איך זורקים עם שלם לים
יום אחד ילדה נחמדה בשם ספיר סבח אמרה למורה שלה שצריך לזרוק את כל הערבים לים. את המשך הסיפור אתם כבר מכירים, אבל אני הייתי רוצה לעצור שנייה ולהתייחס לביטוי המדויק "לזרוק את כל הערבים לים". אני אישית לא מעוניין במותם של כל הערבים, ואם לצורך הדיון הייתי מתכנן ג'נוסייד, אני חושב שלזרוק עם שלם לים זו הדרך הכי גרועה לעשות זאת. צריך להעלות אותם לסירות, לשוט ללב ים, לדחוף אותם אחד אחד למים, ולחזור לקחת את הבאים, מדובר במאמץ אדיר, בזבוז נוראי של משאבים, שלא לדבר על הנזק האקולוגי חסר התקדים שנגרום לים הקטן של המדינה הקטנה שלנו, אם נשליך אליו ולו רק את מיליון וחצי הערבים שגרים בה. אם אתם רוצים לעשות ג'נוסייד כמו שצריך, כדאי ללמוד ממי שהיה הכי מסודר בתחום - היטלר, וגם הוא היה צריך לשנות את הטקטיקה מספר פעמים עד שהגיעה לרמת ג'נוסייד יעילה מספיק כדי לעמוד ביעדים, וגם אז הוא ידע היטב שלא לבצע את הג'נוסייד על אדמתו שלו.
עוד באון לייף:
מה שאני מנסה להגיד זה שלביטוי "לזרוק את כל הערבים לים" אין שום משמעות. זהו טשטוש בין פנטזיה לבין מציאות, סימן היכר של יכולת חשיבה שאינה מפותחת דיה להבחין בכך שהרציונל אינו משרת את משאלת הלב. זה אגב סימן מאפיין והגיוני לחלוטין בקרב בני נוער – תחושת הגדלות, בהחלט סביר להניח בכל הנוגע למי שעדיין מגבשת את אישיותה, כמו גיבורת סיפורנו. כנראה שניתן לשים את הביטוי הזה בקו אחד עם ביטויים כמו "אמא, אני שונאת אותך", "אני לא צריכה אף אחד" וכו'... כדרכם של בני העשרה.
זה מתחיל להיות מדאיג קצת יותר כשאנשים מבוגרים מבטאים את רחשי ליבם כאילו היו משנה סדורה של טקטיקה מדינית "מוות לערבים", "לשטח את עזה" "לגרש את השמאלנים". קוראים לזה גזענות. אבל הפנטזיה אינה הגזענות אלא הצד השני של אותו המטבע. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר עבור אדם הוא תחושת השייכות (בטח שמעתם לאחרונה את המילה 'סולידריות' יותר מפעם אחת). בתור יצורים שבטיים אחד הגורמים החשובים בתחושת הבטחון האישי הוא השייכות לקבוצה שחבריה ערבים זה לזה, כי אחרת אינך יכול לבטוח בחברך שישיב לך טובה תחת טובה. כדי לייצר תחושת שייכות בקבוצה מסויימת, צריך לייצר גם עוינות כלפי הקבוצות האחרות. העוינות צריכה להתבסס על גורם חיצוני מובהק כדי שייקל עליך לזהות מי בצד שלך ומי בצד של האויב. זוהי נטייה פרימטיבית מולדת לרצות להשתייך לקבוצה מובחנת חיצונית: דוברי אותה שפה, דוברי אותה עגה, בעלי אותה חזות, ולפעמים אפילו אפשר לייצר קבוצה כזאת באמצעות צבע כמו שניתן לראות במגרשי הכדורגל.
הגזענות היא כלי זיהוי שמאשש את תחושת השייכות של היחיד, בעיקר במצב של פחד, כי הפחד הגדול ביותר הוא האימה – הפחד מהלא נודע. הסיטואציה הישראלית היא סיטואציה מעוררת אימה משום שישנם אנשים שרוצים להרוג אותי בהיותי יהודי, ואני לא יודע מי הם. בשלב מסויים נגמר בנק המטרות והטילים ממשיכים לעופף. והפתרון לפחד מהלא נודע הוא לתת ללא נודע שם, פרצוף וזהות – למצוא את הקבוצה המובדלת שמתוכה יצאו מאה אחוז מהטרוריסטים ולהאשים אותם כקבוצה: אלו יכולים להיות הפלסטינים, הערבים ואפילו כל הגויים גם יחד.
ונכון, בין הערבים ישנם גם טרוריסטים שיהרגו אותך בעבור היותך יהודי, כפי שבין היהודים יש כאלו שירצחו אותך על מקום חנייה, משום שאלה בני אדם. יש בהם עוינים, יש בהם חובבי שלום, ובעיקר יש ביניהם הרבה אנשים שרק רוצים לחזור הביתה בסוף יום העבודה לאכול ארוחת ערב.
הגזענות מדחיקה את מורכבות המציאות באמצעות ביטוי למשאלת הלב שיש סימן ברור ומובהק למי שייך לצד שלך, הצד הטוב, הצודק, המוסרי, ולמי שייך לצד השני. לא במקרה היא צועדת לצד הפחד. פחד הוא מאפיין אנושי פרימטיבי שבא לידי ביטוי בסימפטומים שונים, אליהם נמנית אותה יכולת החשיבה המוגבלת. כשאנחנו מפחדים אנחנו חוזרים להיות ילדים קטנים. לא כי אנחנו מטומטמים, אלא כי פחד דורש מאיתנו תגובות ראשוניות: להלחם, לברוח, לקפוא. לא במקרה כאשר מבהילים אדם הוא ברוב המקרים יצעק "אמא". ברגע הבהלה מנגנון הפחד משתק את מנגנוני החשיבה המורכבים, כדי לתפעל את מערכות החירום, מה שמשאיר את האדם עם אוצר מילים של מילה אחת, המילה הראשונה שהוא למד. אין בזה שום היגיון. אמא לא תצא מהבית ותציל אותך. זהו בסך הכל ביטוי רגעי לירידה פתאומית ביכולת הקוגניטיבית שמשאירה אותך עם חוסר היכולת להבדיל בין משאלת לב למציאות.
זה מה שעושה הפחד, הוא מייצר חוסר רציונליות ורעיונות מופרכים כמו שנאה עיוורת לעם שלם, או לחלופין אהבה עיוורת לעם שלם (חוץ מכשהם גונבים לך את החנייה). מכאן הביטוי "אין לנו אלא לפחד מהפחד עצמו" שאינו אומר שעלינו להתעלות על כל הפחדים, אלא שהגורם המסוכן ביותר הוא אדם מפוחד, משום שהרציונל אינו תקף לגביו. לכן את הגזען לא ישכנע טיעון טוב, אלא פיתוח יכולת החשיבה. אז בפעם הבאה שמישהו יגיד לי שצריך לזרוק את כל הערבים לים, אני אענה "תתחיל, אני כבר מצטרף" זה יעסיק אותו בזמן שאני ואלו מכם בעלי יכולת החשיבה נמצא פתרון הגיוני.





React to WordPress