אל שלל החדשות "על המצב", שורבב השבוע לחדשות 2 ראיון עם הכרוז המעודד מפרשת "אלנבי 40", זה שנשמע בכתבה שחשפה את הפרשה קורא במיקרופון "יאללה גבר, תן עבודה", לכיוון מה שהתרחש שם על הבר במועדון.

 

אלנבי 40: מי אתם גברים שמריעים לאונס?

מי הם הגברים שבמשך 5 שעות אישה נאנסת להם מול העיניים שוב ושוב והם צוהלים?

    לטור המלא

זו לא הפעם הראשונה ולא השנייה שערוץ 2 מעניק במה בחפץ לב תמוה לעברייני מין וחשודים בעבירות אלימות מינית. למעשה, בכל פעם שמתפרסמת פרשת אונס בסדר גודל כזה, או כשמעורב בה ידוען, או כשהמככב בה הוא עובד ציבור רם דרג, בדרך כלל קצין משטרה (סליחה), מיד דואגים להביא גם את "הצד שלו" (ע"ע יואב אבן).

במסגרת התופעה, זכינו בין השאר לראות את ניצב בדימוס ניסו שחם, "שרק רצה סקס קליל" והטריד, על פי החשד, ארבע שוטרות שהיו כפופות לו, מקבל ראיון מפרגן וזמן מסך שערורייתי באורכו אצל משה נוסבאום בחדשות שישי. הכתב הוותיק לענייני משטרה ניסה ככל יכולתו להיות אובייקטיבי, אך היה די ברור אז, מבחירת המילים ושפת הגוף, שהוא מחבב את הניצב מולו.

ראינו גם את מאבטח הרמטכ"ל בדימוס, האנס ארז אפרתי, מתפתל ועגמומי, בתכנית "עובדה", שם קיבל זמן מסך שערורייתי לא פחות, כדי ליחצן את מסכנותו ולספר לנו שהיה "מוצף מינית", זאת כחודש לאחר שהשתחרר ממאסר בן 8 שנים (פחות שליש) שריצה בגין ניסיון ברוטלי לאונס צעירה.

על פרשת "הזמר המפורסם" אין לי הרבה מה להוסיף. מלבד ערב הוקרה לכבודו, ערוץ 2 עשה פחות או יותר הכל, לטובת חיזוק תדמיתו הציבורית של אייל גולן.

מה שאנחנו, הצופים, מקבלים בסופו של דבר, אלה מופעי יחיד שכל תכליתם יחסי ציבור חיוביים לעבריינים או חשודים, גיוס רחמים המוני ומחיקה גסה של דבר העבירה, תוך היתממות ו/או האשמת הנפגעות, כי אם אפשר להוסיף חטא על פשע, למה לא בעצם?

מדוע, אם כך, התראיין המעודד מהטריבונה המרכזית של אלנבי 40, ש"קצת מתקשה להבין על מה כל הרעש", לדבריו, בגבו למצלמה ובעיוות קול? לי הוא נשמע משוכנע בחפותו ובצדקת דרכו.

אני פונה אלייך, אתה המעודד: "יאללה גבר, תן עבודה" וצא בפנים גלויות, שנראה מי אתה. אם הנך חף מפשע, מפני מי ומה אתה מסתתר? אך אם אתה מתבייש מכדי לחשוף את פניך, לפחות תשתמש בבמה שקבלת על מנת לבקש סליחה ומחילה מהנפגעת על חלקך במעשה.

אל חשש, זה לא יקרה, כי הבמה שניתנה למעודד נוצלה היטב להצגת שלוש המטרות העיקריות, שהן בבחינת שלוש מצוות "עשה" ונר לרגליהם של עברייני המין או החשודים בכך:

1. היתממות:

"מי אני שאני אחליט מה בסדר ומה לא בסדר?"

2. הכחשת האונס:

"לי היה מזל וראיתי מופע מין במועדון, היה לי מזל. אמסטרדם בישראל... מה קיבינמאט אונס?"

3. האשמת קורבן:

"איפה יש פה אונס אם את מזמינה אנשים לעלות על הבר?"

"לא ראיתי אותה שותה אפילו כוס אחת... לא היתה שום מצוקה"

לצערי, ראיונות מסוג זה הפכו לתופעה נוכחת מדי בתקשורת. מה שכנראה לא ברור מספיק, הוא הנזק שנגרם לנפגעות בעצם שידור ראיונות כאלה ו"תרומתם" לפגיעה המתמשכת בנפשן ובשמן של הנפגעות. כמו כן, בכתבה הובאו קטעים מתוך הראיון עם הנפגעת שנערך לפני שבועיים, וחבל שגיא פלג לא ביקש תגובה עדכנית מהנפגעת, או מי מטעמה, לגרסה המיתממת שהציג בפניו המעודד, זה לכשעצמו מקומם.

באלנבי 40 בוצע לינץ'. לינץ' אלים בגופה של אשה. מי שמסרב או מסרבת לראות את זה לוקה בעיוורון סלקטיבי כרוני והכחשה סדרתית. לגבי המעודד הספציפי ודומיו: צלמים חובבים, מפיצי סרטונים טובי לב ושאר מתבוננים אדישים, כמו גם בעלי המקום, נשאר רק להוסיף את המובן מאליו: כולכם, ללא יוצא מן הכלל, אחראים.

תגיות