זיכרון: איך ניתן לשמר אותו?
הזיכרון שלנו הוא מאגר כל האינפורמציה שקלטנו בחיים. אגירת הכמות העצומה של המידע והזיכרונות במוחנו, מתאפשרת על ידי מיליוני תאי העצב המצויים במוח. ככל שתאי העצב קטנים או נפגעים בגלל מחלות שונות כגון: דמנציה, אלצהיימר ועוד, חלק מהזיכרון או המידע הקיים במוחנו עלול להיפגע.
ביריד לשימור הזיכרון שייערך ב-28 בפברואר ברחבת המרכז הרפואי תל אביב החל מהשעה 8:30 בבוקר, תציג ד"ר אליסה אש, מנהלת המרכז להפרעות זיכרון וריכוז במרכז הרפואי תל אביב, דרכי זיהוי פשוטות לזיהוי בעיות זיכרון.
ד"ר אש מסבירה כי מחקרים שבוצעו באחרונה, הצביעו על כך ש-10 שנים לפני אובדן הזיכרון ניתן לאתר בעצם שינויים הבאים לידי ביטוי על ידי ירידה בתפקוד הקוגניטיבי. "איתור מוקדם של הבעיה ימנע או יעכב הידרדרות ההתנוונות של תאי המוח ומחקרים הוכיחו כי הטיפולים יעילים יותר ככל שהמוח בריא יותר", מסבירה ד"ר אש.
בנוסף, היא אומרת כי על ידי הימנעות מגורמי סיכון וביצוע פעילות גופנית ומנטלית כבר מגיל צעיר, ניתן להקטין במידה משמעותית, את הסיכויים להפרעות זיכרון בעתיד. אחת הפעילויות, על פי מחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי השנה, היא דווקא משחקי מחשב. על פי ממצאי המחקר, משחקי המחשב דווקא יכולים לשפר את הזיכרון.
תמרורי האזהרה לאיבוד זיכרון
"הסימן הראשון שאמור לעורר דאגה הוא כאשר קיימת ירידה בתפקוד חיי היומיום של האדם", אומרת ד"ר אש ומונה כמה תמרורי אזהרה עיקריים. אגב, רבים מסימנים אלה, מצביעים גם על אפשרות לאלצהיימר.
הידרדרות קוגניטיבית: קושי בלמצוא מילים, קושי בביצוע תפקודים מוכרים, קושי בזיהוי פרצופים מוכרים, שינויי באישיות, נטייה לעצבנות וחוסר סבלנות אשר לא היו בעבר.
קושי בפעילויות חברתיות: שכחה, קושי בתכנון, בלבול, הפרעות זיכרון, נטייה לשכוח דברים, קושי בפתירת בעיות בחיי היומיום, הימנעות מפעילות חברתית וכדומה.
מודעות עצמית או של הסביבה: כאשר האדם או בני משפחתו מודעים לעובדה כי חל שינוי כלשהו וישנה בעיה, סימן שכדאי לבדוק. בכל מקרה, תמיכה משפחתית במצבים כאלה היא מהותית, שכן שמירה על שגרת חיים, יכולה לסייע לאדם לשמור על תבנית חיים קבועה, במצבים של אי ודאות.
זיהוי בעיות בזיכרון כבר בגיל צעיר
בין גורמי הסיכון שהיא מונה, קיימים יתר לחץ דם, השמנה, סוכרת, עישון ועודף שומנים בדם. "גורמי סיכון אלו גורמים לשינויים בכלי הדם הקטנים אשר נמצאים בכל חלקי גופנו וגם במוחנו.
"כאשר קיימת הפרעה בזרימת הדם בכלי הדם הקטנים במוח בשל הימצאות חלק ממחלות אלו, עלולה להיגרם הפרעה בתפקוד התקין של מסלולי המוח. הדבר גורם לקשיים בהעברת מידע, מציאת מידע שנאגר במוח, איטיות מחשבתית, הפרעות זיכרון, קושי בשליפת מילים, זיכרונות וכדומה", מסבירה ד"ר אש.
