"מערכת החינוך נשלטת על ידי גברים שלא יודעים להפעיל מחשב": גילה קליין, המתמודדת על תפקיד מזכ"ל הסתדרות המורים
גילה קליין (48) בטוחה שהיא נועדה לחולל מהפכה. כבר יותר מ-27 שנים היא חיה ונושמת את מערכת החינוך, והשבוע (הבחירות מתקיימות ב-6.4) היא מתכננת לסחוף את הרוב המכריע של המורים ולהפוך לאשה הראשונה שתכהן בתפקיד מזכ"לית הסתדרות המורים בישראל: "מהרגע הראשון בהסתדרות ידעתי שיום אחד ארצה לעמוד בראש הארגון הזה", היא אומרת.
במערכת שבה יותר מ-91% מעובדי ההוראה הן נשים, אומרת קליין, "הגיע הזמן שתעמוד בראש הארגון אשה. לאשה יש יותר רגישות, אכפתיות, מעורבות ויכולת להקשיב למה שקורה". לדבריה, "מורה שחיה את השטח שעה – שעה יכולה לקבוע איך תראה המשרה של עובדת הוראה בפועל, איך תראה חופשת לידה, חזרה אחרי לידה, שעות הנקה ועוד.
"כיום מי שמכתיב את כל אלו הם גברים שכבר עשרות שנים מושכים בחוטים. מדובר בגימלאים שרובם לא יודעים להפעיל מחשב. ההחלטות שלהם אולי מתאימות ללפני 30 שנה, אבל היום בעידן האינטרנט, הלוח החכם והמהפכה המחשובית הגיע הזמן לשנות את החשיבה. לא לנסות לעצור את הזמן, אלא להתאים את עצמנו לשינויים".
קליין מבינה שמערכת החינוך במדינת ישראל של שנת 2011 היא מערכת בקריסה: "אני נמצאת בקשר הדוק עם מורים וגננות מכל רחבי הארץ, מודעת למצוקות ולשעות העבודה הבלתי אפשריות, וגם לנתק המוחלט שקיים כיום בין הארגון שאמור להגן על המורים לבין המורים".
קליין לא מתחמקת גם מהתייחסות לרמה הנמוכה של עובדי ההוראה: "לצערי הרב, המורים הפכו להיות רובוטים שעסוקים כל העת בניירת ובעבודה פקידותית במקום לפרוח, ליזום ולקדם את התלמידים ואת עצמם", היא מודה. "לפני 4 שנים הבטחנו להפוך את מערכת החינוך למקום טוב יותר באמצעות תוכנית 'אופק חדש'. על פי התוכנית, מספר התלמידים בכל כיתה אמור היה להצטמצם, השכר של המורים אמור היה לגדול, תנאי ההעסקה אמורים היו להשתפר ובגדול מעמד המורה בישראל אמור היה לנסוק לגבהים. כל המילים הגדולות שהביאו איתן תקווה התבררו בסופו של יום כהבטחות שווא", היא מפרטת בכאב.
"מורות מגיעות ללמד בלי שום חשק"
"מספר התלמידים בכיתות נשאר כשהיה, המורים נדרשים לעבוד שעות על גבי שעות מהבית כדי למלא אינספור דוחות וטפסים, אבל לא זוכים על כך לשום תגמול כספי. במקום שהמורים יקדמו נושאים שבוערים בעצמותיהם, הם הולכים ונקברים תחת ים של ניירת ודוחות שלא נושאים איתם שום פרי. נתוני ההצלחה של מדינת ישראל במבחנים לעומת העולם מדברים בעד עצמם.
"הדבר שהכי כואב לי בכל העניין הזה הוא שמשרד החינוך רואה ושומע את הדברים ובכל זאת לא עושה שום שינוי לטובת המורים. אני שומעת מורות שמגיעות לבית הספק ללא שום חשק ללמד, ללא שום חדוות יצירה. אני מסתכלת על מערכת הניצבת בפני קריסה וחושבת שמהפכה היא הדרך היחידה להביא בשורה חדשה למורים ולתלמידים".
"יש השתקה של דברים שקורים בתוך המערכת"
קליין לא מהססת לתלות את האחריות למצב במתחריה על התפקיד: "יש שיתוף פעולה לא מוסבר בין הארגון המקצועי שאמור לדאוג למורים לבין משרד החינוך. מדובר באנשים ששולטים במערכת כבר עשרות שנים ודואגים להשתיק דברים שקורים בתוך המערכת. ככה הם מצליחים לשמר את הכוח שלהם", היא טוענת.
