הנה אני מודרת. מודרת מהמרחב הצרכני, מהקניון המקומי, מאזור הבוטיקים, ממתחם האאוטלט. מודרת מעוד חגיגה תקשורתית של מותג חו"לי נחשק שפתח סניפיו בלבנט ולא רואה אותי או את בנות גילי ממטר.

 

עוד ב- Onlife

איך להתלבש נכון גם אם יש לך אגן רחב?

10 הארגונים שיעזרו לך להקים עסק קטן משלך

דיאטת הריאליטי של קירסטי אלי

 

בזמן שהבת שלי רועדת מהתרגשות כשרשתות כמו forever 21, H&M, אמריקן איגל, אברקומי אנד פיץ' ודומותיהן נפתחות ברחבי הארץ, אני ושכבת הגיל שלי (40 פלוס) צריכות להוריד עוד אהיל שחור מהמדף ולשכנע את עצמנו שמדובר בשמלה מחמיאה. 

 

העולם שייך לצעירים

ישראל היא מדינה צעירה. גם בגיל וגם במצב הרוח הדמוגרפי. על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת יום הילד הבינלאומי בנובמבר האחרון - שליש מאזרחי ישראל הם מתחת לגיל 17.

 

השליש הזה, כיאה לאומה שמקדשת את הילדים ורצונותיהם מעל הכל, אחראי לסדר היום הצרכני של המשפחה הממוצעת. מאיזה קורנפלקס נקנה היום, לאן נצא לחופשה בקיץ ומה ירצד על המסך בערב ויהפוך למוביל בטבלאות הרייטינג. התהליך הזה לא התחיל היום והוא גם לא ייגמר מחר. אבל למה הוא צריך להגיע גם לארון הבגדים שלי? 

 

בשנים האחרונות כל יבואן אופנה מזמזם את מספרי הקסם "15-25". שכבת גיל שטעמה האופנתי והאישי עדיין נמצא בתהליכי התגבשות, הפכה לזו שקובעת מה יהיה בחנויות (או ליתר דיוק מה שהמעצבים חושבים ששכבת הגיל הזו תעדיף שיהיה בחנויות) ושכל השאר יילכו לעזאזל.

 

שפע של פתרונות שופינג מוצעות לנשים צעירות והרוב במחירי רצפה מפתים ותחלופה מהירה שמבטיחה שתמיד תהיה עבורה עוד אופציה. הבעיה הכי גדולה שהמבחר והגודל באים על חשבונן של כל הנשים שלא נמצאות בטווח המפתה הזה ורובנו לא נמצאות בו.

 

מהקטלוג של forever 21 - לא נועד לנשים מעל גיל 25

אני שכבת הגיל שאתם צריכים להתחנף אליה

הגישה הראשונית שלי הייתה סלחנית. "אנסה" אמרתי לעצמי. אנסה להלך בזהירות על הגבול שבין האמא הפאתטית לאמא המגניבה ואסור לי לאחת החנויות מלווה בבתי בת ה-17. בזמן שהיא תתרוצץ ותמדוד ג'ינסים שעולים לי אולי על הקרסול, אני אוכל לבחור ג'קטים נאים ועליוניות מחמיאות. ממש.

 

הרשתות החדשות לא רק שאינן מזמינות נשים בוגרות לשטחן, אלא עושות הכל כדי לגרום להן להרגיש לא רצויות: מוסיקת מועדונים מחרישת אוזניים, תאי מדידה קטנים וצפופים עם תורים ארוכים, תאורה לא מחמיאה, מידות לא רלוונטיות וגזרות שבקושי יחמיאו לנערה הממוצעת.

 

המוכרות, רובן חסרות ניסיון ובגיל של בתי, לא העיזו אפילו לגשת אלי. כשביקשתי מאחת מהן מידה מעל 40 היא פשוט בהתה בי למשך שניות ארוכות והסתלקה.

 

לנשים בגילי אין היום פתרון הולם מבחינת הלבשה. זו קביעה אירונית במיוחד לאור העובדה שמצבנו הכלכלי והחברתי מעולם לא היה טוב יותר. אנחנו מרוויחות הרבה יותר טוב מאימהותינו בגיל הזה ומודעות הרבה יותר למגמות וטרנדים ברחבי העולם.

 

יותר מזה, אנחנו מוכנות לבזבז על עצמנו יותר מאי פעם. בכל העולם נשים בנות 40-50 נחשבות למגזר הדמוגרפי הנחשק ביותר בקרב משווקים ומפרסמים. הילדים כבר גדולים ולא זקוקים לנו, ההורים שלנו טרם נזקקים להשגחה פנויה והאישה המודרנית מגלה פתאום שיש לה המון זמן פנוי לעשות דברים בשביל עצמה.

 

בכלל, סביר להניח שלאישה בת 45 יהיו אלף שקלים ומוכנות להוציא אותן על זוג מגפיים נאה לחורף מאשר ילדה בת 17, לא?

 

אז למה זה קורה? למה רשתות האופנה ומשווקים מאמינים כי אנחנו מאבדים את הזיקה האופנתית שלנו מיד אחרי שאנחנו מסיימות לכבות 36 נרות על העוגה? מדוע אנחנו סובלות מאייג'זם על רקע אופנתי?

 

אני מודה שצרכנית בוגרת היא הרבה יותר קשה לריצוי. היא מודעת ליתרונות והחסרונות של הגוף שלה ומוכנה פחות להתפשר על איכות תמורת טרנדיות. אבל זה רק אומר שהיא תעריך יותר רשת או חנות שתבוא לקראתה ותקנה. לפעמים אפילו בכמה צבעים.

 

התחלתם להביא מותגים שווים מחו"ל? תודה. אבל אל תעצרו רק אצל הצעירות. ואל תביאו לנו קולקציות משעממות וחסרות צבע של מותגים בינלאומיים (גאפ למשל). תעיזו ותראו איך אנחנו מעיזים איתכם.

 

קחו דוגמא מהמותג הבריטי המצליח "דורותי פרקינס", שפתח רק סניף אחד בארץ, בקניון קטן בהוד השרון והפך לסוד השמור הכי ידוע של נשים בוגרות באיזור. לא פלא שבעת סיילים יש תורים מחוץ לחנות. זה נובע ממבחר מצוין, עודף ביקוש וגם – העדר תחרות. אתם לא רוצים להצטרף למרוץ?

 

השמלות באתר של דורותי פרקינס - ראויות ללבוש. גם מעל גיל 40

לסיכום, אני מאחלת לכל אותן צעירות, שזוכות בשנה האחרונה להתלבש כמו אחיותיהן בניו יורק, ברלין ולונדון - לנצור היטב את הרגעים הללו. התעטפו לכן בטרנדים מחמיאים במחירים נמוכים, אמצו לעצמכן תדמית אופנתית וזוהרת ונצלו אותה ככל האפשר.  כי כשתגיעו לגילי, תמצאו שממה אופנתית והרבה אפור מלאנז', אז תיהנו.

תגיות