לדבריה, רוב בעיות הזיכרון מתגלות בגילאים מבוגרים, בגלל שכיחות מחלת הדמנציה ותסמיניה, כמו אלצהיימר לדוגמה. אולם חשוב לדעת שהפרעות בזיכרון יכולות להתרחש לא רק בגיל מבוגר, אלא גם באנשים בגילאים שונים, עקב חבלות לראש, תורשה, הפרעות דיכאון וחרדה, טרשת עורקי המוח ומחלות נוירולוגיות ניוונויות שונות (לדוגמא: טרשת נפוצה).
בעיות זיכרון או בעיות רפואיות אחרות?
כשעולה החשד, כי קיימת בעיה בזיכרון, כדאי קודם כל לגשת לבירור אצל רופא המשפחה או אצל נוירולוג.
האדם הסובל מבעיות אלה, יישלח למספר בדיקות מקיפות במרפאת זיכרון וביניהן, אבחון והערכה ניורופסיכולוגיים, אבחון על ידי רופא, אבחון קוגניטיבי, אבחון על ידי מבחנים ניורופסיכולוגים שונים כגון: מבחן "מיני מנטל" ומבחן MOCA.
היות שמבחנים אלה אינם רגישים מספיק, יהיה צורך באבחון מעמיק יותר ובבדיקות שונות, כיוון שנמצא כי מחלות שונות, גם כן עלולות לגרום לתסמינים של הפרעות זיכרון, כגון: אנמיה, מחסור ב-B12, תפקוד יתר של בלוטת התריס, מחלות ריאומטולוגיות, הפרעות בתפקודי כבד וכליות.
מניעת אובדן הזיכרון
לדברי ד"ר אש, ניתן להמשיך ולשמר את הזיכרון גם אחרי שמאובחנת ירידה ביכולת הזיכרון. מחקרים מצביעים על כך כי תרגול מתמשך יכול לעצור את ההידרדרות. ניתן להתחיל בתרגול בכל שלב בחיים. בין התרגילים שיסייעו לשימור הזיכרון, ניתן למנות את התרגילים הבאים:
תרגול ואימון קוגנטיבי, יכולים לשמור יכולות זיכרון וחשיבה לטווח ארוך יותר. "המוח הוא כמו שריר, ככל שנפעיל אותו יותר ככה הוא יפעל יותר טוב. הפעילות המנטאלית תעזור לעודד צמיחת תאי מוח חדשים ושימור התאים הקיימים".
אתגר של המוח. מומלץ לכל האנשים, בכל הגילאים לאתגר את המוח, לא רק על ידי קריאת ספרים אלא גם על ידי דיון חברתי על הספר שנקרא, פתירת תשבצים, השתתפות בדיונים, למידה ומשחקי חשיבה מאתגריים.
למידה מתמדת. למידה כבר מגיל צעיר, עוזרת להגן נגד מחלות זיכרון. "הלמידה מאתגרת ומפתחת את רקמת המוח, על ידי תרגול, אימון ולימוד, מפתח המוח "רזרבות" נגד מחלות בגיל המבוגר".
משחקי מחשב. מחקר חדש שבוצע כאמור, השנה במרכז הרפואי תל-אביב, ופורסם ב - Neuroepidemiology Journal מצא, כי משחקי מחשב משפרים את הזיכרון. לדברי פרופ' ניר גלעדי, מנהל המחקה הנוירולוגית במרכז הרפואי תל-אביב, "תוצאות המחקר הראו כי אימון קוגניטיבי על מחשב שיפר את היכולות הקוגניטיביות, אולם אימון בתוכנות מחשב ייעודיות, הביא לתוצאות טובות יותר".
פעילות גופנית. המרכז במוח שאחראי בין היתר על ההליכה נמצא קרוב למרכז הזיכרון, וברגע שהולכים יש זרימת דם לשני מרכזים אלו וזה עוזר לשיפור הזיכרון. לכן מומלץ ללכת כל יום לפחות 30 דקות.
React to WordPress