מאת: אנטוניה ימין

חלק מתופעות הלוואי של מולטיטסקינג הן פספוס ההנחיות המרכזיות וחוסר יכולת להתרכז בדבר אחד לאורך זמן. אולם החמור מכל הוא שמולטיטסקינג עלול לפגוע לכם בפרודוקטיביות, להעלות את רמת הלחץ שלכם, לפגוע באינטיליגנציה באופן זמני ואפילו להזיק לבריאותכם.

 

 

עוד ב-Onlife:

 

 

רובנו חושבים כי אנו נמצאים מעל הבעיה וכי יכולות המולטיטסקינג שלנו מעולות ואינן פוגעות בנו. זה בדיוק הפיתוי של אותה חשיבה ומאחוריה מסתתרים כמה מיתוסים שהגיע הזמן לנפץ.

ארבעת המיתוסים המובילים שקשורים למולטי טסקינג:

 

1.      "רק הצעירים עושים מולטי טסקינג" – סקר של People-OnTheGoאשר בדק כ-1000 עובדים גילה כי עובדים בכל הגילאים (מלבד בני ה-65 ומעלה) טוענים כי הם עוצרים את עבודתם כדי לבדוק מיילים ולגלוש בפייסבוק. מחקרים נוספים אף מראים כי צעירים לא מסוגלים לעשות מולטיטסקינג טוב יותר מהמבוגרים. 

 
 

2.      "ככל שאתה מתאמן יותר – אתה הופך לטוב יותר"– קליפורד נאש, פרופסור לתקשורת באוניברסיטת סטנפורד, ביצע בשנת 2009 מחקר על מולטיטסקינג וגילה כי "אנשים שחושבים שהם טובים בטכניקה הזו הם באופן אירוני הגרועים ביותר". כמו כן נאש גילה כי ככל שאדם מתאמן בפרקטיקת המולטיטסקינג באופן סדיר יותר כך הוא למעשה הופך לפחות טוב בה – "אותו אדם פשוט פחות שם לב לטעויות שהוא עושה בדרך".

 

3.      "זה מועיל ליצירת קשרים"– פאם ווקורו, יועצת ארגונית וניהולית בכירה בארצות הברית, מסבירה כי "מולטיטסקינג מעולם לא הוכיח את עצמו ככלי טוב ליצירת קשרים. לעשה כשאתם מדברים עם חבר ובאותו זמן גם עונים לבוס שלכם במייל המוח שלכם לא עומד בעודף המידע – אתם אמנם קולטים את שתי המשימות אבל אף אחת מהן לא מבוצעת במלואה".

 

4.      "אתה צריך לשלוט בפרקטיקה על מנת להיחשב עובד ראוי"– לפי ווקרו "בשלב מסוים בריאיון הקבלה לעבודה ישאלו אתכם אם אתם יודעים לעשות מולטיטסקינג. העניין הוא שהשאלה החשובה שאותם ארגונים צריכים לשאול היא האם אתם יודעים לנהל עדיפויות". 

מספר הטעויות הוכפל

 

מחקרים מראים כי המולטיטסקינג מוביל לתופעה שנקראת "ריסוק הקשב". תופעה זו מתרחשת כאשר אתם מנסים לכוון את המוח למספר דברים שונים במקביל בבת אחת. בעוד העבודה מתבצעת טוב יותר כאשר המוח מתמקד במשימה אחת ספציפית. מחקר משנת 2006 למשל, גילה כי בארגונים נוצר צוואר בקבוק של מידע כאשר העובדים ניסו לעשות מספר משימות בבת אחת.

 

 

אותם עובדים הכפילו את מספר הטעויות שלהם ותפוקתם התעכבה ב-30% לעומת עובדים אשר ביצעו את המשימות אחת אחרי השנייה. מחקרים אחרים הראו כי עודף מידע מעלה את רמת הלחץ  ואף מסכל יצירתיות. כמו כן קיימים מחקרים אשר הוכיחו כי צלצולי טלפון ו"נדנודי" אימייל מנמיכים באופן זמני את רמת ה-IQ.

 

יש לכם ADD? הרווחתם

 

מי שבמפתיע דווקא שוברים את המגמה הזו הם עובדים עם בעיות קשב וריכוז. לפי דוקטור בועז רפפורט, מומחה לרפואת ילדים ומנהל מרפאת "קשר" המתמחה בהפרעות קשב וריכוז, "אצל עובדים כאלה זה הפוך – כשהם עושים דבר אחד הערנות שלהם יורדת ורק כשהמוח שלהם מוצף בגירויים הפרודוקטיביות עולה".

