אתם לא מבינים.

אתם לא מבינים מה זה להסתובב במרחב הציבורי כשדמך מותר. פאק יט, אפילו לא במרחב הציבורי. אפילו בין כותלי הבית שלך. כי כשאת אישה, העולם כולו ואת בתוכו, הם הם המרחב הציבורי. הגוף שלך הוא המרחב הציבורי.

 

אתם לא מבינים! אתם לא מבינים מה זה לפחד לצאת לרחובות מהרגע שהשמש יורדת, או לדעת שבשכונות מסויימות "את ממש מבקשת את זה".  אתם לא מבינים איך זה לחיות בשאלה התמידית אם מה שאת לובשת עלול "להזמין" אונס. אתם לא מבינים איך זה להתבגר תחת מטח של הערות משפילות מכל עבר הנזרקות אלייך כשאת הולכת לקנות משהו במכולת הפינתית, במסווה של מחמאות. אתם לא מבינים מה זה לפחד לעלות על מוניות, על אוטובוסים, על קרון רכבת ריק. אתם לא מבינים מה זה ללכת ברחוב ריק, גם באמצע היום, כשגבר אחד הולך מאחורייך, ושנשמתך פורחת.

 

אתם לא מבינים איך זוג ידיים שמלטפות לך את הירכיים כשאת יושבת באוטובוס מרגישות. 
אתם לא מבינים מה זה לברוח כל עוד נפשך בך, עד ששרירי הרגליים שלך כבר נקרעים מהמאמץ, כששני גברים רודפים אחרייך לאורך רחובות שלמים, באמצע הלילה. אתם לא מבינים מה זה להידחק לפינה על ידי מישהו שחשבת לחבר, ולהתחנן בפני מענייך, כי תכלס זה כל מה שיש לך לעשות, להתחנן.

 

אתם לא מבינים מה זה ללכת לתומך ברחוב, ולקבל סטירה מצלצלת על התחת מרוכב אופניים חולף. אתם לא מבינים מה זה לרקוד במסיבה, ופתאום להרגיש שמישהו תופס לך במרפק ומנסה לסחוב אותך לשירותים, כי זה מה שאת לעולם, את טרף שמחכה להיקטף.

 

לפתוח עיניים ביד ולראות גבר עושה ביד ומסתכל עליכם

אתם לא מבינים מה זה להעקב על ידי מישהו שיצרת איתו קשר עין ברחוב, לרוץ הביתה, ולשמוע אותו דופק על הדלת של הבית שלך ש"את רוצה את זה, תפתחי את הדלת!" עד שאת מתקשרת למשטרה בוכה. אתם לא מבינים מה זה לשבת על חוף הים, לעצום עיניים, לנשום עמוק ולפתוח אותן רק כדי לגלות גבר מבוגר עושה ביד ומסתכל לכם ישר לתוך העיניים, בלי בושה, בחיוך. 

 

אתם לא מבינים מה זה ללכת להפגנה ולשמוע ממפגין שמנגד שהוא הולך למצוא אותך כשהכל ייגמר ו"לפתוח לך חור חדש", ולדעת שהוא יכול, ולעשות כל מה שאת יכולה אחרי זה כדי למצוא עוד כמה גברים שיעשו לך בייביסיטר.
בכלל, אתם לא מבינים כמה זה משפיל להזדקק למלווים הביתה, כמה זה משפיל לבקש, וגם כמה זה משפיל, המחשבה שאולי הם יהיו אלה שיתקפו אותך. 

 

תעיפו את הגבר המתעלל מהאח הגדול   

כשאתם מתיישבים לצפות במעלליו של אליאב אוזן באח הגדול, אתם בעצם צופים בסרט סנאף, בו יש מתעלל רגשית אחד, מניפולטור ושקרן. אל תתנו לו לנצח להמשך קריאה

 

 

אתם לא מבינים מה זה לעבור על פני חבורה של גברים צעירים, להרגיש את המבטים שלהם על הגוף שלך, ולהקשיח את עמוד השדרה, לעמוד זקוף, ולקוות שהם סתם מסתכלים, סתם שורקים, סתם עוד מהאלה ש"לא יעשו כלום באמת". 

אתם לא מבינים את השיטה של "תהיי איתי על הקו" שאנחנו מתחזקות ביננו לבין עצמינו, מתקשרות אחת לשניה כשאנחנו מוצאות את עצמנו חייבות ללכת ברחוב, לבד, בלילה, למקרה ש... ולפעמים לחשוב לעצמך, לא משנה באיזה צד של הקו את, שגם אם את איתה בטלפון, מה כבר היא יכולה לעשות? 

 

כי יום אחד אולי זה יקרה לכם
אתם לא מבינים מה זה ללדת ילדה, ולפעמים, כשאת מסתכלת עליה ישנה, לתת למחשבות הכי מחרידות לצוף ולעלות לך בזרם התודעה, ולהתפלל. להתפלל אפילו כשאת לא מאמינה באלוהים. 

וכל זה כי אתם לא מבינים מה זה להתחנך מינקות שהפשעים שנעשים נגדכם הם משהו שבאחריותכם למנוע, ולדעת בבגרותכם שכנראה, יום אחד, זה יקרה גם לכם וכל מה שנשאר לעשות זה להתפלל שזה לא יקרה בגרסה הכי גרועה של זה.