קליין מפנה את עיקר החיצים לעבר מטרה מוגדרת ומצהירה כי "מזכ"ל הסתדרות המורים אמור היה להקים זעקה בעקבות המצוקה של המורים, הוא אמור להיות הפה שלהם מול משרדי החינוך והאוצר, הוא אמור לדאוג לזה שמורים ותלמידים לא יחלקו את אותו תא שירותים בבית ספר, הוא אמור להיות זה שבראש מעייניו צריכה לעמוד רווחת המורה ומעמדו.
"אני מבקרת בבתי ספר וגנים בכל רחבי הארץ ורואה את תנאי העבודה של המורים. אני רואה איך מורות מלמדות במסדרונות של בתי ספר. מן העבר השני אני רואה גם איך התלמידים הפכו להיות מכונות תחרותיות של ציונים. אין שום עניין בערכים, אין אהבת הארץ והטבע, אין חינוך לאומנות ולקבלת האחר. כבר מהגן הם הופכים למכונות תחרותיות שכל מה שמעניין אותם זה הציון בתעודה, ולא מה שנלווה לו. בעיני אין דבר יותר חמור מכך".
המורים הם לא טלית שכולה תכלת
לצד ההצהרות המהפכניות, גילה קליין מבינה שגם בתוך הבית צריך לעשות סדר, והיא לא מתכוונת לוותר גם בתחום הזה. "אני מצפה ממורה להיות מודל ולהוות דוגמה בכל נושא ועניין", אומרת קליין. "בין אם מדובר בשימוש בטלפון נייד בתחומי בית הספר, בהופעה חיצונית, בשימוש בלשון נקיה, בהתנהגות הולמת לתלמידים ובעוד מגוון תחומים". קליין חולמת על רמה גבוהה יותר של עובדי הוראה: "אני רוצה אצלי את המורים הטובים ביותר, את אלו שההוראה עבורם היא שליחות. עליהם ועל התנאים שלהם אני מתכננת להילחם עד חורמה.
"יחד עם זה, אם ישנם עובדי הוראה שימצאו לא מתאימים, אני אעשה הכל כדי למצוא להם מסגרות מתאימות אחרות. נדע לסייע להם למצוא קריירה חדשה שמתאימה להם יותר. אחרי הכל, אם למורה לא טוב בתוך המערכת, הוא מקרין את זה לתלמידים, אבל גם הוא נמצא במצוקה נפשית. לכן במקום להתעקש ולשלוח אותו להשתלמויות שונות בתחום שממילא לא מתאים לו, עדיף לסייע לו לעשות הסבה מקצועית למקום טוב יותר עבורו".
קליין מאמינה בקבוצה שעומדת מאחוריה כמפתח להתמודדות: "קבוצת נח"ל (נציגות חדשה לעובדי הוראה) בראשותי מאחדת מורים ומורות מכל הארץ שקוראים להסתדרות המורים לעבור שינוי. אנחנו מתכננים מאבק בלתי מתפשר מול משרד החינוך והאוצר כדי להביא את מה שהבטחנו לעובדי ההוראה". לדברי קליין, "לא מעניינים אותי יוקרה ומשכורות. אני מודעת לזה שהדרך עוד ארוכה ושאצטרך לנהל מאבקים קשים מול גופים וארגונים שיעשו הכל כדי להשאיר את המצב על כנו, אבל אני מאמינה בדרך שלי ומתכוונת ללכת איתה עד הסוף. אם נבוא מעמדה של כוח, נוכל לעמוד מול משרד החינוך וגם שם יבינו שנח"ל קיבלה גיבוי חד מהשטח ויוצאת למאבק בלי גמגומים".
לדבריה, "אנחנו הנשים צריכות ויכולות לעשות שינויים מרחיקי לכת ולשנות את פני המדינה שלנו", אומרת קליין. "הנשים של המאה ה-21 הן חזקות, אסרטיביות, אכפתיות. אם כל אחת תדאג רק לבית שלה, לא יהיה מהפך. מי שיש לה גיבוי מהבית ובן זוג מפרגן, יכולה לעשות את זה בגדול".





React to WordPress