תסמונת המעי הרגיז פוגע בנשיות? יש מה לעשות
תסמונת המעי הרגיז היא תסמונת שכיחה מאוד, שפוגעת על פי הערכות שונות בכ-30%-60% מהאוכלוסיה, מרביתן נשים, והיא מעסיקה את רוב הרופאים הגסטרואנטרולוגים.
התסמונת הזו כרוכה בסימפטומים שגורמים סבל ניכר לחולות: תחושת אי נוחות בעיקר בבטן התחתונה, עד כדי כאבי בטן שיכולים להיות חמורים ועזים, גזים, נפיחות, בטן בולטת, יציאות לא סדירות.
עוד ב-Onlife
כל אלה גוררים את החיים לעיסוק בלתי פוסק באכילה, מה אוכלים, כיצד זה ישפיע על התחושה, ועיסוק לא פחות מטריד בסוג היציאות, תדירותן, מספר הפעמים שצריך יהיה לגשת לשירותים וכדומה. עיסוק עלול לגרום לסבל נפשי ניכר, כמו חרדה ודיכאון, בגלל הפגיעה שהתופעות השונות גורמות לדימוי הנשי.
נשים מתלוננות על כאבים?
היתה זו סימון דה בובואר שקבעה והטביעה את האמרה ש"אשה אינה נולדת - היא נעשית אשה". תהליך עיצוב הנשיות האישית קשור בתהליכים חברתיים ותרבותיים העומדים בסתירה קשה ומביכה למגוון ביטויי תסמונת המעי הרגיז. בהם כאבים, נפיחות בבטן, עיסוק בפרשות וביציאות, ובקולות שבוקעים מהבטן.
הדימויים ה"נשיים" המסורתיים מאגדים תפיסות, שגם אם אחיזתן במציאות החברתית הולכת ומתרופפת, עדיין מהוות את אחד המקורות לתפיסתן העצמית של נשים בחברה הישראלית. על אף התמורות בעשור האחרון, עדיין נשים בישראל בפרט ובחברה המערבית בכלל נוטות להסכים עם הדימויים הנשיים המקובלים. בהם: לא להתלונן על כאבים, לא לדבר על הפרשות, לא לאכול באופן פומבי או לפחות לא להפגין הנאה מהאוכל, וגם להיות רזה, וכמובן שנטולת בטן בולטת, להיות ללא ריח גוף במקרה הטוב, ומבושמת במקרה היותר טוב. באופן כללי, מצופה מנשים שישארו גם ברגעים הקשים אסטטיות וייצוגיות.
אך מה יכולות לעשות הנשים שסובלות מתסמונת המעי הרגיז, להתעלם מן הכאבים? וכיצד הן יכולות להתמודד עם הדרישה לאסטטיקה וייצוגיות, כאשר בטנן מתנפחת כתוצאה של ריבוי גזים, שלא לדבר על הצורך או על חוסר היכולת לשלוט בשחרור הגזים והקולות שמתלווים לכך... כלומר, בהתמודדות עם דברים שצריכים להיות "סמויים" אבל פורצים החוצה מבלי שיש לנשים הסובלות מהם שליטה על כך.
כאמור, נשים שסובלות מתסמונת המעי הרגיז, סובלות לא פחות מההפגיעה שהן חוות בדימוי הנשי. הנשים שמגיעות למרפאתי מתלוננות על כך לא פחות משהן חוות משבר בגלל התסמינים הקשים.
רבות מהן בוחרות להתמודד עם המחלה בדרך שפוגעת ומשבשת את איכות חייהן . חלקן של הנשים בהן טיפלתי נמנעו מיציאה לעבודה או ללימודים, הקריירה שלהן נפגעה, חיי החברה והזוגיות, בגלל החשש מפני ביטויי התסמונת. למשל, בגלל החשש שבן הזוג יחשף לקולות ולריחות, בגלל הפחד שלא יצליחו לשלוט בהפרשותיהן ביציאה מהבית.
חשוב לי להדגיש: שאמנם מדובר במצוקה קשה, אבל שניתן להקל עליה. במלים אחרות: לא צריך להסתגר ובודאי שלא לסבול.
ואגב כך, במקרים רבים עולה החשד כי העיסוק באכילה, ובהתנהגות שכרוכה בה, מרמזת על התפתחות של הפרעות אכילה, בשעה במקרים רבים זה רק נראה כמו הפרעת אכילה, אבל למעשה מדובר במורכבות ההשפעה שיש לתסמונת על החיים ועל ההתנהגות.
מה אפשר לעשות?
בשלב הראשון, אם חושדים שהתסמינים קשורים לתסמונת המעי הרגיז, אני מליצה לגשת למרפאה גסטרואנטרולוגית ולקבל אבחנה ודאית. בשלב הבא, מומלץ לקבל ייעוץ וליווי של דיאטנית. במרבית המקרים, ניתן לפתור את התסמינים, או לפחות את חלקם באמצעות שינוי תזונתי. כלומר, אפשר לזהות מזונות שגורמים לתסמינים ולהסיר אותם מן התפריט.
בשלב האחרון, אני ממליצה על טיפול בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT). במסגרת הטיפול מנסים לאתר את אותם מצבים וסיטואציות בהם ביטויי התסמונת מופיעים ומטרידים. חלק מן הטיפול מוקדש להבנה של תחושת הפגיעה הכפולה, הן מבחינת תחושת הכאב והחרדה, והן מבחינת הפגיעה בדימוי הנשי.
כמו כן, מנסים לברר מהן ההתנהגויות שמובילות לאותם מצבים. למשל, הופעה של כאבי בטן בבוקר, לפני שצריך לצאת מהבית ללימודים או לעבודה. בצורה כזו ניתן לברר האם יש משהו שמעורר אי נוחות וחרדה, שבעקבותיו מופיעים ביטויי התסמונת, ולבנות תכנית התנהגות שתקל על המצב.
דוגמה נוספת היא של נשים שחוות מה שנקרא בשפה המקצועית "תחושת התרוקנות לא מלאה", המעוררת בהן חשש שיזדקקו לשירותים ציבוריים פעם נוספת לאחר שיצאו מהבית. נשים רבות מסתגרות בבית בגלל התחושה הזו והחרדה שהיא מעוררת. במקרים אלה נחוץ לזהות את התחושה, לקרוא לה בשם, להבין אותה, ואז למצוא חלופה התנהגותית. למשל, לצאת מהבית ולהמתין כחצי שעה בקפה סמוך, שבו אפשר יהיה להתפנות בנחת, לפני שנכנסים למשרד, למשל.
לסיכום: מטרת הטיפול היא לארגן פעילות התנהגותית חלופית שתתחשב בתסמין, וביחד עם זאת, תאפשר להמשיך בשגרת החיים.
טיפולים התנהגותיים-קוגניטיביים ניתנים במרפאות לבריאות הנפש, על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שהוסמכו לטיפול נפשי.
אלונה בורוכוב בן יעקב הציגה את הנושא במושב שנערך בחסות "אקטיביה שטראוס" בכנס "תזונה מונעת – אחוד כוחות" שהתקיים בתל אביב בחודש מאי.





React to WordPress