בתוך פחות מחודש החייתה מחדש אפליקציית המשחק "פוקימון גו" את זיכיון המותג פוקימון, ויצרה סוג בילוי ממכר חדש לחלוטין עבור משתמשי הטלפונים הניידים בכל הגילאים. עבור אלו שלא נתפסו ברשת, נסביר כי המשחק מעודד את המשתמשים בו לנוע על גבי מציאות רבודה הנשקפת דרך המכשירים הניידים. דרך "הראי הדיגיטלי" הזה, המשתמש "לוכד" דמויות משחק ו-"מאמן" אותן להילחם זו בזו.

 

ממש כשם שהדמויות במשחק צצות במקומות בלתי צפויים, כך צצו סביבו גם בעיות של העולם האמיתי. דיווחים רבים התקבלו אודות משתמשים רשלניים שנפצעו בזמן ששיחקו במשחק. גם דאגות בנוגע להשגות גבול בלתי חוקיות נשמעו, כמו גם משחק באתרים לא ראויים, כמו למשל הדיווח מהעת האחרונה לפיו ממשלת הירושימה ביקשה שתחנות משחק יוסרו מהפארק העירוני לזכר ההפצצה האטומית על העיר.

 

 

המשחק תלוי במיקומם של המשתמשים ואין ספק שכתוצאה ממנו נגזרת יריעה רחבה מאוד של מידע על המיקומים הללו. אפילו יצרנית המשחק, חברת התוכנה האמריקאית, Niantic Inc , מכירה במסגרת תנאי השימוש של המשחק בכך שמידע מזהה כזה או אחר שנגזר ממנו יהווה נכס עסקי עבורה. איסוף המידע הזה, ובמיוחד זה הנוגע למשתמשים ילדים, הוביל את הסנטור האמריקאי אל פרנקן לשלוח מכתב לראשי חברתNiantic , בו הוא מבקש לדעת איזה מידע נאסף, איזה שימוש נעשה בו ועם מי הוא משותף. הסנטור פרנקן ביקש לקבל תשובה עד ה-12 באוגוסט. המכתב מציין דיווחים על כך ש-Niantic השיגה הלכה למעשה, בלי להתכוון, גישה מלאה לחשבונות הגוגל של המשתמשים, הכירה בכך ותיקנה זאת לאחרונה. עד ליום כתיבת שורות אלו, לא נראה שתגובה פומבית לדברי הסנטור התפרסמה מצד החברה.

 

משחקי מציאות רבודה מכילים מגוון רחב של סוגיות פרטיות מידע, אך הבולטים ביותר שבהם הם אלו שנמצאים תחת "החוק הפדרלי להגנה על פרטיותם של ילדים במרחב המקוון" .(COPPA) המדיניות המפורטת ש-Niantic  ניסחה פותחת בפנינו צוהר לגבי האופן שבו פועלות דרישות החוק. ה,COPPA- כמו גם התקנות של נציבות הסחר הפדרלית בארצות הברית, דורשים כי שירות מקוון שאוסף ביודעין מידע אישי על ילדים (מתחת לגיל 13) ייתן התראה אודות שיטות הפעולה שלו להוריי הילד, יספק קישור להודעה מקוונת בה הוא חושף אותן ויקבל את הסכמתם, לפני שיאסוף, ישתמש או ימסור את המידע הזה.

 

 

ההשלכות יכולות להיות חמורות. בבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה, הממשלה נכנסה לאחרונה למסגרת של צו על תנאי מול רשת הפרסום הגדולה במובייל, InMobi. הממשלה טענה שגם אם משתמש במכשיר סירב לאשר גישה חיצונית למידע אודות המיקום שלו, ערכת הפיתוח של התוכנה שלInMobi  הכילה את המידע הזה בכל מקרה, באמצעות רשת ה-WiFi  ודרכי מידע אחרות, כמו למשל עוצמת האות מהמכשיר. הצו על תנאי כלל גם צו מניעה, בשל הכישלון שלInMobi  לעמוד בדרישותיו של ה-COPPA. יתר על כן, החברה גם נדרשה לשלם 4 מיליון דולר כקנס אזרחי, ולהיכנס לתכנית פיקוח בת 20 שנה, בה יינתנו על בסיס קבוע הערכות של צד שלישי על תפקודה ויימסרו לו דיווחים שוטפים.

 

בנוגע לפוקימון גו, תנאי השימוש מתארים את האופן שבוNiantic  אוספת מידע אודות המיקום של המשתמשים, לצד מידע אחר. ישנה גם פרוצדורה תחת ה-COPPA דרכה ילדים יכולים להירשם לאפליקציה, הכוללת הסכמה מאומתת של ההורים. להורים יש את הזכות למשוך את הסכמתם. בהמשך, התנאים מאזכרים את מדיניות הפרטיות, שמכוונת הן כלפי ילדים והן כלפי מבוגרים ומאפשרת ל-Niantic לשתף את המידע עם ספקי שירותים מצד ג', במטרה לספק להם שירותי משחק.

 

היבט משמעותי אחד של המדיניות הזו הוא של-Niantic מותר לחשוף את המידע הזה בפני הממשלה, ובפני גורמי אכיפת החוק, בהתאם לדרישת בית משפט, על מנת להגן על צד שלישי או על הציבור, או כדי להפסיק "פעילות לא חוקית, לא אתית או ברת תביעה משפטית". אם לנסח זאת אחרת: בעת חקירת פשעים כנגד ילדים, מידע ממשחקי מציאות רבודה ודומיהם עשוי להפוך לבעל ערך רב יותר מאשר תוכן שהוקלד או הוקלט במרחבים המקוונים. כך שיש בכך גם יתרונות.

 

לכתבה בפורבס ישראל

 

לכתבות נוספות בפורבס ישראל: