כשהייתי קטנה, אמא שלי הבטיחה לי יום הולדת חלומי, הבטיחה וקיימה.

היו שם אלפי בלונים (טוב רק שלושים אבל לי הם נראו כמו מיליונים) היו שם שרשראות מנייר שמילאו את כל הבית בצבע.

היו במבות וביסלי וופלים או בפלות, היה את הכל !

אבל יותר מזה, חיכתה לי הפתעה, בערך באמצע יום ההולדת נשמעה דפיקה בדלת ובפתח.. קוסם, קוסם אמיתי בגלימת כוכבים וכובע שחור וגדול, קוסם עם חיוך רחב שהרים אותי באוויר, נשק על מצחי והופ הוציא מאחורי האוזן מטבע אמיתי...

כל הכיתה זינקה עליו בצווחות של עכשיו תורי...

 

עד היום הקוסם הזה חרוט בזכרוני, הוא דמות שליוותה אותי משך כל יום הולדת, תמיד הוא עולה בי ומעלה חיוך עצום על שפתיי, כמה קסם, כמה אושר ובאיזו קלות אפשר לשמח ילדה אחת קטנה, שחולמת להיות מכשפה וקוסמת ופייה, ולא רק ילדה אחת אלא כיתה שלמה שיושבת מרותקת מהופנטת לקסם, לזריזות הידיים, לחיוך הכובש של הקוסם. כיתה מאוהבת במופע.

 

כשהפכתי להיות אמא בעצמי, נזכרתי כמה חשובים הזכרונות, חוויות הילדות הקטנות שבעינהם הקטנטולים שלנו נתפשות כעצומות, ובדיוק כפי שקרה לי, התחושות נותרות בנו לנצח ומעלות רוך וחיוך וזכרון מתוק.

 

לבתי נגה, הזמנתי קוסם ליומולדת שש, אי אפשר לתאר במילים את החיוך שעלה על שפתיה, את העיניים שנצצו משמחה, את ההתרגשות והמבוכה לנוכח קסמים.. היא עמדה והקשתה, איך זה קרה.. ותוציא לי שוב מטבע...

 

כל הכיתה גם ישבו המומה, מרוכזת, עוקבת מאמצת כל תנועה ומריעה על כל תזוזה, מדהים..

ביני לבין בתי מפריד דור שלם, דור וטיפה, ועדיין הדרך ללב, לרגש ולשמחה היא אותה הדרך בדיוק, אפילו לרגע לא השתנתה.

 

זה הקסם והדברים הקטנים שהופכים לנו את החיים, בפרט כשאנו ילדים, למלאי חדווה וטעם וציפייה אדירה.

 

הדברים הקטנים שנחרטים בזכרון ולעולם לא עוזבים, אני בעד למלא את נפשם של הילדים ברגעים כאלה, קסומים ומלבבים.

רגעים של פליאה וחיוכים, אז תודה לך הקוסם עומר לביא, שהפכתי את בתי לערב אחד ליצור הכי מאושר בעולם, ולא רק לערב אחד.. לאלפי ערבים שעוד יקרו לה כשתיזכר בך.

 

תודה שהענקת לביתי חוויה של חיים שלמים.