אני עומדת מאחורי ההמצאה של טאלנטים ולא האמנתי שזה יצבור כזו תאוצה: קצת דוגמנות, קצת מוזיקה, קצת הגשה.

לצערי לא השכלתי לפתוח מחלקת טאלנטים במקום שזה ייצא החוצה. מילי אביטל המשיכה הלאה כי היא רצתה גם משחק, וגם יעל בר זוהר ויעל אבקסיס.    

היה לי גנון של ממש, הייתי עובדת סוציאלית וכסוכנת דוגמנים הבית שלי היה פתוח בפני המיוצגים שלי. עם ציון 60 שנה למדינת ישראל לא קיבלתי שום קרדיט, אם כי הקמתי את ענף הדוגמנות, לא ספרו אותי בכלל. למה? אין לי מושג. אני מודה לאלוהים כי עשיתי הרבה שלח לחמך וכנראה שאני מקבלת את זה בצורה אחרת. לא דרך האנשים האלה. זה מקצוע מגעיל, וכנראה שאני לא צריכה לקבל דרך המקצוע הזה אלא בצורה אחרת. יש לי הורים מדהימים, נכדות נהדרות, יש לי בית מהמם בארסוף ובית בזכרון יעקב, אני תורמת את הבית שלי שהוא מקום מרפא למפגשים של מרפאים, ועושה את מה שאני יכולה.

 

יש המון דוגמניות שהן רק יפות ולכן הן נגמרו מהר.

אלה ששרדו הן אלה שיש להם את האקס פקטור ? כלומר המרכיב הנוסף כמו כריזמה מטורפת ואישיות מטורפת. בלי זה שום דבר לא יכול להחזיק לאורך זמן.

 

בעבר יצא לי שם של מכשפה, אבל זו לא הייתי אני, זה היה האגו. היום אני יודעת שאגו לא מביא אותך לכלום, רק לנפילות.

איך מבטלים אותו? לומדים, שומעים הרצאות ועושים התעמלות לנשמה ולנפש. מי שלא מחובר לאחד מהדברים האלה ? שימצא לעצמו משהו חוץ מהגשמי, מעבר לכסף, לבנקים, לאוכל ולסקס. מי שלא ימצא איזון יתכלה מהר מאוד בחיים הכל כך לא אישיים וכל כך לא מחבקים של היום, עם האינטרנט והאס.אם.אסים.

 

אחרי הכאפות את לומדת להנמיך את עצמך ולהיות צנועה יותר.

זה שינוי בראש ובתודעה. את מוכנה להכניס לדיסקט דברים אחרים. מעט מאוד אנשים נולדים מוארים ולא זקוקים לכאפה כדי להתעורר. פגשתי המון אנשי עסקים עשירים כקורח שלא השכילו להבין שהם צינור של מישהו מלמעלה. ואז באה עליהם איזו מחלה והם מגלים פתאום שהם עלה נידף, מגלים את האישה שלא זזה ממיטתם, את הילדים והמשפחה. כמה עצוב שאפשר לעשות את הסטופ הזה רק אחרי שחוטפים איזו מחלה איומה.

אין דבר כזה, "סופר וומן". משהו תמיד בא על חשבון משהו אחר. זה יכול להיות על חשבון הזוגיות, על חשבון הילדים שמשהו נדפק אצלם והם צריכים לבלות אצל פסיכולוג חצי מהחיים.

אם את הולכת להיות אשת קריירה, קחי את כל העזרה שבעולם. את כל הדברים שאפשר לקנות בתשלום ? תקני, אבל תתפני אל הילדים רגשית ותהיי קשובה. הבית? יאללה, שלא יהיה נקי ומצוחצח. שלא יהיו ארוחות גורמה על השולחן. אם אפשר, כדאי להוריד הילוך ולהציב קווים אדומים, וכמובן ? לא להזניח את עצמך.

 

את הגדילה של הילדים שלי פספסתי כי הייתי עסוקה בלגדל 500 דוגמנים ודוגמניות שלא שווים את זה. היום אני מפצה את עצמי בשהות עם הילדים, הנכדות וההורים האהובים שלי.

אני לא מצרה על זה כי בניתי מפעל חיים, אבל היום אני מסתכלת מסביבי ומבינה שהכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת. אני מסתכלת על דוגמניות שיכלו ליפול בקלות אצל הזבל הזה שיש בחוץ, וכולן הספיקו לשכוח. רובן לא יודעות להגיד תודה.

 

גם הילדה הקטנה שבנו רוצה מזון, רוצה שיטפלו בה ויפנקו אותה.

רק בשנים האחרונות אני מגדלת את עצמי. בעבר הייתי תלויה במה שאומרים עלי בחוץ, כי לא היה לי עמוד שידרה משלי. היום שום דבר לא יכול לערער אותי. שיגידו מכשפה וביץ'. אני יודעת מי אני, המשפחה והחברים הקרובים יודעים מי אני וכל השאר יכולים להגיד מה שהם רוצים, זה לא מערער אותי כהוא זה. העוצמה שלי היום היא מבפנים.

