לא מעט שלבים עבר ועובר המחקר הפמיניסטי עם הסרטים המצוירים האהובים של דיסני - מניסיון למחוק אותם לגמרי מההיסטוריה, דרך רצון לשכתב אותם וכלה במציאת רמזים חתרניים בתוכם.

 

עוד ב Onlife:

 

בימים האחרונים, היה זה דווקא אתר אינטרנט הומוריסטי, TheFW, שבחר להעניק לסרטי דיסני פרשנות חדשה. הפוסטרים המוכרים של הסרטים האהובים שונו, ובמקום שם הסרט, בחרו אנשי האתר להעניק לצופה ישירות את הסאב טקסט. כך למשל הסרט סינדרלה הפך ל"מייקאובר מתקן הכל", היפה והחיה קיבל את הכותרת "סינדרום שטוקהולם" (תופעה בה השבוי מזדהה עם השובה שלו עד כדי התאהבות), והסרט בת הים הקטנה הפך ל"השתני עבור הגבר שלך".

 

"מייק-אובר מתקן הכל": התיקון לכרזת סינדרלה שערכו באתר TheFW

 

המסר ברור -  לחשוף את השיעור הערמומי שמלמדים הסרטים הללו את הבנות הצעירות - היי נסיכה ענוגה, שעבודות בית מפרכות יובילו אותה יום אחד לפגישה עם הגבר המושלם (עשיר, יפה וזה); היי נעימה, נחמדה וחייכנית, כדי שיום אחד נסיך (עשיר, יפה וזה) יעיר אותך בנשיקתו; היי חסרת קול ויפהפיה, כדי שיום אחד נסיך (ראו סוגריים קודמים) יגאל אותך מכישוף וממעמקים, וכן הלאה וכן הלאה.

 

לכאורה, בזה הייתה אמורה הבעיה להיפתר – נראה את הדיכוי, נסביר מה יצר אותו, ונשתחרר ממנו כמו ממחוך חונק. אמ-מה, כל מי שמגדירה את עצמה פמיניסטית (כן, יש כאלה), יודעת לספר שגם כשמסמנים את הדיכוי במרקר צהוב וזוהר, אין פירושו שהוא יפסיק לעבוד.

 

למעשה, אם יש קרב קשה במיוחד הוא עם נשים מכל הגילאים והסוגים, המבקשות דווקא להמשיך את סטטוס אי השוויון. הן רוצות להישאר נסיכות, קסומות ושתקניות, כדי שיום אחד יגיע פרינס צ'רמינג (או לפחות איזה דודו אהרון), והם יחיו בעושר ועושר (הטעות במקור).

 

"השתני עבור הגבר שלך": התיקון לכרזת בת הים הקטנה שערכו באתר TheFW

 

מי לא היה רוצה להתחתן עם בת הים הקטנה?

האם הידיעה שסינדרלה מלמדת אותנו להיות שפחות עם חלום על גבר שיציל אותנו – מפריעה לנשים רבות להחזיק בדיוק בפנטזיה הזאת? והאם מימוש הפנטזיה לא מזכה גם היום, ב- 2013, בתגמולים רבים, לעיתים רבים יותר מאלה שמקבלות מי שמוותרות על הפנטזיה? ומה בנוגע לגברים בהקשר זה, האם הם מוכנים לוותר על הפנטזיה של אישה כמו בל מ"היפה והחיה"? או אריאל מ"בת הים הקטנה"?

 

אגדות הילדים והסרטים שמבוססים עליהן לא פועלות כבר בחלל ריק. גם אם לא נצפה יותר באף סרט ולא נקרא יותר אף אגדה, החברה כבר ספוגה בעקרונות האלה, ותייצר לעצמה מנגנונים חדשים שינסו להשאיר את הסדר כפי שהוא. וכך, מואשמות הפמיניסטיות לא פעם בניסיון לגזול מהעולם רומנטיקה, מנהגים חמודים כמו בחור שמשלם בדייט הראשון ושאר פריבילגיות שמוענקות לנשים שמשחקות היטב בתפקיד שהוקצה להן.

 

הקרב הזה קשה לא מפני שהנשים הללו לא רואות את המציאות נכוחה (אם כי יש גם כאלה), אלא בדיוק משום שהן מכירות במחיר שהן משלמות, ומוכנות לשלם אותו או גרוע מכך, לא רואות בו בעצם מחיר כל כך כבד. לא שצריך להפסיק ולנסות, אלא שהמאבק לשוויון הוא כבר מזמן לא רק מאבק לשחרור, וחייב לייצר עבור נשים גם אלטרנטיבות מתגמלות – שלא כוללות נעלי זכוכית.