מערכת החינוך סידרה לנו חופש גדול נוסף, שבועיים שלמים של ילדים בבית, פעמיים סוף שבוע ושני ערבי חג כמה ימים של חול המועד - והרבה פסטיבלים ואירועים לבלות בהם. בין שלל האירועים המשפחתיים, הארוחות והכינוסים כדאי השנה לחזור לאטרקציה הכי אותנטית של החג הזה – הסוכה.

 

עוד ב-Onlife:

 

גם אם אתם לא בעניין של מסורת ודת, הקמת הסוכה יכולה להיות פעילות מהנה עבור כולם, החל ממציאת קרשים ובדים ישנים או אפילו הקמה של סוכה מוכנה. בהמשך אפשר לקשט בשרשראות צבעוניות וציורי ילדים

 

סוכת שלום משפחתית

השנה אני רוצה להוסיף טוויסט מיוחד לסוכה, שיהפוך את החג לבלתי נשכח:

 

  1. את הסוכה הזו בונים יחד ומקשטים בתמונות משפחתיות מאירועים וטיולים שונים. אפשר לתלות משפטים מצחיקים שהם חלק מההווי שלכם, אפשר לתלות פתקים עם משאלות ובקשות משפחתיות לשנה הקרובה ובעיקר ליצור מרחב אמיתי של חיבור.
  2. לסוכה לא מכניסים "מסכים" - זה אומר שכל מכשיר סלולרי או אייפוד לסוגיו השונים נשארים בחוץ גם לא המחשב הנייד – הכניסה לבני אנוש בלבד.

מה עושים בלי המיילים והאייפוד? משחקים

התרגלנו להביט במסך ולא אחד בשני וללחוץ על כפתורים בזמן שאנחנו מדברים/ ולכן השאלה המתבקשת היא מה עושים בסוכה?

 

ובכן, אוכלים ארוחת ערב או ארוחת בוקר, מספרים מה יהיה לנו היום או מה עשינו כבר, מכינים מאכלים כיפים שאין זמן להכין בימי חול רגילים - ונהנים מהביחד. אחרי הארוחה נשארים עוד קצת - והפעם כדי לשחק משחקים.

המלצות למשחקים בסוכה

גילאי 2-4: פאזל רצפה עם חלקים גדולים, בצק למשחק עם חותכני צורות, קופסא עם מכונית, בובות וקוביות, משחקי זיכרון פשוטים.

 

גילאי 4-6: פאזלים של עד 100 חלקים, לגו, פליימוביל, בובות, ארבע בשורה, טאקי, חלק מהילדים יוכלו כבר לשחק דמקה ושני משחקים פחות מוכרים ששווה מאוד שיהיו בבית "תפוס את הדרקון" "תפוס את הנוצה" (משחק זיכרון וחשיבה) - גם לגדולים מובטחת הנאה.

 

6גילאי  ומעלה - גם בגילאים האלו חשוב מאוד שהילדים ימשיכו לשחק במשחקי דמיון והרכבה כמו לגו, פליימוביל, ברביות ועוד מלבד זאת יש כמה משחקים שגם הגדולים ייהנו לשחק איתם (זהירות לא תרצו להפסיק ...).

משחק אחד ותיק מאוד בחנויות נקרא "אבלון" החוקים מאוד מאוד פשוטים אבל המשחק עצמו מצריך מיומנויות של תכנון לטווח ארוך וראיה מרחבית. מנקלה – משחק אפריקאי עתיק יומין שבעבר שחקו בו בחול עם גומות ואבנים והיום משחקים בו בגרסאות שונות בכל העולם בעיקר על לוח עץ ועם גולות.

 

המלצה אחרונה היא למצוא משחקים שמחייבים לפחות 3 שחקנים ומעלה כדי שכמה שיותר בני משפחה יוכלו להשתתף בו זמנית.