 

איך משלבים בין חיי הרוח לחיי המעשה האינטנסיביים, ופעמים רבות גם אכזריים?

קודם כל להיות אסירי תודה. אין אצלי בוקר בלי הודיה. אני שותה את הקפה של הבוקר ואומרת תודה, אני אוכלת את המאפה ואומרת תודה. אני אומרת לאלוהים: הכל במקום? תודה. אומרת תפילות ומברכת. כל מה שיעזור לי ליצור הגנה לאותו יום. הדבר היחידי שאני לא עושה מספיק זה התעמלות.

אני עוצרת לקלוט, מנסה להיות נוכחת באמת למרות שזה קשה. נוסעת דרך השדות הנהדרים ואומרת לאלוהים תודה על היופי הזה שבראת, אם כי אני יכולה לנסוע דרך כביש מקצר.  אני מכריחה את עצמי לשים ברקסים.

בחברה הישראלית מאוד אוהבים כנות.

היום אני מתפרנסת בכבוד רב מלומר לאנשים כן או לא ללכת לדוגמנות והם באים אלי כי הם רוצים לשמוע את האמת. בתכנית "הדוגמניות" ביקשו את הכנות שלי אבל רצו דם, אש ותמרות עשן. היום אני מתפרנסת מהכנות שלי אבל לא בצורה בוטה.  

 

גם אם את מצליחה, תצניעי את זה, כי יש פה חוסר פרגון עצום.

כמה שאת יכולה להצניע את הצלחתך ? תשרדי יותר. גם אנשי עסקים שיצאו לתקשורת נגמר להם הכל. אלה שעושים בשקט ? מצליחים לאורך שנים. הברכה שרויה בסמוי מן העין. דן שילון אמר: אם היה יצוא של רוע וחוסר פרגון במדינת ישראל, זה היה הענף הכי משגשג. למה לא לפרגן ולהיות גאים בהצלחה של אחרים?

 

רגע לפי שאישה דוחפת את האצבע לפה כדי להיות רזה יותר אני רוצה לומר: גברים לא מתאהבים בשישים תשעים שישים, אלא בהוויה.

תבני אישיות, תהיי מעניינת, אל תפסיקי ללמוד, תעשי דברים חדשים ותהיי מלאה כרימון. צאי מהקופסה כל הזמן. כך גבר יהיה כרוך בהוויה שלך ולא בשאלה אם הוא מרגיש את העצמות שלך או לא. חסרות נשים שכרתו להם שד והבעל שלהן משוגע עליהן?

 

מי שהמציא את ההלימה בין יופי לרזון הם מעצבים הומואים שרוצים אנדרוגינוס.

גברים אמיתיים אוהבים אישה שיש מה לתפוס בה. אישה סקסית ויפה זו אישה שאוכלת, כי בלי אוכל הנשמה כבה. סקרלט ג'והנסון היא מידה 38, ג'ניפר לופז מידה 40, והן נראות מדהים. ילדות גדלות היום עם הפחד מפני עלייה במשקל בבית. כשאמא רוצה להיכנס לג'ינסים של הבת שלה, זה מעוות.

 

ניתוחים פלסטיים? כל דבר בהגזמה הוא לא נכון. אם יש לך אף עם טיפה בליטה כמו שירלי בוגנים ? תשאירי. אבל אם יש לך אף גודזילה לכי אל מנתח מהליגה הראשונה.

מילא ציצי, אבל לקחת סיכון שמשהו יתפקשש בפנים? הרי אין שום יכולת להסתיר את התוצאות.  את יכולה להרגיש סקסית גם בלי ציצים גדולים. קרלה ברוני נבחרה

למקום השישי כאישה הכי סקסית בעולם והיא שטוחה לגמרי. אבל אם את מרגישה

שזה כן עושה אותך סקסית ? לכי על זה, רק חבל שצריך להרגיש דרך הדברים

החיצוניים את השינוי. אם אפשר בלי ? יותר טוב. להפוך את זה להתמכרות - זה נורא בעיניי.

אחרי החלק הכי חשוך מגיע הבוקר.

אין כנראה רע בלי טוב, ואני יודעת שגם אם יש תקופה רעה, אחריה יבוא משהו טוב.  אני לא יודעת מה עבר לי בראש כשהצטרפתי לקבוצת מטפסים על הר בנפאל, עברתי דרך נחשים, טיפסתי בקושי רב ובכיתי באומללות מרעב ומעייפות. ואחרי כל הקושי ? גיליתי שמההר הכי גבוה את רואה את הנופים הכי יפים.

 

נורא חשוב להיות בנתינה. את לא יודעת מאיפה זה מגיע אלייך בחזרה.

אם זה מגיע בכך שהמשפחה שלי והיקרים לי בריאים ? זה כבר שווה. אנחנו לוקחים את הבריאות כמובן מאליו אבל היא לא.

 

אני לא רוצה להגיד בדיעבד "חבל". זה כוח מניע אצלי.

מה שצריך לעשות ? אני עושה כאן ועכשיו.