אוברול

 

זה התחיל ברחוב - פה ושם אפשר היה לראות אוברול קצר ושובב, מתעתע באורכו שמאפשר לעתים להקצין עם המיני.

 

זה המשיך בעייפות וחוסר סטייל, לעתים גם חוסר צורה, משהו שמזכיר פיג'מה עם רגליות של תינוקות. במקרים מסויימים הוא הצליח להבליח בעיצוב מתוחכם יותר, והיה חביב בעיקר על הקולבית (או מה שהיא לא עושה) דנה פרימן.

בעולם הוא הגיע למסלולי התצוגות במראה אלגנטי הכולל בעיקר שיפון ומלווה בעקבי ענק אימתניות.

בתכל'ס, הוא בעיקר נראה כמו פתרון מושלם לכל מי שעצלה בהתאמת צבעים, סגנונות, וחסרה בבגדים וקפאין, התגלגלה מהמיטה, עייפה, והחליטה להישאר במשהו מגושם ונוח (עד שצריך ללכת לשירותים).