 

בגזרת הקלפים יש שני להיטים שכבר מככבים: חתחתול וחלומות (שני משחק חשיבה, מבית פוקסמינד שמצרכים תכנון וזכרון) . ובמשחקי הקופסא שתי המלצות למשחקים המצריכים 4 שחקנים – "רולית" ו "בלוקוס"  (משחק דומה לטטריס).

 

למה המשחקים המשפחתיים כל כך חשובים?

המשחקים מאפשרים למשפחה להכיר סיטואציה שונה מחיי היום יום העמוסים, לכל אחד בזמן המשחק יש הזדמנות שווה לניצחון או להפסד וכולם חייבים לפעול ע"פ אותם חוקים. המשחקים מייצר עבור המשתתפים הזדמנויות רבות לדיאלוג ותקשורת וחוויה משפחתית מחויכת ונעימה.

 

ההורים יכולים תוך כדי משחק לראות את ילדיהם נהנים, מתמודדים, חושבים ואולי אף מתוסכלים או מאוכזבים. בגלל ש"זה רק משחק" יותר קל להתמודד ולהכיל את מגוון הרגשות שעולים מאשר בזמן משבר אמיתי, אך  זהו בהחלט סוג של אימון לסיטואציות אמיתיות בחיי היום יום.

 

הילדים רואים את אבא מפסיד לאמא במשחק ועושה זאת בכבוד, הם רואים שההורים לא מרמים ושומרים על ערכים, הם רואים את ההורים צוחקים ונהנים, הם מבינים שהמשפחה חשובה ולכן יש כאן זמן אמיתי שמוקדש לה ולא רק פעם אחת נדירה, ערך המשפחה חשוב כך שמקדישים לזמן המשחק הזה כמה שעות לאורך ימי החג הארוכים.

 

יכול להיות שבתחילה מפגש המשחק הזה לא יהיה כל כך פשוט וירגיש לעיתים מביך או מאולץ אולם עם הזמן נוצר הווי משפחתי ודיאלוג קרוב ונעים והמשפחה כולה, הורים וילדים מחכים בקוצר רוח למפגש המיוחד הזה, מפגש שבו לא מדברים על חינוך ועל ערכים אלא משחקים אותם

.

יש משפחות שכל כך נהנות בסוכה ועם המשחקים שממשיכות לאמץ את הזמן המשפחתי הזה גם שהסוכה כבר לא קיימת , מרחב המשחק נשאר כלי לתקשורת במשפחה גם בלי הסכך מלמעלה והבדים שעוטפים.

 

אצלנו בבית בכל פעם שיש תחושה של קושי, אולי קצת עומס, תחושה של ריצה בין משימות וכיוב' – מחליטים על זמן משחק, שולפים טאקי או מונופול או סתם חפיסת קלפים ופשוט משחקים, כמות החיוכים וההנאה שצוברים בזמן המשחק מנטרלים את כל התחושות הקשות והמעיקות ויוצרים בכמה דקות אווירה אחרת לגמרי. 

 

באותו יום של המשחק ולפעמים אף כמה ימים אחריו יש בבית אווירה של שיתוף פעולה, מקשיבים יותר אחד לשני ומספרים על מחשבות וחוויות שהיו במהלך השבוע . שווה לנסות.

 

הזיכרון המתוק ביותר

בנימה קצת יותר אישית: היו, כשאני אמא לשני בנים ובת קטנה ואני מנסה להיזכר בסיטואציה נעימה שהייתה לי עם הורי כילדה, רוב הסיטואציות שעולות בזכרוני קשורות להכנת שעורי בית, חזרה בזמן הביתה וסידור החדר. אבל חוויה אחת משמעותית שחרוטה אצלי כזיכרון מתוק קשורה ליום אחד אחר הצהריים כשאבא שלי החליט להרכיב איתנו הילדים רכבת חשמלית. אני זוכרת אותו רובץ על השטיח ומנסה לחבר מסילות, מבקש מאיתנו להביא חלקים כאלו ואחרים - אני כילדה לא רציתי שהרגע הזה יגמר לעולם.

תגיות