בחג פורים האחרון משחתי לראשונה לק לציפורניה הזעירות של בתי הקטנה.
האירוע ההיסטורי הזה התרחש אחרי חודשים רבים של בקשות ותחנונים בסגנון: "אמא כמעט לכל החברות שלי בגן יש לק.. גם אני רוצה.." וכו' וכו'.

 

עוד באון לייף:

 זה נכון, מי שיבקרו בגן ובגינה שליד ביתנו, אכן יימצאו ילדות קטנות בנות 3-4 וגם פחות עם לק, עגילים וכמובן המון נצנצים. כן, אני לוקחת בחשבון שאולי אני מעט קיצונית בסיפור הזה, ויש לי כבר חברות שצוחקות עלי ומאחלות לי 'בהצלחה' עם הניסיון הסמי- חינוכי לעיכוב הנשיות שממילא לטענתן נידון לכישלון בפני הלחץ החברתי והחשיפה המוגברת לסביבה. אבל אני התעקשתי לחכות עד פורים, עם מסר ברור שבעיני, לק זה עניין לנערות בוגרות ולא לילדות בגן.

העובדה שגיל ההתבגרות מקדים להגיע בזמננו ויש מי שטוענים כי הוא דופק בדלת כבר בגיל 8-9, מתועלת ומתורגמת היטב בעולמינו הקפיטליסטי לתרבות צרכנית והיא בעייתית ומאתגרת.

עם השנים התרגלנו שפעוטות בגילאי שנתיים פלוס כבר מתרוצצות להנאתן בים ובבריכה עם ביקיני בשני חלקים, כאילו זה כל כך בוער לחשוף את עורן לשמש החזקה  ואת עורן בכלל, ובנות בגיל 7 (מי אמרה סורי קרוז? בתם בת השבע של טום קרוז וקייטי הולמס) כבר נועלות נעלי עקב (כשבחנויות יש כמובן מבחר מגוון של דגמים עבורן), מהסקיני ג'ינס לילדות כבר אף אחד לא מתרגש כמובן וגם לא  מערכות האיפור לילדות, המככבות כמתנת יום הולדת אולטימטיבית לילדות. אבל הסיפור הבא כבר התקשה להשאיר אותי בשקט.

 

לאחרונה הודיעו הרשתות האמריקניות 'טרגט' ו-OLD NAVY שהן מתחילות למכור בחנויותיהן גוזיות לילדות מגיל חמש!!!

גוזיה, למי שבמקרה לא מכירה, היא מעין שילוב של גופיה וחזייה לכדי פריט לבוש אחד, נוח מחד ותומך מנגד, בהנחה שיש חזה נשי לתמוך בו. אם תרצו, סוג של הנדסת אנוש – טקסטיל – צרכנות מוצלחת ביותר. אבל לגיל חמש?! למה למען השם ילדה בת חמש צריכה גוזיה? הרי זה גיל שבלוטות החזה עדיין לא מפותחות, הפעילות ההורמונלית אינה בהילוך גבוה ואין כל צורך בבד צמוד ולוחץ שאין לו במה לאחוז.

למקרים חריגים שכן יש צורך כזה, אפשר כמובן לייצר כמות מוגבלת או בתפירה מיוחדת.
ההחלטה לצאת בקמפיין מסחרי של 'ליין חדש' של מוצרים בעלי השמש נשי – בוגר מובהק כמו חזיות, היא משוללת כל היגיון שאינו כלכלי.

כאשר סיפרתי לחברה על העניין הזה, היא סיפרה ושיתפה אותי שמה שקורה אצלה בבית מגיע מזווית אחרת. בתה הקטנה בת ה- 4.5 רואה את אחותה הגדולה יותר (12) לובשת גוזיה ורוצה גם. ככה זה מתחיל וצובר תאוצה.

 

כאמור, ילדות קטנות רואות באמהות, אחיותיהן הגדולות ונשים אחרות בסביבתן מודל לחיקוי נשי מגיל צעיר מאוד. זה נכון וזה טבעי. אבל כאן בדיוק נכנס החינוך ההורי לתמונה. הצורך להסביר, לווסת, לאסור וגם לתת לכך מקום מדוד ומאפשר – ע"ע פורים, או אירועים אחרים.

האינטרס של תרבות הצריכה המערבית והכוחות הכלכליים המניעים אותה, היא לגרום לילדות של היום לדלג כמעט לחלוטין על שלב הילדות היישר אל עולם הנשיות תוך שהוא מנסה לשאוב את כיסם של ההורים ואת הנטייה להיגררות אחרי טרנדים חברתיים. אני תוהה אם בקצב הזה עוד נראה פה בקרוב תחתוני חוטיני בעיצוב מיוחד לילדות בנות 4.
כי אם אפשר אז למה לא? עם הדפסים של 'הלו קיטי' או ברבי, אולי יימצא מישהו שיגיד שזה נוח..
וזהו, פה סיימתי את מנת הפוריטניות השבועית שלי והלכתי לעשות מניקור.

תגיות