זהו, ניצלתי את השעתיים שאלה, בתי, מפנקת את האישונים בשנת צהריים מתוקה ו"הספקתי" לנקות את המטבח ולהציץ בכמה מיילים עד שראשה הקטנטן הציץ לו מבעד לעריסה וחיוך כובש מאוזן לאוזן נמתח על פניה. למרות שהייתי ממוטט, הגוף שלי התמלא שוב באנרגיה להמשך הבילוי היומי שלנו יחדיו.
הצצה לשגרת היום בחופשת הלידה.

 

עוד ב- Onlife:

 

ראשית, לפני שאני מתחיל עם מחיאות הכפיים לח"כים היקרים, אורי אריאל ותמר זנדברג, על הצעת החוק שעדיף היה לה להימצא בספר החוקים שלנו יום לאחר הקמת המדינה, הייתי רוצה לציין שקודם להצעת החוק, הייתי משנה את המושג "חופשת לידה" ומשמיט את המילה "חופשה". כל מי שחווה את תקופת הזמן הזו, יעיד שחופשה זה לא! זו עבודה מסורה ומתישה סביב לשעון, ששכר רב בצידה.

 

שנית, חייבים לציין שהצעת החוק דנה בזכותה של משפחה הטרוסקסואלית, בה לשני ההורים יש עבודה ולפיכך הדיון הזה תקף רק לחלק מן האוכלוסייה. אך מה יעשו משפחות חד-מיניות ונשים חד-הוריות? ומה עם בעלי העסקים הקטנים שצריכים לממן את חופשת הלידה של האב? גם להם צריך לתת פתרון.

 

יובל פדר עם בנו. צילום: חזי רגב

 

וכעת, לחוק עצמו- לא מספיק לקדם חופשות לידה לגברים. חייבת המחוקקת אף להתאים את שוק העבודה לתנאים החדשים שנוצרו. הרי אבות שייקחו חופשות-לידה ייפגעו במקום העבודה, הם ייתפסו כמסורים פחות למקום עבודתם וכאלו שעלולים לפגוע ברצף הייצור התקין בדיוק כמו אימהות אם לא יותר (הדימוי של גברים גם ככה נפגע עם יציאתם לשירות מילואים). הציפייה מגברים בשוק התעסוקה היא  להיות job oriented  ולא family oriented! לכן דרושות לנו חקיקות כמו:

 

  • לוח זמנים גמיש בעבודה. למשל להתחיל ב-07:30 כמו בגני הילדים והמעונות ולא ב-09:00-10:00 כמו רוב העובדים הגברים בעולם ההיי-טק למשל. יום העבודה צריך להסתיים בשעה 16:00-17:00 כמו בגן ולא בשעה 18:00-19:00 כמו רוב העובדים הגברים. אם צריך, משלימים עבודה מהבית בערב, זה נכון כמובן בעיקר לעובדי היי-טק, עורכי דין ובעלי מקצועות חופשיים ופחות לרופאים למשל. שעות עבודה כאלו, הן לא פחות שעות מהשעות הנורמטביות הנהוגות היום.

 

  • מעונות לילדים במקום העבודה. כך ההורים לא יאלצו לשרוף את שעות הבוקר בפקקים בדרך לגנים ויוכלו להגיע עם הפעוטות הישר למקום פרנסתם.

 

  • איסור קיום ישיבות משמעותיות בשעות אחר הצהריים כדי לא להדיר אימהות ואבות שיוצאים מוקדם על מנת לחלוק את השעות המעטות היחידות שלהם עם הילדים בסוף היום. (שלא לדבר על שעון חורף שכשבארבע כבר מחשיך וגן השעשועים יוצא מהתמונה).

 

  • בעת הצורך, מקום העבודה צריך לאפשר להמשיך ולעבוד מהבית.

 

עידוד חופשות לידה לגברים הוא קצת יותר מורכב ודורש שינוי משמעותי בנורמה חברתית אשר יגרום לחלוקה שוויונית יותר בעול גידול הילדים. דבר זה יאפשר לנשים לחזור מהר יותר לשוק העבודה (ולחלוק 3 חודשים היא ו-3 חודשים הוא ולא חצי שנה רק האם). אם שלושת החודשים הנוספים הללו יהיו בתשלום ולא על חשבון בן-הזוג כמו היום, הדבר יעודד יותר אבות לחטוף את ההזדמנות בשתי ידיים. לצערנו, עד שיהיה שינוי שכזה בתודעה, אשר יגרום למעסיקים לקבל את התפיסה החדשה בברכה וברצון, ייקח זמן. אבל חקיקה היא חלק מאותו שינוי התפיסה והיא התחלה טובה.

 

בל נשכח שהמטרה העילאית היא עידוד תעסוקה שוויונית (עצמאות כלכלית גם לנשים, פנסיה, זכויות סוציאליות, קידום) והורות שוויונית.

 

הורות שוויונית מתבטאת ביצירת קשר קרוב יותר בין אבות לילדיהם. קשר חזק יותר הוא בסיס לרצון להשתתף יותר בגידול הילדים ולהיות יותר בבית. לפני שאתם מתחילים לשרוף את המקלדת בטוקבקים, דעו כי שינוי שכזה לא צריך לפגוע בעבודה אלא להיפך. מחקרים הוכיחו שבישראל עובדים יותר שעות ומספיקים פחות. תושבים במדינות מסוימות באירופה עובדים משמעותית פחות שעות אבל מספיקים יותר. איך זה קורה? הכל עניין של מיקוד. אב שצריך לצאת בשעה איקס, עובד מפוקס יותר מאחד שמורח את כל היום.

 

יובל פדר עם משפחתו. צילום: מקס גולובנוב

 

יחד עם זאת צריך גם לעודד נשים לאפשר לגברים לקחת חלק פעיל יותר. הנורמה שגורמת לנשים להיות אימהות טוטאליות שלא תמיד מאפשרות לגבר לקחת חלק משמעותי אינה משרתת את המטרה. אפשר להבין אותן כמובן, אך זה יכול לגרום לריחוק וניכור. התינוק מתרגל לריח של האמא, לגוף שלה ולקול שלה ולא לאבא. מפה מתחיל להיווצר מעגל קסמים שרק האימא "יודעת" לטפל בו. זה לא צריך להיות ככה ולכן צריך לאפשר יצירת קשר אינטימי משמעותי מתחילת הדרך.

 

אני מאמין שעד שאבא לא נמצא עם הילד שלו 24/7 הוא לא יבין את עוצמת הקשר הזה או לפחות לא ימצה אותה כמו שצריך. התהליך הזה הוא תהליך איטי של התאהבות. הוא ממש לא אוטומטי. אני יכול להעיד שלשבת ולהריח את הקרקפת של התינוק החדש ימים שלמים, הפך לי משהו במוח. אין כמו התחושה של לישון איתו להתעורר איתו להיות צמוד אליו להתחיל להבין את כל ההבעות וכיווצים הקטנים שלו, מה בדיוק הוא צריך בדיוק ומתי. כל זה יוצר הרמוניה ומעלה את הביטחון שלך, האב, בקשר עם התינוק. אתה מבין אותו, אתה יודע איך לעשות לו טוב ולבסוף אתה מרגיש סיפוק גדול. היציאה לשתי חופשות לידה ארוכות (שמומנו מכיסי הפרטי) היתה חוויה ופריבילגיה שאין שניה לה.

תגיות