 

רפפורט מוסיף כי "בן אדם כזה לא יכול להיות נתון בתוך משימה אחת ארוכה, כי זה מלחיץ אותו. כדי לתפקד, הוא חייב למעשה לעשות מולטיטסקינג". מנגד רפפורט טוען כי אין זה אומר שבריאותם אינה נפגעת: "הרבה מאותם אנשים סובלים מחרדות, פרפקציוניזם מוגזם, הם מותשים וסובלים מבעיות שינה".

 

 

הבעיה מתעצמת כאשר לוקחים בחשבון שמדובר במצב שלמעשה מסכן גם את הרמה הארגונית. מאמר של בית הספר לניהול בהרוורד חשף כי לעובד ממוצע לוקח 24 דקות לחזור למשימתו לאחר שענה למייל. אם לוקחים בחשבון שעובד משרדי עוסק שעתיים ביום בכתיבה ובהשבה על מיילים ניתן להשליך מכאן על תפוקת העובדים בארגון.

 

 

לפי אורית-קלייר ארזי, מנכ"ל BossProblem הפורטל להצלחה בעבודה, יועצת ארגונית בכירה ופסיכולוגית חברתית, "מולטיטסקינג הוא יותר אגדה תעסוקתית מאשר אמת מוכחת. בסופו של דבר אנשים אכן מסוגלים לעשות הרבה דברים לרוחב אבל הם פחות מתעמקים בדברים".

 

 

לדבריה, המולטיטסקינג הפך למעין מילה אופנתית בארגונים כתירוץ לקיצוץ בעלויות: "היא מאפשרת להעמיס על תפקיד אחד משימות המתאימות לביצוע על ידי שני תפקידים וכך לחסוך בכוח אדם". 

 

 

איך בכל זאת ניתן להקטין את הנזק ממולטי טסקינג - טיפים:  

 

1.      אחריות המנכ"ל– לפי ארזי, ההנהלה חייבת לוודא כי התרבות הארגונית כל הזמן מחפשת את האיזונים והבלמים בין מולטיטסקינג,שהוא חיוני בשוק תחרותי לבין מידתיות. תרבות ארגונית המתמקדת רק בריבוי משימות, ללא התחשבות באיכות התפוקות, פוגמת בתוצרים ובשירות ללקוח. חשוב לזכור שאנשים כן מסוגלים לעשות יותר מדבר אחד באותו זמן, אבל לא להגזים עם זה.
 

 

2.      אמרו "לא" – בספרו, American Heroes, ההיסטוריון אדמונד מוריס טוען כי מה שהפך את ג'ורג' וושינגטון ואת בנג'מין פרנקלין למנהיגים דגולים זה היכולת שלהם לומר "לא". מוריס ממליץ "אמרו לא למשימות לא חשובות. התחשבו במה שחשוב באמת - בלקוחות שלכם, בבוס שלכם ובעובדים שלכם".
 

 

3.      עבדו מידע חשוב בצורה אטית יותר– אל תרגישו שנשארתם מאחור רק בגלל שאתם חיים בעולם של עודף מידע. הטריק הוא לבזבז את זמנכם על מידע שהוא חשוב ולוודא שאכן ספגתם אותו. ארזי מסבירה כי"לדחוף יש נטייה להשתלט ולגרום לכם לא לעשות את החשוב. במקרים כאלו יש להאציל סמכויות. כמו כן בדרך כלל דברים שהם חשובים הם ידועים מראש ולכן יש לקבוע עבורם מועדים קבועים".
 

 

4.      תיאום ציפיות מול הבוס הישיר– לפי ארזי "אם יש לכם הרבה משימות רוחביות אך התעדוף שאתם עושים שונה מהתעדוף שהארגון שואף אליו אז אתם בבעיה - כי אמנם עשיתם ועבדתם קשה אך לא התייחסתם למה שהארגון חשב שהוא חשוב".
 

 

5.      תיאום בין עמיתים באמצעות תעדוף דינאמי – ארזי מסבירה כי "אפשר לעשות ישיבה כל בוקר, לבדוק איזה משימות יש לבצע באותו היום, לתעדף אותן יחד ואז לחלק אותן בין כולם. כל פעם שנוצר עומס קריטי כדאי לעצור ולתעדף מחדש".
 

 

6.      נטרלו את עדכוני הפייסבוק, "נדנודי" המייל והשתיקו את הטלפון – לפי ארזי "אם עבודתכם כל הזמן מופרעת על ידי הפסקות טלפונים או פייסבוק יש לכם בעיה. האפקטיביות שלכם נפגעת, ואין לכם רצף מחשבתי, התנהגותי או רגשי - שזה מה שצריך כדי להשיג תפוקה ראויה".

תגיות