אחד הדברים שמובנים מאליהם לכל בני האדם בכל הדתות והתרבויות הוא שלא מלכלכים על אדם שהלך לעולמו. מ"אללה ירחמו" (שאלוהים ירחם עליו) בערבית ועד "De mortuis nil nisi bene" (על המתים אל תשמיע אלא שבחים) בלטינית, לכולנו ברור ש"לא מדברים סרה על המתים".

עוד באון לייף:

וכך יוצא שגם אנשים שהיו נבלים גמורים בחייהם זוכים למוות "מחמיא" עטור שבחים, כאשר כל הצדדים השליליים שלהם מושתקים או נצבעים בוורוד פסטל. לרוב, אלו המספידים את המנוח טורחים לציין עד כמה נוכחותו תחסר להם וכמה חבל לכולם על מותו.

אבל לכל כלל יש יוצאים מן הכלל.

לסלי ריי צ'ארפינג מגלווסטון, טקסס, מת בחודש שעבר בגיל 74 אחרי שנלחם מספר שנים במחלת הסרטן. ההספד שכתבה לו משפחתו קיבל תשומת לב חסרת תקדים שכן בני המשפחה הלכו כנגד המוסכמה עתיקת היומין הזו וציינו במפורש שצ'ארפינג היה אבא, בעל ואדם מניאק לגמרי:

"החיים של לסלי לא שירתו שום מטרה מובהקת. הוא לא תרם לחברה, לא סייע לקהילה ולא היה בקיום שלו שום צדדים חיוביים מלבד סרקזם שהיה משעשע בימיו המפוכחים. לאחר מותו הוא יחסר רק על מה שהוא בכל מקרה לא היה מעולם: בעל אוהב, אב לתפארת וחבר טוב".

רגע לפני שאתם מקללים את המשפחה האמיצה הזו כדאי להציץ בהיסטוריה של המת, כפי שהיא מדווחת בעיתון היומי The Houston Chronicle: צ'ארפינג הורשע ברשימה של עבירות מכוערות לאורך השנים, כולל תקיפה מכוערת ואלימה ב -1979 ואחת נוספת ב- 2008, כאשר שפך נוזל רותח על אשתו. בשנת 2009, הוא הפר צו הרחקה כשהוא איים להרוג קרובת משפחה.

הודעת הפטירה המשיכה כך:

"בגיל צעיר, לסלי הפך מהר מאוד למודל של הורות רעה בשילוב עם מחלת נפש והתמכרות טוטאלית לאלכוהול, סמים, מרדף אחר שמלות והתנהגות פוגענית כלפי הכלל. הוא השאיר אחריו שני ילדים טובים: הבן, לסלי רוי צ'ארפינג והבת, שילה סמית' ,ששה נכדים ורשימה אינסופית של קורבנות אחרים כולל אשתו לשעבר, קרובי משפחה, חברים, שכנים, רופאים, אחיות וזרים אקראיים".

משפחתו הוסיפה כי אין להם שום כוונה לקיים הלוויה. במקום זאת, הם כתבו כי הם מתכננים לשרוף את גופתו ולשמור את עצמותיו באסם שלהם וכשבבי העץ שיש להם שם ייגמרו, הם יעשו בעצמות הללו שימוש מועיל.

לא יזכה לקבורה. צילום אילוסטרציה: shutterstock

ובכן, המשפחה, הזמינה את כולכם במקום "להשתתף בצערם" כנהוג, להשתתף בשמחתם. אבל לא כולם מיהרו לשמוח. ההספד הזה, כאמור וכצפוי, עורר מהומה ומאוחר יותר שלחה בתו של המנוח מכתב הבהרה:

"אני זו שכתבה את ההספד בשם המשפחה. אהבתי את אבא שלי כי הוא היה אבא שלי. פטירתו לא הייתה פחות קשה עבורי ממי שהיה לה אבא טוב. כמי שתיאר עצמו כ"שונא שקרים ושקרנים", אני מאמינה שגם הוא היה מעריך את הכנות שלנו. אני מתנצלת בפני כל מי שאבא שלי הכאיב לו במהלך חייו והרגשתי שזה יהיה פוגעני ממש להציג אותו כמשהו אחר מלבד מי שהוא באמת היה. ההספד הזה נועד לסייע לנו לסגור מעגל כי מסתבר שכשלא מדברים על אלימות במשפחה, זה לא גורם לה להיעלם!

תודה לאלה שהציעו תנחומים כנים, הבנה ותפילות למשפחתנו, מילותיכם ניחמו אותנו. אני שמחה עבור אלה שפשוט לא מבינים אותי. זה אומר שהיו לכם הורים טובים - אנא, הוקירו את מה שיש לכם.

למרות שאני מעריכה את הדאגה של כולם, הדאגה הזו הייתה הרבה יותר מוערכת לו היא הייתה מגיעה מתישהו במהלך הילדות שלי. לכל אלו שבוחרים להיות אכזריים ברגע זה ולומר דברים קשים בגנותנו, שימו לב שאתם מאוד דומים כעת לאבא שהיה לי ולפיכך, אני יותר מאשמח לכתוב גם עבורכם את ההספד שלכם בבוא היום".