ראשית שבת נהדרת וחמימה לנו ומה יותר טוב מספר טוב שסוחף בשבת חורפית שכזו. הכי מתאים!

לפני שבת התחלתי לקרוא וכבר סיימתי ומזל שהספקתי לבצע את מטלותיי בחצי המשפחתי שאם לא כן לא יודעת מה היה על הארוחה אמש :)

 

ובפתח דבר מה היה: "איזו אומללות, פנדורה המסכנה וכו' וכו' ואז- "איך היא אמורה לדעת שכל תחלואי העולם הנוראיים האלה יצאו ממנה בלחישה ויטילו מגפות על האנושות עד קץ העולם" וכך נמשך.

בכל אופן זה התחיל בצורה מבטיחה, איך הכל קרה, מאיפה התחיל, ההתלבטות שלה והתחבטויות שלה בינה לבין עצמה, מה חברה זו הייתה אומרת לה לעשות, ואיך השנייה הייתה נוהגת, המשכתי לקרוא ואז בסיפור הבא עד שהתחברתי לדמויות הללו קפיצה לסיפור אחר בכלל, משהו לא התחבר לי ברצף, אבל שימו לב- רק בהתחלה, לפתע שלושת הסיפורים על שלל הדמויות והמורכבויות עשו כזה חיבור ביניהם שזה מדהים. אחת קשורה לאחר, אחד קשור לאחרת וכך חוט דמיוני נטווה בין כל הסיפורים והכל התחוור לי והתחבר בצורה מדהימה.

ואז כבר לא יכולתי להפסיק לקרוא את הספר אבל ממש, לא עזבתי אותו לשנייה, טוב אולי לשנייה ,אבל לא יותר, הוא ריתק אותי, סיקרן אותי, ריגש אותי ולא אחת הרגשתי שאני נמצאת שם במלבורן, בסידני במרחבים שם, משתתפת בפעילויות של בית הספר, מריחה את העוגות והפשטידות שנאפות שם, שומעת את הטבע של אוסטרליה , שומעת את שקשוק הכלים של טאפרוור שהזכירו לי חברה מפעם שעסקה בזה ולצערי בלי קשר לכלי הפלסטיק חלילה,הלכה לעולם שכולו טוב..

והסיפור נעשה למקשה אחת מעניינת ועם הרבה קשר מעבר למה שציפיתי בין טס, פליסיטי, ססיליה, ג'ון פול, קונור וויטבי, ג'ני, פולי.

העלילה מרגשת עם סיפורים מחייה של כל אחת ואחת מאיתנו על ההתרחשויות שבהם, על תשוקה, אהבה, שנאה, דאגה והסוף- הסוף אינו צפוי דווקא, הייתי מצפה שיגמר אחרת ו- MR ג'ון פול יהיה מאחורי סורג ובריח, שרייצ'ל  לא תסבול את היותו חופשי, על אף שלא הייתי חושבת לרגע שהוא מאושר עם כל האשמה והחרטה שהוא חש, אבל לא- הסיפור מסתיים בצורה לא צפוייה ומשאיר אותנו כך, תאבי נקמה מצד אחד וקצת סולחים מצד שני לנער בן 17 ועברו 30 שנות וכו'...

ספר מעולה. אהבתי מאוד, ממליצה לכן ללכת ולקרוא מהר, תאהבו!