בכל שנה מתרחשים בישראל מקרים רבים בהם אנשים נפגעים פיזית עקב שימוש במוצר כלשהו: חתך עמוק מבקבוק שהתנפץ, שבירת שן כתוצאה מגלעין ביוגורט, פציעה בגלל גלגל אופניים שהתעקם, פקק של בקבוק מוגז שהתעופף לעין – ומקרים רבים נוספים. חשוב לדעת – חוק "אחריות למוצרים פגומים" מאפשר לצרכן הנפגע לקבל פיצוי.

 

עוד ב-Onlife:

 

מדוע היה צריך לחוקק חוק מיוחד בשביל מתן פיצוי בשל פגיעה ממוצר לא תקין? כדי "לאזן"  את "יחסי הכוחות" שנוטים בדרך כלל לטובת היצרנים, חברות ענק המגובות בסוללת עו"ד כשצריך. וגם כדי לעודד את היצרנים לנקוט בשיטות ייצור ובקרת איכות קפדניות שיפיקו מוצרים בטוחים יותר לצרכן.

 

ה"בשורה" העיקרית שהחוק הביא היא ש"יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר, ואין זה משנה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן." האחריות למוצרים פגומים היא אחריות מוחלטת חמורה.

 

לפני החקיקה הצרכן היה צריך להוכיח הן שהמוצר היה פגום והן שהפגם נגרם בשל רשלנותו של היצרן – כדי לקבל פיצוי. כעת מספיק שהצרכן יוכיח שהפגיעה נגרמה משימוש במוצר ועל היצרן מוטלת חובת ההוכחה שבמוצר לא היה פגם.

מתי יש פגם במוצר?

"מוצר פגום" הינו כזה שאם נפל בו פגם עלול לגרום נזק למשתמש בו. גם מוצר שאין בו פגם, אך מצריך הוראות מיוחדות אותם לא נתן היצרן, עשוי להיחשב כמוצר פגום. יותר מכך, אפילו אם לא הוכח פגם במוצר או העדר אזהרה מספקת, מספיק ש"האדם הסביר" היה מגיע למסקנה שהמוצר פגום יותר מאשר הוא תקין, כדי לחייב את היצרן לפצות את הנפגע בגין נזק הגוף שנגרם לו.

 

כך קרה בתביעה נגד תנובה של אשה שאכלה יופלה שזיפים ונשבר לה כתר בשן בגלל חפץ זר ביוגורט. התובעת זכתה במשפט למרות שהיצרן הזהיר בתווית שהיוגורט עלול להכיל חלקי פרי וחרצנים, וביהמ"ש חייב את תנובה לשלם לה 4,000 שקל על הטיפולים בשן, עוגמת נפש והוצאות המשפט.  

 

אם כן, נשאלות השאלות באילו מקרים ניתן להגיש תביעה, את מי תובעים כשהיצרן אינו ידוע, האם החוק מעניק הגנה גם ליצרן וכיצד נקבעים סכומי הפיצויים?

להלן "מדריך לתובע המתחיל"

 

באילו מקרים ניתן להגיש תביעה:

כשנגרם נזק גוף כתוצאה משימוש במוצר. עם זאת, מאחר ומדובר בחוק שהינו חוק צרכני במהותו, לא ניתן להגיש תביעה בגין נזק שנגרם ממוצרים תעשייתיים אלא רק נזק שנגרם ממוצרים שנועדו לשימוש אישי או ביתי. נציין שלא מדובר רק ב"מוצרים" שיוצרו במפעלים כיוון שבתי המשפט נתנו למונח "מוצר" פרשנות מרחיבה.

 

כך לדוגמה, היה במקרה של גברת שאכלה טוסט בו היה גלעין.

לקוחה בבית קפה הזמינה טוסט  ובתוכו היה גלעין זית. שעה שנגסה בטוסט, נשברה לה שן בשל הגלעין.

בפסק הדין חייב בית המשפט את בית הקפה לשלם לתובעת פיצויים על סך כ-18,000 שקל בגין טיפולי שיניים, הוצאות משפט ועוגמת נפש למרות שהטוסט לא יוצר במפעל כלשהו, אלא במקום.

 

 

אבל מה אם החברה המייצרת היא מחו"ל?

חוק מסייע לנפגע ומאפשר לו להגיש את תביעתו כנגד היבואן בארץ ולהיפרע ממנו את הנזק אשר נגרם לו, כאילו היה יצרן.

 

כך לדוגמה, חבורת ילדים שמצאה כדור בשדה נטוש והכדור התפוצץ ופצע את אחד הילדים.

בבדיקה שערך משרד עו"ד מטעם משפחתו של הנפגע נמצא כי יצרן הכדור הוא מסין. במקום לתבוע את היצרן בסין בגין על הנזק שנגרם לילד מפיצוצו של הכדור, התאפשר לתבוע את היבואן בארץ בבית המשפט בישראל ולהיפרע ממנו על סכום הנזק שנגרם.

 

 

מהי הדרך להגשת תביעה?

מהו סדר הפעולות שצריך לבצע במקרה של פגיעה ממוצר פגום:

1. לשמור את המוצר עצמו.

2. בפגיעה חמורה – לפנות לטיפול ולאסוף את כל המסמכים.

3. בפגיעה קלה – לתעד את הפגיעה בכל דרך אפשרית.

4.  לשמור פרטים התקשרות של עדים למקרה.

5. בפגיעה קלה – אפשר לפנות גם לבית משפט לתביעות קטנות ללא עו"ד.

6. בפגיעה חמורה – חשוב מאוד לפנות לעו"ד שכם מדובר בהליך משפטי מורכב ויקר, בין השאר כיוון שהוא כולל התייעצות עם מומחי בטיחות בתחום הרלוונטי לפגיעה.

 

האם החוק מעניק גם הגנה ליצרן ?

 גם ליצרן מעניק החוק הגנות שונות והוא יוכל ליהנות מהם אם יצליח להוכיח אחת מהן:

- אם הפגם נגרם לאחר שהמוצר יצא מהמפעל,

- אם את הפגם גרם מישהו אחר,

- אם הצרכן השתמש במוצר שלא לייעוד שלו, או בניגוד להוראות אשר נתן היצרן.

 

המשותף לכל ההגנות שהחוק מאפשר ליצרן הוא שהפגם במוצר נגרם שלא באשמתו של היצרן ושהוא פעל כפי שמצופה ממנו.  כמובן שעל היצרן להוכיח את כל אלה. נציין עם זאת שגם אי הוכחה של קשר ישיר בין השימוש במוצר לנזק  מקנה הגנה ליצרן.

תגיות