יש לו שם מרשים והוא נחשב למזהם השכיח ביותר בעולם: הכירו את ההליקובקטר הפילורי, חיידק הנחשב לגורם העיקרי של כיב עיכולי של התריסריון והקיבה (מחלה שנקראת גם בשם המפוצץ מחלה פפטית של הקיבה, או בצורה הפשוטה והעממית  - אולקוס).

 

בישראל כ- 40-50% מהאוכלוסייה נושאים את החיידק הזיהומי הזה בקיבתם, אך רק מעטים סובלים בגללו מכיב. ויש עוד חדשות טובות: מתברר ששימוש בפרוביוטיקה יכול לעזור לכם להיפטר ממנו.  

"לא כל מי שנושא את הזיהום סובל"

חיידק ההליקובקטר הפילורי, התגלה לראשונה בשנת 1983 על ידי החוקרים האוסטרלים כריס וורן ובארי מרשל, אשר זכו על תגליתם בפרס נובל לשנת 2005. הוא מצוי בקיבתם של למעלה ממחצית האוכלוסייה בעולם, אולם רק אצל שיעור קטן מאלו שזוהמו בחיידק, מופיעים תסמיני מחלה כלשהי.

 

לדברי ד"ר מנחם מושקוביץ, גאסטרואנטרולוג בכיר במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)  כנראה שלא כל מי שנושא את החיידק לוקה בכיב, משום שייתכן שישנם זנים מסוימים של חיידקים שהם אלימים יותר והם אלה שגורמים לכיב או למחלות אחרות. "בנוסף קיימים גם גורמים גנטיים ותנאים סביבתיים  שמעודדים את היווצרות הכיב. שנים סברו כי הסיבה להיווצרות כיבים עיכוליים היא עודף של הפרשה חומצית בקיבה וכן גורמים כגון לחץ נפשי וכו'. הגילוי של חיידק ההליקובקטר הפילורי יצר מהפכה בתחום, הוכח שהחיידק הוא הגורם העיקרי לכיב. אבל ייתכן גורם נוסף להיווצרות הכיב, והוא שימוש ממושך בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות".  
 

נדבקים בגיל חמש, סובלים בגיל 45

ההשערה היא, כי ההידבקות בחיידק מתרחשת כבר בגיל הילדות, עד גיל 5 לערך. בגילאים מבוגרים יותר רמת ההדבקה שואפת לאפס. למרות זאת, אם סובלים מכאבי בטן, ד"ר מושקוביץ ממליץ לגשת להיבדק. "מומלץ שאדם מתחת לגיל 45 המתלונן על כאב ברום הבטן בעל אופי מיוחד, למשל, כאב שמעיר אותו משנתו, יבצע בדיקה לאיתור החיידק. הבדיקה אינה חודרנית ונעשית לרב בנשיפה. לכן היא ניקראת תבחין נשיפה".

 

במהלך הבדיקה שותים כוס מיץ תפוזים שמכיל חומר מסוים שהחיידק יכול לפרק. לאחר שתיית המיץ נושפים לתוך מבחנה. אם באוויר הננשף יש נוכחות לחומר, סימן שיש בקיבה כמות מסוימת של הליקובקטר פילורי שפירק אותו. 

אם הבדיקה יוצאת חיובית, מקובל להציע טיפול תרופתי משולב שכוללמספר תרופות: כדור נגד חומציות ועוד שתיים (לעתים שלוש) תרופות אנטיביוטיות. משך הטיפול בדרך כלל הוא שבוע עד 10 ימים.

 

אם תוצאת הבדיקה שלילית, כפי הנראה שהחיידק אינו גורם לכאבים. במקרים כאלה תנתן תרופה נגד חומציות, והרופא המטפל ימשיך לעקוב אחר הכאבים כדי לנסות לזהות שמא מדובר בגורם אחר. כשהמתלוננים על כאבים הנם בני 50 ומעלה, מעדיפים לא להסתמך רק על תבחין הנשיפה ושולחים בדרך כלל גם לבדיקת גסטרוסקופיה.  

חיידקים טובים נגד החיידק הרע

לדברי ד"ר מושקוביץ קיימים מאמרים רבים יחסית בספרות הרפואית, המראים כי סוגים שונים של פרוביוטיקה, שנילקחים בשילוב עם תרופות אנטיביוטיות, מגבירים את יעילות החיסול של החיידק. "בנוסף, תכשירים  פרוביוטיים מפחיתים את תופעות הלוואי של הטיפול האנטיביוטי המשולב, אך אין ערך למתן טיפול פרוביוטי בלבד כנגד החיידק". 

 

ליאת ברנט דיאטנית קלינית ומנהלת סדנאות לשינוי הרגלי אכילה ואורח חיים בריא, מסבירה: "האנטיביוטיקה הניתנת לטיפול בחיידק ההליקובקטר הפילורי היא בלתי ספציפית, לכן היא הורסת את סביבת המיקרו פלורה, כלומר את מושבת החיידקים הידידותיים במעיים. חשוב להדגיש שישנה חשיבות גדולה לקיומם של החיידקים החיוביים ומיקרו פלורה תקינה, למען פעילות תקינה של מערכת החיסון, למניעת שגשוג של תאים סרטניים ותקינות התהליכים השונים המתרחשים במערכת העיכול. ולכן בזמן הטיפול האנטיביוטי בהליקובקטר פילורי מומלץ לצרוך פרוביוטיקה אשר תסייע בבניית הפלורה של המעיים, שנהרסה".

ברנט ממליצה לטול כמוסות פרוביוטיקה העשירות בחיידקים ידידותיים במהלך הטיפול האנטיביוטי וכשבוע לאחריו. "את הכמוסות יש ליטול במרווח של כשעתיים מזמן נטילת האנטיביוטיקה וחשוב להקפיד על פרק הזמן הזה כדי שהאנטיביוטיקה לא תחסל את החיידקים שבכמוסה. המינון המומלץ במהלך הטיפול הוא 1-2 כמוסות ביום על קיבה ריקה. הכמוסות מכילות מספר זני חיידקים המצויים במערכת העיכול וחשובים לאיזון תהליכים ביולוגיים בגוף האדם".

 

לאחר תום הטיפול האנטיביוטי ברנט מציעה להמשיך ליהנות מיתרונות החיידקים הפרוביוטיים באמצעות מזון. "ההמלצה היא לצרוך גביע יוגורט מידי יום כחלק משמירה על אורח חיים בריא וכשמירה על הפלורה במעיים. החיידקים הפרוביוטים נמצאים בכל יוגורט המכיל חיידקי ביו". 

תגיות