מאת: מערכת און לייף

בכל מקום אליו נפנה נתקשה לחמוק מדימויים של נשים לבושות במעט בגדים, מאופרות, חלקות ולרוב מרוטשות עד כדי מחיקת זהותן. כל חיינו נחשפנו לדימויים אלה, עד שההגדרה למילה יופי התנקזה לכדי סוג יופי אחד, די אחיד ושרחוק מלהכיל את המגוון הנשי-אנושי העשיר שקיים. בנוסף, הצרת אידיאל היופי משמרת את תפיסת הנשיות במקום סקסיסטי ושוביניסטי. בשנים האחרונות נראה שתהליך דומה, של הצגת מודל יופי אחיד ובעייתי, מתרחש בעולם הגברי ויש שיאמרו שכעת מופעל לחץ זהה על גברים ונשים להתאים עצמם ועצמן לאידיאלים בלתי אפשריים אלה. עם ההנחה האחרונה קשה לי להסכים, משום שניכר שהלחץ המופעל על נשים עדיין גבוה פי כמה והרבה פחות מתפשר.

 

עוד באון לייף: 

 

לעיתים נראה שיש אווירת הפיכה, ולאוויר עולים כמה פרויקטים וקמפיינים המשלבים גם נשים שאינן תואמות למודל האחיד, הרזה מאוד ובהיר העור, אך גם התנהלות זו אינה מספיקה ליצירת שינוי אמיתי. למרות שחשוב להראות שנשים הן בשר ודם ואינן חלק מפס ייצור תעשייתי אחיד, הנשים השונות מהאידיאל (שלרוב זוכות לכינוי "נשים אמיתיות" ובכך שוללות את הנשיות מנשים רזות יותר) נופלות גם הן בפח של החברה הפטריארכלית הרדודה. נשים אלה עדיין מיוצגות באופן המשמר הסתכלות מחפיצה כלפי נשים ומציג אותן כאובייקט מיני שנמדד ראשית על פי מראהו החיצוני.

 

בעולם האמנות ניתן לראות השפעה גדולה של תפישות מחפיצות ומקטינות אלה, ולא רק בציורים של אמנים גדולים שהציגו נשים עירומות התואמות לאידיאל היופי התקופתי, גם כשלא היה כל קשר בין עירום לבין לתוכן היצירה. גם היום יש לא מעט צילומי עירום "אמנותי" וציורים המחקים בדיוק את האידיאל המופיע במדיה. גם ביום יום, תמונות נשים ממגזינים משמשות מודל זמין לתרגול עבור ציירות וציירים, מה שמחזק את אידיאל היופי המקובל והאחיד כמרכיב נחשק ומשמעותי.

           

הדרך לשנות באמת את הגישה המקטינה והמחפצנת, שמציבה את המראה החיצוני כערך עליון, היא להסיט את השיח מהחזות החיצונית אל האיכות הפנימית. לשם כך עלינו להציב בקדמת הבמה נשים מעוררות השראה, שידועות על סמך עשייתן החיובית ותרומתן לחברה, ולהראות שהערך האמיתי שלנו כנשים מגיע מעשייה ושזהו התוכן שמביא אותנו אל קדמת הבמה ולא המעטפת החיצונית. בגישה זו אין כלל רמיזה שנשים יפות הן נשים פחות טובות, אלא רק רצון ליצור הערכה מחודשת של הקריטריונים על פיהם נמדד יופי נשי.

 

אני לא מגיעה מתחום הפרסום או עומדת בראש חברת אופנה אבל אני מציירת, והרבה. לאורך חיי המקצועיים ציירתי המון ובעיקר נשים, ובתחילת דרכי נעזרתי גם אני בתמונות ממגזינים שהיו בבית הוריי. האמת היא שנעזרתי בתמונות אלה פעמים רבות כל כך, שאם היום סתם אשב ואשרבט דמות נשית, סביר להניח שפניה וגופה יהיו דומים מאוד לאלה שמתנוססים על גבי לוחות מודעות ודפי המגזינים. אך מתוך התסכול עלה בראשי רעיון - משום שהתחום בו אוכל להשפיע הוא ציור החלטתי להקים פרויקט אמנותי בשם: ?מדוע לצייר מודל כשאפשר לצייר מודל לחיקוי?? והשם מתאר בדיוק את תחושותיי לגבי הנושא.

 

לפרויקט עמוד פייסבוק חדש שנקרא ?Draw a Role Model? ובו אני מעלה דיוקנאות מצוירים של נשים (בעיקר) שידועות ביצירת שינוי חיובי בעולם. אשמח לחשוף כמה שיותר לדמויות חשובות בהיסטוריה וכיום, בצורה אמנותית ויצירתית, על מנת להעלות את ערכה של העשייה החיובית לעומת ערכה של החזות החיצונית.

 

הנה כמה מהדיוקנאות שהעליתי עד כה: 

 

וירג'יניה וולף

 

סרינה וויליאמס

 

הבלוגרית מיי גרף

 

מלאלה יוספזאי

 

הבלוגרית נגה כהן

 

העיתונאית שרון שפורר

תגיות