נתחיל בווידוי: כבר שנים שלא נכנסתי לגולף. הייתי בטוחה שזה מותג למבוגרות, חסר שיק ואפרורי. משהו בתדמית שלהם לא התחבר לי, ולכן מעולם לא חשבתי להיכנס לשם ולחפש לעצמי בגדים. לאחרונה, אחת מהבנות שעובדת איתי החלה להגיע לעבודה עם בגדים ממש נחמדים. לא משהו גלאם מדי, אלא קז'ואל עם טוויסט, שנראה מדליק אבל גם לא נראה סמרטוטי- בדיוק כמו שאני כל הזמן מחפשת. בעצם, בדיוק כמו שרובנו מחפשות בדרך כלל. בכל פעם שהתלהבתי מהאאוטפיטים שלה, היא אמרה שזה של גולף. בהתחלה חשבתי שהיא צוחקת עליי – הרי, כאמור, מעולם לא מצאתי שם משהו לטעמי – אבל אחרי מספר פעמים שהסצנה הזו חזרה, הבנתי שהגיע הזמן לבטל את החרם ולהיכנס לחנות. ומה אני אגיד לכן? נותרתי המומה.

 

עוד באון לייף: 

 

הטוב

מסתבר שלגולף יש חברה בת יפנית (או קשקוש כזה או אחר שהמוכרת ניסתה להסביר לי), והם מחזיקים מותג בשם TZUMI. בפועל מדובר במיני מחלקה בתוך מחלקת הנשים, והיא מלאת שיק. בחיי! מצאתי בה סריגים דקיקים ונעימים עם פאצ'ים דמויי עור בכתפיים ובמרפקים בירוק זית ובלבן מלוכלך, שישתלבו נהדר עם כל זוג מכנסיים (130 שקל לאחד וברור שהעמסתי לי אחד מכל צבע. אין לי ספק שהם ישרתו אותי נאמנה בחודשים הקרובים). עוד מצאתי גם קרדיגן מקסים עם סיומות דמויי עור, סריג פסים אוברסייז (150 שקל), ובכלל קולקציה רחבה של פריטים קלאסיים עם פאצ'ים עדינים שהולמת מאוד את המלתחה החדשה שלי. הנקודה השלילית היחידה היא הידיעה שאני עלולה להיתקל באישה בת 70 שלובשת את אותה חולצה כמו שלי - ולא שיש לי משהו נגד נשים בנות 70, אבל תודו שזה מבאס לדעת שחצי מדינה הולכת עם אותו הבגד. אבל כמו שאומרים אצלנו - נו שויין.

 

 

מלבד לפריטים עצמם, היו עוד שני דברים חשובים ששימחו אותי בקולקציה הזו של טצ'ומי – טווח המידות הרחב (XS-XLאו 46-36) והמחירים היותר משפויים, כמו 129 שקל לסריג, או 330 שקל לז'קט. אכן, אופציה שפויה בעולם האופנה.  

 

גם בקולקציה הרגילה של גולף מצאתי מציאות אקטרטיביות, כמו ז'קט שחור מחויט עם גזרה נהדרת ומספיק מקום בשרוולים במחיר 300 שקל, ושורט שחור ופשוט, כזה שמשמש אותי מתחת לשמלות, במחיר של 180 שקל (דווקא הפעם מדובר בפריט קצת יקר, אבל עד שמצאתי בדיוק מה שחיפשתי - מי אני שאתלונן?). גם במחלקת השמלות יש לא מעט דגמים מוצלחים, כמו שמלת בריק מקסימה (שמגיעה בהרבה צבעים, אבל דווקא הבריק כבש את ליבי), במחיר 250 שקל ובגזרה נהדרת, מכיוון שהיא לא נצמדת ואפשר לשחק איתה. החיסרון היחידי שלה הוא מפתח בית השחי שנראה כאילו יצא מפרופורציה, אבל אחרי שנסדר את זה בתיקון קטן, זו תהיה שמלה קלאסית וכיפית, שאין ספק שאחרוש עליה כבר ממחר.

 

 

לשמחתי הרבה (ולמזלי), יש עכשיו מבצע שבמסגרתו קונים ב-400 שקל ומשלמים 300 שקל בלבד. סביר להניח שעוד כשלושה שבועות כבר יהיו מבצעים גדולים אפילו יותר, מה שיאפשר לי לרכוש באמת את כל מה שאהבתי.

 

הרע

הבעיה הגדולה בגולף טמונה בעודף הסחורה. המדפים והסטנדים עמוסים לעייפה ובשביל לגלות את הבגדים השווים באמת, צריך לנבור בסבלנות. בנוסף, יש לא מעט דגמים שקצת יצאו משליטה, כגון ז'קט ירוק זית עם פאצ'ים דמוי עור, רוכסנים מוזהבים ואין ספור ניטים. הוא עמוס, מוגזם והכותפת שלו נקרע עוד בטרם נמדד. עוד בגזרת המזעזעים גם מעילי פוך שמרחיבים כל אחת לפחות בשתיים-שלוש מידות (לא מבינה למה עדיין מייצרים אותם?!), וכן המון דגמים עם טקסטורות זרחניות של מנומרים ושאר חיות, שאפילו קייט מוס לא היתה מצליחה להיטיב עימם. לצערי, סביר להניח שעוד אפגוש אותם על לא מעט נשים.

 

 

בעיה נוספת שהיתה לי בחנות של גולף דווקא לא קשורה לבגדים, אלא למוכרת שקרקרה מסביבי ולא עזבה לרגע. אני לא מהאנשים שאוהבים שמציקים להם. למעשה, אני מכירה מעט מאוד אנשים שאוהבים שמציקים להם. לכן, עדיף שתתנו לנו לעשות את הסיבוב שלנו בשקט ושתסמכו על כך שאם תהיה לנו שאלה או בקשה, כבר נדע למצוא את המוכרת.

 

הככה ככה

במחלקת האקססוריז יש המון צעיפים, תיקים ונעליים. את משנתי על נעליים בחנויות שכאלה אתן כבר יודעות (ובקצרה: פלסטיק ביוקר אפשר לקנות בנעלי טוגו. נעליים קונים בחנות ייעודית), אבל מי שאוהבת לקנות טוטאל לוק, תמצא שם מגוון רחב לבחור ממנו. גם התיקים חמודים. אומנם יש שם כמה עיצובים הזויים, אבל לצדם מבחר דגמים קלאסיים במחירים נוחים (150 שקל).

 

 

לסיכום

מסתבר שגולף הוא בהחלט שחקן ראוי בעולם האופנה הישראלי, שמביא עימו עיצובים קלאסיים עם טוויסטים שלרוב נשארים עדינים, והכול במחירים נורמליים. אומנם צריך זמן וסבלנות בשביל לנבור ולמצוא את הפריטים השווים והאטרקטיביים בין המגוון העצום של הבגדים - אבל זה לגמרי שווה את זה.

תגיות