HBOעושים דרמות פשע טובות, זה לא חדש. ראינו ואהבנו את אוז, הסופרנוס והסמויה. אז בשביל מה היה דחוף להם להעלות את Boardwalk Empire, אימפריית הטיילת במקור ואימפריית הפשע בגרסתה המתורגמת, עוד סדרה על פשע מאורגן בניו ג'רזי של שנות השלושים?

 

זה כן סקורסיזי

 אז זהו, שלא מדובר בסדרה, אלא באירוע קולנועי. לא פחות.

מי שחתום על הסדרה כמפיק בפועל ובעיקר כבמאי הוא מרטין סקורסזה, שפשוט מביא למסך טור דה פורס של גאונות פילמאית שספק אם מישהו חוץ ממנו מסוגל.

הלוק המוקפד של הסדרה מעניק לכל פרט קטן טיפול מדוייק – בעיצוב הפריים, מבנה השוטים והחיתוכים.

השוטים המורכבים, מרובי המשתתפים, עם תנועות המצלמה המסובכות ושדות ההתרחשות הרבים הופכים את "אימפרייה" בקלות לסדרה הכי קולנועית אי פעם.

גם בעיצוב האמנותי לא חסכו - והשחזור התקופתי של כל העולם הקטן של אטלנטיק סיטי בתקופת חוק היובש: השלטים, המוזיקה, החנויות, המכוניות - מדוייק בלי להרגיש מאולץ או מתאמץ. עמוס, מתוזמר, ומרשים גם בצפייה שלישית רצופה.

 

בתמונה: גאון בעבודה

 

וויסקי בושמילס

סקורסזה במיטבו מנצח כאן על אנסמבל שמחבר את הכל: זוויות צילום, צבעים, תלבושות, תנועה של המשתתפים, ואפילו ממציא אלמנט חדשני - עריכה מקבילה בין 3 סצינות כדרך לעבור מאחת לשנייה כאשר השלישית משמשת רק כאינטרקאט. למען האמת, עוד לפני כל פעלולי המצלמה והעריכה, סקורסזה מספר סיפור שלם רק בדרך ההעמדה של הסצינה.

האלמנט המרכזי השני שפועל לטובת הסדרה הוא צוות השחקנים המעולה, בראשות בושמי. כראוי לדרמה מבית HBO, הדמויות כאן עגולות, מרובות רבדים וקונפליקטים, ובושמי בתפקיד נאקי תומפסון, הגזבר העירוני, בונה היטב את הדמות של הפוליטיקאי החלקלק שהוא גם גנגסטר וגם איש עסקים.

השילוב בין המשחק המרשים לבימוי האפי דבר ניכר היטב כבר בסצינת הפתיחה, כאשר סקורסזה מבצע זום מהיר על פניו של בושמי בעודו נואם בפני נשות המחוז בכנס תמיכה שמדבר על ילדותו העשוקה ואיך נאלץ לצוד ולאכול חולדות.

 

אי שם, מעבר לקשת

הסצינה מסתיימת בכך שעוזרו הצעיר של נאקי קורא לו ל"עניין דחוף" (שמתגלה כמסיבה לכבוד כניסת חוק היובש לתוקף) – וכאן אנו עדים למעטפת הדינאמית שמאגדת את כל האלמנטים האחרים: הקשתות הסיפוריות. קשתות סיפוריות הן מונח שחביב על תסריטאים לתיאור מהלכים עלילתיים שנמשכים לאורך זמן ומניעים את ההתרחשויות בקווים מקבילים שנפגשים.

 

כאן העוזר הצעיר יהפוך לחברו/יריבו/בן טיפוחיו הסורר של נאקי, ואחת הנשים בקהל שמתרשמת מהנאום תהיה גם היא לדמות משנה מרכזית לאחר שהיא באה לפגוש את נאקי ולבקש ממנו עזרה מכיוון שהיא בהריון ולבעלה אין כסף. אותו בעל עוד יכה אותה בהמשך הפרק בצורה שתגרום לה להפלה, ונאקי ישלח את מי שצריך להרוג אותו.

 

בתמונה: עוד גאון באותה עבודה

 

גם בהכאת האישה ניכר מגע היד הסקורסזאי, זה שכולל רגעים של זוועה שהוא שם לך בפרצוף – ואתה לא יכול לא להסתכל. את המכות אנחנו רואים כצלליות שרצות על הווילון מחוץ לחלון הבית, ואז לאט לאט המצלמה מתקרבת לחלון שבו שוכבת האישה המוכה מכוסה דם. במקרה אחר, סצינה שבה עוזרו של נאקי ושותפו אל קאפונה (כבריון צעיר וחמום מוח) שודדים משלוח של ויסקי ומסתבכים בקרב יריות, סקורסזה לא חוסך מאיתנו את ריצוץ הגולגולת של אחד הנוסעים בירי ביער – מוח מתפזר והכל.

 

אי אפשר לעזוב

הסיכום של כל אלה הוא מאורע טלוויזיוני בעל מימדים קולוסאליים, ובמלים קצת פחות גדולות – סדרה שתופסת אותך בגרון ומשאירה אותך עם לסת שמוטה.

אימפריית הפשע, ימי ראשון ב 22:00 ביס דרמה

 

תגיות