אני מקווה שזו לא תהיה הפעם היחידה בהסטוריה, אבל יקח הרבה זמן עד שתפגושנה שוב פנים מול פנים מבקרת קולנוע חרדית. בראשית החזרה שלי בתשובה, נכנסתי לעולם הזה ובעצם נעתי בינו לבין עולם האקדמיה ולא ממש חזרתי לתעשייה שבה הייתי פעילה עד גיל 20 וקצת. כתבתי בעיתוני ילדים, עיתוני נוער, שירתתי בעיתון צה"ל במחנה, עבדתי בחדשות ערוץ 2 ואז חזרתי בתשובה. זה היה מין בום ששינה את כל מה שהכרתי. הבנתי מהר מאוד שהגעתי לעולם החרדי עם מה שאני מכנה 'עגלה מלאה', החלטתי שאני הולכת עם הלב שלי ועם האמת שלי.

 

עוד מתוך ועידת נשים ועסקים של און לייף:

 

זה נשמע ברור להרבה מאיתנו, אבל בחברה שהקודים שלה הם כל כך ברורים ולמעשה אתה סוג של מישהו שמגיח מכוכב אחר לתוכה, זה לא כל כך ברור מאליו. והיו כמובן כמה נסיונות, אני חושבת שחלקכן בטח קראו על הנסיונות האלה בעיתונות, נסיונות לשנות בהיצע התרבותי של העיר גם מהכיוון הפוליטי, נסיונות לשנות דברים ולהחדיר אותם לתודעה. אני חושבת שהדבר החשוב ביותר שבו אולי הייתה תרומתי הדלה ביותר, זה ניפוץ הסטראוטיפ. והוא בא משני הכיוונים. הוא בא גם מהכיוון של המקום שממנו הגעתי, שזה העולם החילוני, והמקום שאליו הגעתי, שזה העולם החרדי - כי הסטראוטיפים קיימים בשני העולמות. אני מרגישה שבעולם החילוני אני נתפסת כחרדית ואת העולם החרדי אני לא מייצגת - זה אומר שאני משלמת איזה שהוא מחיר. אני משלמת את המחיר שהמיינסטרים לא משלם. זה אומר שאם יחשבו על איזה שהוא תפקיד בכיר בעולם החרדי, לא יחשבו עלי כי אני לא מייצגת. ואם בעולם החילוני אני ארצה להתקדם בעיסוק שלי, אז יגידו מה, היא חרדית ואמא לשבעה, היא יכולה להיות מבקרת הקולנוע של העיתון שלי? זה נשמע מופרך.

 

אני משלמת מחיר שהמיינסטרים לא משלם. מרלין וניג

 

אז המקום הזה הוא המקום של להשמיע את הקול הפנימי שלך ולא לוותר. מהר מאוד הבנתי שהעצמאות שלי שווה לי כל מחיר, אני לא מוכנה להיות כפופה ולשלם במחיר החירות שלי, וזה היה בעצם הדבר שלמענו נלחמתי. אני יכולה להגיד חד משמעית שאני לעולם לא אעיר לאישה אחרת על הצניעות שלה, כי בעיניי זה לא צנוע להעיר על צניעות; אני אף פעם לא אנסה להחזיר בתשובה כי בעיניי זה לא מוסרי, לכל אדם יש את הדרך שלו ואת השיח הפנימי שלו עם בורא עולם, ואני בטוחה שכל אחד מגיע לנקודות השיח האינטימיות האלה. אני יכולה להגיד חד משמעית שמהרגע שהתחתנתי מעולם לא ביקשתי שקל מההורים שלי. עבדתי מאוד קשה, ועבדתי גם נגד הסטראוטיפ. שלא יגידו כן שבעלי התשובה הם כאלה תלותיים. רציתי לעמוד על שני הרגליים שלי. ועשיתי את זה שונה. עשיתי את זה אחרת. 

 

לקטע המלא מתוך ועידת נשים ועסקים של און לייף בשיתוף עיריית ירושלים: