אחד, ואף עשוי להציל חיים. ומעבר לכך, אם הטרנד הזה פתח את עיניי לדברים חדשים, לעובדות שלא ידעתי, וגרם לי להגיע למסקנה שמשפיעה, ובכן, עליי – למה אי אפשר לראות בכך אפקט חיובי ולא את ההיפך?

 

זה אולי יפתיע אתכם, "אוכלי-הכל", אבל אני אישה תבונית ואינטליגנטית, שמסוגלת לקבל החלטות תוך הפעלת שיקול דעת, באופן עצמאי. האם זה כל כך תלוש מהמציאות שהצלחתי להגיע להחלטה מושכלת, לאחר שהרהרתי, חשבתי וחקרתי את הנושא? אני לא שה תמים, בבקשה תנו לי קצת קרדיט.

 

"הטיעון המנצח"

לא פעם קורה שמגיע טבעוני לארוחה ומתפתח דיון (ענייני יותר או פחות) בנושא. בכל ויכוח תמיד ישנם האנשים שחושבים שהפעם, הם הביסו אותי. שבטוחים שהפעם הם נתנו טיעון מכריע שמעולם לא שמעתי ואין לי איך להתווכח או מה לענות עליו. אז מצטערת, אבל אני מודיעה קבל עם ועדה שכבר שמעתי כל "טיעון מנצח" אפשרי.

 

אני מאמינה שכל אחד רשאי לאחוז בתפיסת עולם משלו, ואני מאמינה שמסר כל כך אמיתי שכולו סובב סביב אהבה וחמלה, לא צריך לכפות בכוח, כי זה עלול לפספס את המטרה. אני לא נוהגת להטיף לאנשים שסביבי, על אף שאני מאוד מאוד בטוחה בצדקת דרכי. אני מאוד משתדלת להקשיב למה שיש לסובביי להגיד, על אף שאני יודעת שאין להם שום דבר לחדש לי בנושא. אני אוהבת שדיון ענייני מתפתח ושאני יכולה להביע את שאיפותיי ודעותיי בנועם ובנימוס, ואני מאוד מקווה שאוכל להשפיע על אנשים אחרים ולפתוח את עיניהם לעולם המדהים הזה של הטבעונות. אבל, חבריי הקרניסטים, עשו לי טובה, בפעם הבאה שאתם חושבים שיש לכם איזה טיעון מנצח, תחשבו שוב.

 

 

תמונה: Shutterstock

 

"זה מאוד לא בריא, בעוד כמה שנים הגוף שלך פשוט יקרוס"

לפני שהפכתי לטבעונית הרגלי התזונה שלי לא יכלו לעניין פחות את הסובבים אותי. אך הפלא ופלא, ברגע ששמעו שאינני צורכת מוצרים מהחי, כולם הפכו בן רגע ליועצי תזונה ממולחים, שמכירים את צרכי הגוף שלי הרבה יותר טוב ממני. משפטים כמו "גוף האדם חייב לקבל בשר כדי לשרוד", ו"בטח חסרים לך ויטמינים/ חלבון/ ברזל", אני שומעת כמעט על בסיס יומי.

 

אז תתפלאו לשמוע, אבל בדיקות הדם שלי מאוזנות להפליא. אני לא מתעלפת מתשישות והשלד שלי לא קורס. לא חסר לי אף ויטמין ואני מרגישה חזקה ובריאה מאי פעם. המלצותיכם באמת מחממות את ליבי, אך אין בהן צורך. תשמרו אותן לפעם הבאה שתתקלו במישהו שמתענג על סטייק שומני ו"מזין" או במישהו שאוכל כריך "בריאות" שכולל מיונז עם חביתה משתי ביצים ושכבה הגונה של גבינה צהובה.

 

ולסיום, איך אפשר בלי: "לעגבנייה לא כואב?"

ושלל בדיחות בסגנון הזה, שכבר עברו מזמן את רף בדיחות הקרש והפכו למתישות. אפילו חיוך צבוע כבר קשה לי לזייף, והעיניים שלי מקבלות זווית אוטומטית למשמע ההלצות הקורעות כדוגמת: "את אוכלת את האוכל של האוכל שלי", "גם אני אוהב בעלי חיים, הם טעימים לי", או "בכל פעם שאת אוכלת חסה, לארנב אחד אין מה לאכול". בשם כל טבעוני העולם, אני מבקשת, מתחננת – די! זה באמת לא מצחיק, זה מאוס וזה ילדותי להחריד. אם אין לכם משהו חכם להגיד, אתם יותר ממוזמנים פשוט לא לומר כלום. וזאת ההתנסחות הכי עדינה שהצלחתי למצוא.