רבותי, השלבקת חוגרת!
תגידו, מה עשינו שזה מגיע לנו?
זה לא סרטן,
זה לא ניוון,
זה לא סכנת חיים,
זה לא התקף לב,
זה לא דום לב שתוקף אותך,
זה כולה כואב,
מאוד,
מאוד.
מצד שני גם...
פרונקל על הישבן כואב רצח,
גם אפטה על הלשון,
וטחורים...
שאמשיך?
למען גילוי נאות לבעלי הייתה שלבקת חוגרת וזה באמת כאב לו. עבר. שכחנו מזה. למה לשלבק חוגרים סתם ככה?
למען עוד גילוי נאות (איזה כיף זה "הגילוי הנאות" הזה, מומלץ בחום!) היה לו גם דום לב טפו...טפו... טפו יצא מזה! ואני קובעת שארגומטריה, זה יותר חשוב.
כיוון שאני פרסומאית והואיל ובעבר הייתי בעלים של משרד לפרסום וייעוץ תקשורתי, אני יכולה להגיד לכם ששיווק מחלות ובעיות דומה לשיווק מוצרים ופוליטיקאים. ככל שהמחלה "פופולארית" או "סקסית" יותר, זה יוצר לחץ מלמטה וקל יותר להשיג לה תקציבים. לכן אם אגודה כלשהי למען משכילה להעמיד בראשה סלבריטאי מפורסם או לייצר קבוצת לחץ היא זוכה לחשיפה והנושא שהיא מייצגת עולה, לא בהכרח לפי חשיבותו. סליחה שלא אתן דוגמאות...בכל זאת מחלות, למה לפגוע? אבל זה ככה, תבדקו. ככה ציני? כן, ככה ציני!
הבה נצלול לדיון מקצועי מקצר - מה לדעתכם היה שווה יותר? להשתמש בשם הלועזי ? הרפס-זוסטר או בשם העברי ? שלבקת חוגרת? התלבטות אמיתית. מצד אחד, השם הלועזי מצויין כי יש בו את המילה הרפס וזה מדליק נורת אזהרה בלי צורך במילים, זה כמו שחיות, כמו סלמנדרה או נחשים ארסיים מתקשטים בצבעים זוהרים על מנת שכולם ידעו שהם ארסיים והן לא צריכות להתאמץ ולהשמיע קולות מפחידים או להפגין שרירים. מכונית ששמה על גגה צ'קאלאקה ? כולנו יודעים ישר שזאת ניידת משטרה, נכון? אדם רגיל שלובש חלוק לבן, הופך להיות סמכות, לא ככה?... כך השם הרפסזוסטר נשמע שם רציני יותר.
גילוי נאות J בשביל שלבקת חוגרת אני לא אזיז רגל, אבל בשביל הרפסזוסטר? מחר אני בקופת חולים! נראה לי שגם הציבור הישראלי מסתכל לה בלבן של העיניים וצוחק עליה, גיבור על שלבקת נראה אותו גיבור מול הרפס.
מצד שני, השם העברי יצר שיח ענק ועצום וכולם מדברים על הפרסומת, הוא יצר תחושה של איום חדש שנכנס לחיינו, הרפסזוסטר, זה כבר משהו שחיים איתו, אבל "שלבקת חוגרת"? בחיים לא ידענו שלא ידענו! אז, יכול להיות שבזכות הצחוקים והבדיחות בשלב הראשון, בשלב השני, כולם יתחילו לבדוק... תודו, זה יכול להיות.
אלו ההחלטות הקשות שצריך לקבל בפרסום, צריך להמר על הדרך בה הולכים. כי אם הרפס מפחיד מידי הוא יגרום לציבור להשתבלל, כמו בפרסומות על תוצאות קשות של תאונות דרכים... אולם, שלבקת חוגרת זה נשמע חמוד, כמו ערוץ הקניות: "קנו היום גם שלבקת וגם חוגרת, שניים במחיר אחד!"
זה קל? לו אתם מקבלי ההחלטות, באיזו דרך הייתם בוחרים?
הנה תראו כמה זה לא קל ומה הקשר לאורנג?דה?
אז ככה. לפני שנים התנהל קמפיין מוצלח ביותר עם סיסמה קליטה ?דור הג?ינס שותה קווינס?, לו אתם המפרסמים, הייתם הולכים עם פרסומת מקסימה למשקה החדש שלכם? ברור! שיקום מי שהיה אומר ? זאת פרסומת יפה מידי! נראה אתכם.
זה אכן היה קמפיין נהדר שזכה בפרסים ושהתאים למשקה חדשני ומפתיע. רק מה? הוא היה לקווינס שבעברית צחה זה... אורנג?דה. מה יש לכם מאורנג'דה?
הציבור הישראלי הצביע ברגליים באומרו בעדינות האופיינית לו: "באמא שלכם כזה קמפיין לאורנג?דה?" בבתי ספר לפרסום ולקופירייטינג מלמדים להתאים את המסר למוצר ולקהל. לדבר אל הכאבים ואל הפחדים. ויחד עם זה - לא להגזים. להפחיד בכיף, אבל לא יותר מידי.
אז... מה?
אז הנה כמה הרהורים רדומים לסיכום שהשלבקת שלהבה בי...
איזה צד של המפרסמים צדק ?
יכול להיות שזה הצעד הכי חשוב שאנחנו צריכים לעשות על מנת לשמור על בריאות ?
יכול להיות שמישהו סתם עושה עלינו קופה ?
יכול להיות שחוקי המשחק כבר צריכים להשתנות ?
לסיום ברצוני להודות...
·
תודה לשלבקת שגרמה לנו לצחוק בימים עמוסים אלה .
תודה לחוגרת שזימנה לנו שיעור בפרסום
תודה למפרסמים שנתנו לנו שיעור בצרכנות נבונה .
וייללה, שנהיה בריאים.
- איור: Neda F. כל הזכויות על האיור שמורות לשרי בראל 2014 © -





React to WordPress