לידות בעולם המודרני מתבצעות בבתי חולים והאישה היולדת מגיעה לחדר לידה ומיד הופכת ל"חולה" ומאושפזת. היא מקבלת ביגוד של בית חולים ובדרך כלל מנוטרת במכשירים שונים. השאלה האם זה התהליך הנכון וכיצד יכולה להתבצע לידה כאשר מגייסים לטובת היולדת את גופה ואת ההורמונים המופרשים בידה.

 

 

עוד בonlife:

 

המיילדת הצרפתי למשל, מישל אודן, חולל מהפכה בתחום המיילדות כשחשף בשנת 1999 את ממצאיו  על תפקידם  של ההורמונים בלידה פיזיולוגית .

 

לידה פיזיולוגית פעילה: הינה תהליך פיזיולוגי טבעי, שבמסגרתו רצף שלבי הלידה, החל בצירים המוקדמים ועד יציאת השליה, מתפתח באופן ספונטני,  ללא התערבות חיצונית. התהליך מתקיים בעזרת הורמונים טבעיים שמפריש גוף האישה ולהורמונים תפקיד חשוב ומרכזי בתהליך.

 

בסופו של תהליך כזה השכיחות הגבוהה היא: שייולד תינוק בריא ועירוני, המגשש בספונטניות אל עבר שד אמו. ויולדת מאושרת ובריאה המוכנה נפשית ופיזית לטפל בתינוק.

 

באופן מפתיע, למרות המידע הרב על התהליך, גם היום אין התייחסות לנושא הורמוני הלידה בהתייחסות  לנוהלי לידה בבית החולים או בתכנון סביבת היולדת בחדרי הלידה. אומנם כיום, ברוב בתי החולים בארץ כבר ניתן למצוא (בתשלום) לפחות חדר אחד ללידה טבעית לרשות היולדות. שם נמצאת מיילדות מנוסות השואפות לאפשר לתהליך הלידה להתפתח כמעט ללא התערבות. למעשה זהו המקום היחידי בו  מאפשרים להורמוני האישה לבצע את מלאכת הטבע. בשאר החדרים ובכל בתי היולדות ההתייחסות ליולדת היא כאל "חולה". בית החולים יוצר סביב היולדת אווירה  של בית חולים: תאורה לא מתאימה, אוירה קרירה ולא מזמינה, נהלים ופרוטוקולים המעודדים התערבויות ללא צורך לעיתים.

 

חשוב לי לציין - הרפואה המתקדמת הינה מצילה חיים במקרים רבים ואל לנו לזלזל או לוותר אליה. אולם התחושה המתקבלת היום בחדרי לידה היא שהצוות הרפואי שכח ואינו מכיר בלידה פעילה וממהר להיעזר בהתערבויות רפואיות שלעיתים ניתן היה למנוע.

 

על מנת לזמן ליולדת את ההורמונים הרלוונטיים ללידה בריאה וטובה, כדאי ליצור אוירה נינוחה, תומכת רגועה. על היולדת להיות מלווה באנשים אותם היא אוהבת, צוות מרגיע ותומך שמזכיר לה ומעודד אותה ביכולתה ללדת. (זה יכול להיות, בעל, אמא, חברה או דולה מקצועית) יכולת תנועה ושינוי תנוחות, ריחות טובים, תאורה מתאימה, מוסיקה שנעימה לה. הרבה מגע אנושי ומגע עם מים.

 

ידוע היום כי הורמוני הלידה מיוצרים בגוף האישה עוד בזמן ההיריון והם פועלים באופן מווסת של פעילות גומלין בין האם לתינוק וצורכיהם בכל שלב ושלב בלידה.

ההורמונים העיקריים:

האוקסיטוציןהמכונה גם הורמון האהבה: מופיע בגוף כבר בטרימסטר השלישי להיריון  מעודד את אינסטינקט ה"קינון", מעודד ייצור פרולקטין (הורמון האחראי על ייצור החלב). האוקסיטוצין מכין את האם ללידה על ידי יצירת התכווצויות הרחם, משרה כאב, מעודד את האישה לתנועתיות, וכשמו כן הוא מעודד התאהבות של האם בתינוק שלה. הורמון זה מופרש בין היתר בזמן תחושות התאהבות, סקס והנאה.

 

אנדורפיניםמשככי כאבים טבעיים: הורמונים המופרשים בשלב האקטיבי של הלידה. (צירים חזקים – בין פתיחה של 4 ס"מ ועד פתיחה מלאה 10 ס"מ). הורמונים שיעזרו ליולדת לקבל, להיכנע לכאבי הלידה ולהתמודד איתם. ההורמונים הללו יופיעו בתנאי שליולדת יהיו תנאים אופטימאליים ללידה, רוגע בטיחות ללא הפרעות. גורמים להפוגות בין הצירים ואחראים על קצב הלידה. חשוב לדעת עיקר ההתקדמות  בפתיחת צוואר הרחם מתרחשת בזמן ההפגות בין הצירים.

 

אדרנלין ונוראדרנלין – הורמוני STRESS: הורמון שפועל במקביל על היולדת ועל התינוק. ליולדת מעניק שיאי אנרגיה בשלבי משבר לקראת השלב השני של הלידה  וכהכנה לשלב הלחיצות. בזמן ההיריון העובר מייצר רמות גבוהות של הורמונים אילו שילוב מיוחד זה נקרא "אדרנלין עוברי" אשר בזמן הלידה מגן עליו מפני חוסר חמצן, סופח נוזלים מהריאות, מגן על ליבו, מוחו מגרה ייצרת חום לשמירת גופו של התינוק, מגרה את רפלקס המציצה ונותן לתינוק מבט צלול ועמוק לצורך התקשרות והתאהבות אימהית.

 

פרולקטין: הורמון האחראי על טיפוח האימהות ויצירת חלב האם. שיא ההפרשה יהיה ברגע הלידה.

 

ארבע סוגי הורמונים עיקריים מלווים את האישה והתינוק לאורך הלידה. הם יופיעו בכל פעם שהגוף או התינוק יזדקק להם. מה שמלמד אותנו כי גוף האישה מכין את עצמו ללידה ויכול לעמוד בה ללא כל התערבות רפואית חיצונית. כל זאת בתנאי שלא יפריעו לו ויאפשרו ליולדת סביבה תומכת ואוהבת.

 

הלית חממי היא דולה התומכת גם בנשים חד הוריות