עונת אזני ההמן בעיצומה וכמו כל שנה קיימת דילמה האם להישאר נאמנים למילוי הפרג המסורתי או להחליף אותו לטובת שלל מילויים אופנתיים אחרים. אם בריאות היא הקו המנחה אתכם, נראה שכדאי להעדיף את הפרג משום שיש לו יתרונות תזונתיים ובריאותיים שאף מילוי אחר לא משתווה אליהם.

סידן, סיבים תזונתיים ושומן בלתי רווי

פרג מכיל כמות עצומה של סידן. ב- 100 גרם פרג יש כ- 1500 מ"ג סידן (ההמלצה היומית היא לצרוך 1200-1000 מ"ג סידן), על פי החישובים שלי, באוזן המן אחת יש כ- 10 גר' פרג. פרג  מכיל סיבים תזונתיים המסייעים לעיכול, אבץ המסייע לחיזוק השיער והציפורניים, מגנזיום המסייע להקלה על התכווצויות שרירים וכאבי ראש וברזל החיוני לתפקוד הגוף.

 

מאידך, הפרג עשיר מאוד בשומן; אמנם שומן בריא בלתי רווי המסייע במניעת מחלות לב אך הוא מהווה כ- 42% מסך הקלוריות בפרג, מה שיכול "להקפיץ" את סך הקלוריות ששיש באוזן המן שמכילה אותו . 

שימושים רפואיים, לא רק אופיום

הפרג, המככב אצלנו בעיקר בפורים, מופק מזן של פרח הפרג התרבותי. מעבר לשימוש הקולינרי יש לו ערך תזונתי ורפואי – מזנים מסוימים של פרח זה מפיקים סמים קשים, כגון אופיום והרואין. אבל יש לו גם איכויות רפואיות: יש זנים של פרג שמכילים חומרים פעילים, זהים לכימיקלים שיש בתרופות כמו קודאין לשיכוך שיעול, פפברין לשיכוך כאבי בטן ומורפין ונרקוטין, שהם משככי כאבים חזקים.

 

אבל לפני שיוצאים לטבע לקטוף סמי הרגעה אדומים, דעו כי צמחי הפרג שגדלים בארץ, אינם מכילים את הרכיבים הללו ואינם מיועדים למאכל כלל, למעשה הם רעילים.

טחון או שלם?

זרעי הפרג מופיעים בגרסתם השלמה בעיקר לקישוט מאפים מתוקים ומלוחים. הם משתלבים היטב גם בסלטים, גבינות, יוגורט ובתבשילי בשר ודגים. בגרסתם הטחונה הם מופיעים בתוך הבצק ובתערובת של עוגות. כדי להשתמש בפרג למילוי אוזני המן ועוגות שמרים, צריך לבשל את הגרגירים השחורים, בחלב או במיץ תפוזים.

 

אם משתמשים בזרעוני פרג טחונים, כדאי לטחון את הזרעים או לקנות אותם טחונים סמוך ככל האפשר לאפיה, משום שהטחינה פוגעת בחומצות השומן ובויטמינים. בנוסף, זרעי הפרג נוטים להתעפש מהר, מה שמקנה להם טעם מריר ופוגע ברכיביו התזונתיים. וכדאי לקחת בחשבון שגם בישול גורם לחמצון חומצות השומן ופוגע בויטמינים ובמינרלים.

לא אוהבים פרג? יש אלטרנטיבות

יש אפשרויות נוספות למילוי אזני המן, לכל אחת מהן יש כמובן יתרונות וחסרונות:

 

שוקולד: מכיל כמויות גדולות של סוכר ושומן רווי, יחד עם זאת הקקאו שבו מכיל נוגדי חמצון המסייעים נגד מחלות לב וכלי דם.

חלבה: מכינים מטחינה, שעשירה מאוד בשומן מהצומח, בלתי רווי, וגם בסידן, ברזל, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון.

תמרים: עשירים בסיבים תזונתיים ומינרלים כגון אשלגן, מגנזיום, ברזל וסידן. מילוי זה אינו מכיל שומן כלל, לכן כנראה מכיל פחות קלוריות.

אגוזים: מכילים שומן חד בלתי רווי המסייע נגד התהליך הטרשתי והורדת הכולסטרול, ויטמין E  שהוא נוגד חמצון ומינרלים כגון סידן, מגנזיום ואשלגן.

 

כדאי לזכור, שכל אוזן המן מכילה בין 130 ל- 200 קלוריות כאשר מקור הקלוריות העיקרי הוא החמאה או המרגרינה המשמשים להכנת הבצק. לכן ההבדלים שנגזרים מהמילוי הם קטנים, יחסית. ועדיין, המילוי המועדף בעיני מבחינה קלורית, הוא מילוי תמרים ובתחתית הסולם נמצא השוקולד. 

תגיות