הידע הקליני שצברתי עם השנים הביא אותי לחפש דרכי אבחנה פשוטות ויעילות וכשאני מוצא אותן אני פשוט מתאהב. הייתי רוצה לחלוק אתכם את אחת האהבות שלי והיא ההבנה שהדופק הוא בעצם ראי של מערכת העצבים האוטונומית של האדם. מה זה אומר?
מבחינה פיסיולוגית המיקום הרדיאלי של הדופק הוא נקודת מפתח שבה נפגשת מערכת המרידיאנים עם המערכת הקרדיו-וסקולרית. כיוון שמערכת העצבים האוטונומית שולטת בלחץ הדם, המערכת הקרדיו-וסקולרית תיתן לנו מידע יקר ערך על מצבו של האדם. כלומר, את תגובת הגוף נוכל לראות בדופק הן בצורה המורכבת אותה אנו מכירים מהרפואה הסינית הקלאסית והן בצורה פשוטה יותר שאומרת כך: דופק חזק מעיד על לחץ דם יותר גבוה, כלומר פעילות דומיננטית של מערכת העצבים הסימפטטית או דופק רגוע וייני יותר שיקושר לפעילות דומיננטית של מערכת העצבים הפארא-סימפטטית. כך שבכל רגע נתון אנחנו יכולים לדעת במדויק האם המטופל שלנו חווה סטרס או רוגע (רגשי או פיסי).
אם אקח את זה צעד אחד קדימה, אומר שלמעשה הויסות הדינמי בין המערכת הפרא-סימפטטית לסימפטטית יוצר את כל איכויות הדופק המוכרות לנו מאבחנת הדופק הקלסית.
עכשיו בואו נגיד עוד משהו מסעיר: הגירויים שדיברתי עליהם לפני רגע, בין אם הם חיצוניים או פנימיים, רגשיים או פיסיים, הגוף מגיב אל כולם באותה מהירות. במהירות האור. שזה הרבה יותר מהר ממהירות התגובה של מערכת העצבים ובעצם הכי מהר משאנחנו מכירים.
להמשך קריאה היכנסו כאן