מאת: Onlife קריירה

32% מהעובדים בישראל מוגדרים כוורקוהוליקים – כך עולה ממחקר שנעשה במסגרת עבודת תזה בפסיכולוגיה ארגונית - תעסוקתית של טלי בן-משה בהנחיית ד"ר הדסה ליטמן-מהמרכז האוניברסיטאי אריאל. כך עולה ממדגם מייצג בו נבדקו 351 עובדים במשרה מלאה, אשר מדווחים על מחויבות רשמית לעבוד 44 שעות בממוצע בשבוע, אך בפועל עובדים בממוצע מעל 50 שעות בשבוע. עבודה של למעלה מ-50 שעות שבועיות מוגדרת כוורקוהוליזם.

 

עוד ב-Onlife:

 

כאשר משווים בין גברים נשואים לגברים לא נשואים, לא מוצאים הבדל ביניהם בכמות שעות העבודה. עם זאת, כשמשווים נשים נשואות לנשים לא נשואות, מוצאים שהראשונות עובדות הרבה פחות שעות בשבוע מהאחרונות, אף כי הדחף שלהן לעבודה לא פוחת. 

 

יש המגדירים וורקוהוליזם כדחף בלתי נשלט לעבוד, ולא בהכרח לפי שעות עבודה. כשבוחנים את העובדים לפי עיקרון זה - על בסיס המניע והאישיות - נשים הן וורקוהוליות ומחויבות לעבודה הרבה יותר מגברים. לדברי ליטמן-עובדיה,  ראש המגמה לתואר שני בפסיכולוגיה ארגונית-תעסוקתית במרכז האוניברסיטאי אריאל, משמעות התוצאות הן ש"על אף שהן עובדות פחות שעות, נשים הן בעלות דחף חזק יותר ומחויבות גבוהה יותר לעבודה. הדבר מתבטא הן בשחיקה גבוהה יותר בעבודה, הן בתשישות נפשית והן במצוקה רגשית גבוהה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים".

 

יותר שחיקה בפחות שעות?

אך כיצד תיתכן שחיקה רבה יותר על אף שעות עבודה מעטות יותר? לדברי ליטמן-עובדיה, במחקר נמצא ש"נשים נוטות לקחת על עצמן יותר ממה שמצופה,  צריך או מוגדר כחלק מהתפקיד - לעומת גברים". היא מעלה השערות נוספות לכך, אך מסייגת שהן לא נבדקו במחקר: נשים עובדות פחות שעות אך ההספק צריך להיות דומה, וכן שעל הנשים עדיין נופל במקרים רבים הנטל לטיפול במטלות הבית וחינוך הילדים - כשלכך מצטרפת האחריות במקום העבודה הודות לגידול בשוויון התעסוקתי.

 

עוד מציינת ליטמן-עובדיה שהעלייה בשיעור הנשים בכוח העבודה במדינת ישראל, מ-39% (שנת 1987) ל-51% (שנת 2007), בשני העשורים האחרונים עשויה להעיד על  מאמץ מעבר לנורמה בשל הצורך של הנשים להוכיח את עצמן כפרודוקטיביות ושוות ערך במקום העבודה . דבר המוביל למחויבות יתר ולוורקוהוליזם.  "ההשלכות השליליות של מחוייבות יתר ודחף אובססיבי לעבודה הינן שחיקה ומצוקה רגשית. כך יוצא שלמרות שנשים עובדות פחות שעות, הן יותר שחוקות ובמצוקה רגשית".

 

מנהלים וורקוהוליקים יותר - ויעילים פחות

המחקר הנוכחי השווה גם בין מנהלים לעובדים שאינם מנהלים, ומצא כי מנהלים וורקוהוליקים יותר  הן בהתבסס על מספר שעות עבודה, והן בהתבסס על הדחף הכפייתי לעבודה ועל הנטייה לעבודה מופרזת.

 

אך  בין אם הניהול הוא שהופך את העובד לוורקוהוליק או שהנטייה היא לקדם עובדים כאלו לעמדות ניהוליות – השאלה הנשאלת היא עד כמה תכונה זו מסייעת לעבודה.  ובכן, במחקר הנוכחי נמצא שככל שהדחף הכפייתי לעבודה קשה חזק יותר, כך היעילות בעבודה - נמוכה יותר.

 

ממחקר זה וממחקרים דומים שנעשו בעבר עולה שהסיבה לחוסר היעילות של וורקוהוליקים היא שהם יוצרים לעצמם עבודה מיותרת. זאת,  על ידי הפיכת פרויקטים פשוטים למסובכים מעבר לנדרש ויצירת קשיים לעצמם ולעמיתיהם לעבודה בשל הפרפקציוניזם והנוקשות מהן הם סובלים. 

תגיות