קונלון להפגת השעמום
יש הרבה הצהרות שאני יכולה להצהיר, תוך פליאה ושמחה שאני מצהירה עליהן בלב שלם. אחת מהן היא:
לעולם לא משעמם לי!
להיפך, הייתי שמחה אם היו מוסיפים עוד כמה שעות לכל יום (בוקר או לילה).
כשאין מה לעשות, תמיד אפשר לתרגל קונלון. זה כיף, משתנה, מפתיע וכפי שציינתי בעבר, מוביל רק לדברים טובים.
אין לנו טלוויזיה, לא שומעים חדשות.
מנוי על עיתון "הארץ" שומר מבורות מושלמת מהקורה בעולם החיצון. אם כי אני חייבת לציין שבמרבית המקרים, קריאת הכותרות מספיקה לי בהחלט. והנה זה פלא, בשיחות עם אנשים, מעולם לא חשתי או נשמעתי כמי 'שלא בעניינים'.
ת'כלס, מכל הטחינה במוח של העיתונאים, הפרשנים, פרשני הפרשנים והדעתנים למיניהם, מה כבר השתנה?! ואם השתנה, הרי שניתן להגדיר השינוי במשפט אחד.
ובכל זאת, מרביתנו "לא יכולים בלי חדשות"-חדשות ברדיו, בעיתון, בטלוויזיה וכמובן שהמהדורה לא מספיקה.
אם באמת אכפת לנו ואנו רוצים בשינוי, הרי שעלינו לעשות משהו.
כולנו עונים על הגדרת 'צופה מהצד', קהל שמאפשר להצגה להמשיך להציג ולשגשג. נכון שאנו מזדהים וחשים כאב, צער, שותפות, אבל אנו עדיין צופים מן הצד, להבדיל ממשתתפים.
זו לא ביקורת, זו בחירה. עלינו להיות מודעים לתפקיד בו אנו בוחרים.
ואם אנו בוחרים לצפות מן הצד, השאלה המתבקשת היא למה?!
למה אנו מבזבזים שעות רבות ויפות של חיינו בשמיעת פרשנים המדברים על "תהליך השלום"? כשמשהו יקרה, אני מבטיחה, כולנו נדע.
ואם אנו רוצים להיות 'משתתפים', הרי שעלינו לצאת להפגין, להשפיע בכל דרך או צורה אפשרית- ב'קטנה '- לא צריך מעשה גרנדיוזי. יש לי הרגשה שהרגשתנו תשתפר.
הרגשתנו תשתפר (וגם העולם ישתפר) אם נגדיש את אותן שעות מבוזבזות, בשמיעת מוזיקה, מפגש עם חברים, משחק עם הילדים, סקס, התכנסות עם עצמנו, מדיטציה, בהייה בתקרה, הנאה גרידא.
כן, מותר לנו להנות!! גם כשאחרים סובלים
שוב, זו בחירה. צפיה מהצד בסבל, אפילו בתוספת המילה "אוי", לא מועילה או עוזרת לסובל ובאיזשהו מקום, אף מנציחה את הסבל.
אז או שנעשה משהו (הכי קטן) שיעזור לסובל או ימנע סבל בעתיד, או שנגיד, או קיי, יש סבל, יש עוולות, זה לא אומר שהם חייבים להיות בחיי.
נסו פעם לשבת בנוח 5 דקות, כשמראש אתם אומרים לעצמכם שכל מחשבה, כל דבר, סובל דיחוי של 5 דקות, וראו מה קורה-אלו מחשבות צצות בראשכם? אלו תחושות?
אח"כ נסו 10 דקות, רבע שעה. (זה לא הפסקת סיגריה או קפה-ספקו את כל צרכיכם מראש)
הצלחתם?





React to WordPress