גן עדן עלי אדמות
הכירו את המקום שלנו בכנרת. מקום בו רק אנחנו (ומי שבא איתנו) נמצא בו.
"אין מקום/דבר כזה!", אני יכולה לשמוע אתכם אומרים, וזה מזכיר לי את המשפטים שאני מתקנת אצל ילדיי:
"אני לא יכול", "אי אפשר"
ניסית? בדקת?
אני עברתי ימים שלמים של טרטורים על מעין סירת זודיאק קטנה שעשתה "סובב כנרת", כשאני משמשת מגן חי מפני הגלים, לבל יציפוה.
מה כן אפשר?
חיים, בעלי היקר, עבד קשה במשך ימים כדי ליישר שטח מסולע וליצור לנו שטח קמפינג ראוי, שלא לדבר על היצירתיות והעבודה הנדרשת כל פעם מחדש כדי ליהנות מקמפינג חמישה כוכבים.
מקס כריסטנסן, מי שהביא לנו את הקונלון ניי גונג, אמר לנו ללמוד מהטבע.
אני עברתי כאן תהליך שלם של
התגברות על פחדים -בלילה שומעים רעשים ורחשים, הנשמעים, במקרה הטוב, כצעדי אדם.
זרימה-מתי ובאילו תנאים לא משיטים סירה עמוסת ציוד,
לחיות עם שפני סלע, נמיות, צפרדעים, חמורי בר, צרעות, זבובים, יתושים וגם, עקרבים ונחשים.
הנאה מחוסר מעש- בחג הצטרפה אלינו חברה שאמרה שעכשיו היא מסוגלת להבין את המושג באיטלקית:
bel far niente=היופי שבלא לעשות כלום, שראתה בסרט "לאכול, להתפלל, לאהוב" עם ג'וליה רוברטס טס... טס...
(מרבית חיי נמנעתי מלהיות לבד עם עצמי..=שעמום)
מנסיון ובדיקה, אני יכולה לאמר לכם שבאמת אין בכנרת מקום כזה, אבל תוכלו בהחלט למצוא/ליצור גן עדן משלכם.






React to WordPress