במהלך השנים, בזמן שחיפשתי את האחת שתעשה אותי מאושר, נתקלתי בלא מעט מכשולים, יש כאלו מנטליים, יש כאלו פיזיים. זו יכולה להיות הבחורה שראיתי אצל חברים ונדלקתי עליה, אבל היא בדיוק התחילה לצאת עם מישהו. היו חודשים שעבדתי הרבה יותר מדי.

 

עוד ב- Onlife

איילה חסון: "צריך לפטר עובדת יפה כדי למנוע הטרדה מינית"

לפני כמה שנים ישבתי בבתי קפה, עכשיו אני ענייה. בלוג

 

יכול להיות שפשוט אין, אבל אין איפה להכיר בחורות. לא חסרות בעיות ביטחון או ביישנות, בררנות או סתם חוסר התאמה. אבל למרות כל אלו, דווקא בתקופה האחרונה יצאתי ללא מעט פגישות. שם פגשתי את המחסום החדש של חיי התל אביביים רווי הדייטים. מחסום הדייט הראשון.

את הראשונה הכרתי בעבודה.

עבדנו יחד באיזו הפקה. היא סיפרה לי שהיא יוצאת עם מישהו, אבל זה לא ימשך. בסופו של יום אזרתי אומץ, והצעתי לה לצאת. בפייסבוק. היא אמרה שאני חמודי וקליל, ולמרות המלצות חמות לא לצאת עם מישהו מהעבודה, היא הסכימה לצאת איתי. יצאתי עם בחורות לפני כן. יצאתי עם בחורות אחרי כן. כזו פגישה ראשונה מעולם לא הייתה לי. את הלילה חתמנו בנשיקה. יומיים לאחר מכן, כשנפגשנו בעבודה היא ביקשה שלא נספר לאנשים. עוד שלושה ימים של טלפונים ומסרונים, שבסופם היא שאלה אותי אם גם אני מרגיש שזה לא זה (לא הרגשתי, אגב).

השנייה הייתה גרושה.

אברי גלעד חיתן אותה. הימים היו ימי מחאת קיץ חברתית והיסטרית. כל המדינה יצאה לרחובות בדרישה לצדק חברתי, וגם אני. במשך כל הפגישה הסברתי לה בהתלהבות יתרה למה פתאום נמחקה לי הציניות, ולמה סוף סוף אפשר להיות אופטימי. בסוף הפגישה היא שאלה אותי אם אני אתקשר. אמרתי שכן. היא התעקשה לוודא איתי, האם אני אתקשר. יש דברים שלא עושים בפגישה הראשונה. לא התקשרתי.

 

 

 

 

את השלישית הכרתי דרך אתר היכרויות.

בתמונה באתר ראיתי עיניים כחולות מהממות וכוס יין שמסתירה את שאר הפנים. פייסבוק, מבחינתה, היה אישי מדי, אבל קיבלתי טלפון. כשנפגשנו היא סיפרה לי שהיא דרסה אופנוען כשניסתה לפנות שמאלה, והסבירה לי כמה היא אוהבת בירה. רק היה חסר שהיא תגרד בביצים. בסוף היה די ברור שזה לא ימשיך, אבל היא התעקשה לחכות איתי למונית שירות.

הרביעית גילתה אותי בפייסבוק דרך חברה משותפת.

היא הביעה התלהבות, אני זרמתי. פייסבקנו, התטלפנו, נפגשנו. היא הגיעה אחרי יום עבודה, אני הייתי זה שמילא את החלל במילים חסרות טעם של דייט ראשון. היא לא הצליחה לחבר משפט של יותר מארבע מילים כל הערב. בסיום הערב חשבתי שמיצינו את הקשר, אבל אותה חברה משותפת דווקא אמרה לי שהיא התלהבה. החלטתי לתת עוד צ'אנס. דיברנו עוד קצת, עזרתי לה לחלץ תמונה ממצגת סוררת, קבענו להיפגש. אפילו סגרנו יום. רק היינו צריכים לקבוע איפה. מאז היא לא ענתה לי לטלפונים.

גם את החמישית הכרתי באתר היכרויות.

בצורה מפתיעה, ובניגוד למה שציפיתי, דווקא חיבבתי אותה. הצלחנו לשבור מחסום של שבועיים במילואים. נפגשנו. ישבנו. שתינו. היה די כיף. ליוויתי אותה הבייתה. סיפרתי לה שמאוד נהניתי. היא הסכימה איתי. התנשקו. התקשרתי ביום שאחרי. היא לא ענתה, אבל חזרה אלי. בפעם הבאה שהתקשרתי היא כבר לא ענתה. עד עכשיו אני לא יודע למה.

אז מה אתן אומרות? דייט שני, מישהי?