תמיד מסקרן לבחון בתים של אחרים, לשאוב רעיונות ולהתרשם מתכנון, מריהוט, מעיצוב ומאדריכלות. בתים הם עולם ומלואו, וככאלה הם מציגים מעין מראה שמשקפת את האופי והטעם של מי שמתגורר בתוכם. הם גם מהווים תמיד סוג של הצצה לחיים של אחרים. הצטרפו אלינו לסיור השבועי:

 

הדיירים: משפחה צעירה שעברה מהמרכז לצפון וכוללת שני הורים בסוף ה-30 שלהם ושני ילדיהם הפעוטים.

המיקום: מושב חד נס ברמת הגולן.

שטח הבית: וילה של חמישה חדרים ושתי יחידות אירוח על שטח כולל של דונם אחד.

מה רואים מהחלון? את הכנרת ואת איזור טבריה ורמת הגולן.

מה ביקשו בעלי הבית? תחושה של מרחב, אוויר טבעי ותכנון אקולוגי שעושה שימוש ברוח ובשמש ואפשרות לראות את הנוף. עוד ביקשו: שתי יחידות אירוח באותה רוח.

ומה יצא? בית שנושם את הטבע ומושפע ממנו אך עדיין יש בו סטייל.

 

 

הכניסה לבית

מראה של הבית מהצד

 

המבואה לבית. צילום: אלעד גונן וזאב ביץ, "שגב צילום" 

לא תמצאו בשום מקום אחר: דלת ברזל שהוכנה על ידי נפח מקומי, אי במטבח שהוכן בעבודת יד על ידי בעלי מקצוע מקומיים ותחושה מיוחדת של חלל מרווח.

מה בבית?

אל הבית במושב חד נס שברמת הגולן הגיעו בני הזוג הצעירים עם שני ילדיהם הקטנים לאחר חופשה השנתית שבילו במקום. השניים התאהבו במקום ובנופי הכנרת והגולן וביקשו לטעת את ביתם במקום, אחרי שמאסו בהווי החיים העירוני של מרכז הארץ.

 

במסגרת חיפושיהם אחר שטח אדמה מתאים מצאו בני הזוג שטח של דונם שהיה מוכן לבנייה על צלעו של הר שפונה מערבה אל הכנרת ואל נופי רמת הגולן. תוואי השטח המשופע נוצל על ידי האדריכלית מיכל שיין ליצירה של שתי יחידות נפרדות  – האחת משמשת בתור בית והשנייה בתור יחידות האירוח, באופן שמעניק לשני החלקים תחושה של פרטיות והנאה מקסימלית מהנוף.

 

הכניסה לבית: דלת הברזל הכבדה שנעשתה על ידי בעל מלאכה מקומי, נפתחת אל חלל עצום ומרווח שגובהו כפול וצורתו מלבן מוארך שנחצה לשניים: מימין החלק הציבורי של הבית שכולל סלון, פינת אוכל ומטבח ומשמאל החלק הפרטי ובו חדרי השינה של ההורים והילדים וחדר העבודה. החלל כולו רוצף בעץ אלון בגימור שמן שנותן מענה חם ללובן הקירות ולמודרניות של העיצוב.

בסלון שולבו מגוון פריטי ריהוט שאספו בעלי הבית ממקורות שונים – ספה שחורה מרופדת בעור שקיבלו במתנה, צמד כורסאות אפורות-שחורות שרופדו מחדש על ידם, שולחן בגווני צהוב-חום עם רגלי אלומיניום ומזנון עשוי עץ בקווים מודרניים שהזמינו אצל נגר כשנכנסו לבית.

עוד בולטים בסלון קמין גז שמשמש בימי החורף הקרים, ולמעלה אלמנט שהולך לכל אורך הבית – תעלות מיזוג חשופות בגוני כסף. "זאת הייתה החלטה של בעלת הבית", מסבירה האדריכלית מיכל שיין, "היא כזו באופייה "היא לא מנסה להתייפייף ולא מסתירה את הרצונות שלה ולא משקרת. אפשר להגיד שגם הבית הוא כזה – בלי שקרים".

 

הבריכה הפרטית

 

המטבח

 

המטבח והנוף הנשקף ממנו. צילום: אלעד גונן וזאב ביץ, "שגב צילום" 

 

סלון הבית. צילום: אלעד גונן וזאב ביץ, "שגב צילום" 

בהמשך החלל מוקמו פינת האוכל הלבנה שרגליה נרכשו במחסן העודפים של קסטיאל והפלטה שעליה יוצרה בהזמנה על ידי נגר, סביבה כסאות לבנים ומעליה מנורת עכביש בעיצוב מודרני ומתוחכם שנרכשה בקרני תכלת.

בצמוד לפינת האוכל נמצא המטבח שארונותיו עשויים פורמייקה לבנה שמהווה מעין במה לאלמנט המרכזי שבולט בפינה זו של הבית – האי. האי, שתוכנן על ידי האדריכלית, עשוי ביציקת בטון שרק חלקו מוחלק, בצדו האחד כיור נירוסטה שמבליט את העניין התעשייתי ומעליו ברז מעוצב בסגנון מטבחים מוסדיים.

החלל הציבורי כולו פונה לצדו המערבי של הבית ואל נופי הכנרת ולכן בחרו בעלי הבית לשלב בו שני חלונות ענקיים שנפתחים אל דק עץ ענקי שמשמש למשחק עבור הילדים ולאירוח.

לעיצוב חדר השינה של ההורים נבחר קו לבן שהוא המשך מרוכך לגווני הבית ונוספה לו תחושה מעט רומנטית בזכות הריהוט במראה העתיק שנמצא בו. בחדר הרחצה הצמוד ליחידת ההורים, מוקמה מקלחת זוגית מרווחת שרוצפה בדק עשוי מעץ טיק בורמזי, אסלה, כיור וארונות בגוני שחור-לבן ואיך לא, חלון שמשקיף לנוף.

חדר השינה של ההורים

גם הצימרים של בני הזוג מאופיינים בעיצוב שמשלב בין עירוניות לטבעיות. לשתי יחידות האירוח שנמצאות במפלס התחתון, כניסה נפרדת הן חולקות בריכה משותפת ונוף מפעים אל הכנרת.

 

"גם אני וגם בעלי הבית, לא אוהבים צימרים עשויים עץ", מספרת האדריכלית מיכל שיין, "לכן ניסינו לתת מענה לקהל קצת אחר, כזה שאוהב עיצוב שמחפש חוויה קצת יותר בוטיקית וסטייליסטית ופחות כפרית". ואכן הצימרים מעוצבים בקווים נקיים, בגווני לבן-אפור-שחור עם נגיעות חמות שמעניקה התאורה וכמו הבית גם הם צופים אל הנוף ואל הבריכה. בכל יחידה מוקם אמבט ג'קוזי רחב ידיים ומפנק בגווני לבן, פינת ישיבה קטנה ומעוצבת וכמובן מיטת קינג סייז מפנקת. 

הצימר

 

חדר השינה בצימר. צילום: אלעד גונן וזאב ביץ, "שגב צילום" 

לכתבה המקורית ב"בניין ודיור"