יש משהו סמלי בראש השנה וביום כיפור. למרות שרובינו פועלים לפי לוח השנה הלועזי, וגם אם אנחנו חילוניים, הרי שראש השנה זה תקופה של התחלת דף חדש ויום כיפור הוא פסק זמן לחשבון נפש.

 

עוד ב-Onlife:

 

החג הסמלי הזה מתאים לכל הרבדים: המדיני, החברתי, האישי וגם הכלכלי. את הרובד המדיני והחברתי אשאיר לפוליטיקאים, אבל אני בהחלט ממליצה על חשבון נפש אישי כלכלי.

 

כל אחד מאתנו, צריך לפחות פעם בשנה, לעצור ולעשות חשבון נפש: מה היה לי בשנה שעברה, כמה היו ההכנסות, כמה היו ההוצאות, מהם סעיפי ההוצאה והחלוקה של ההוצאות, כמה חסכתי, מה עשיתי עם החסכונות שלי? - האם עמדתי ביעדים שלי, והאם היו לי, בכלל, יעדים?

 

זה לא הצהרת הון, ואפילו לא דו"ח רווח והפסד לחישוב המס. זו בדיקה וניתוח של מה שהיה בשנה שעברה שיעזרו לכם להגדיר טוב יותר את היעדים שלכם לשנה הבאה ולאחל לעצמכם להשיג יעדים אלו. אי אפשר להשיג מטרות אם לא מציבים אותם. אבל חשוב לא פחות – להציב מטרות שאפשר לעמוד בהן.

 

איך מתכננים תקציב לשנה הבאה, עם יעדי חיסכון, הכנסות והוצאות?

  • הוציאו דפי חשבון מהבנק,
  • הוציאו פירוט כרטיסי אשראי,
  • הכינו טבלה מפורטת של הכנסות והוצאות לחודש לפי סעיפים,
  • חשבו  ממוצע הכנסות והוצאות לחודש.
  • השוו את ההוצאות להכנסות – האם אתם במאזן חיובי?
  • עברו על כל סעיפי ההוצאות והחליטו היכן להתייעל ולצמצם את ההוצאה.
  • וודאו שאתם מפרישים לחיסכון – ומסמנים זאת כהוצאה. החליטו כמה אתם מפרישים ולאיזה טווח. אפשר וגם כדאי להחליט מהי מטרת החיסון.
  • הכניסו את הכל לטבלה כך שכל מה שיישאר לכם  בשנה הקרובה הוא לעקוב אחר הביצוע.

 

לא חייבים לקחת את כל השנה אחורה. אפשר להסתפק בשלושה חודשים. אבל המספרים צריכים להיות כתובים, מפורטים ומבוססים. חשוב שלא להתנהל לפי תחושות בטן בלבד כפי שעושים כל השנה.

 

מכאן והלאה יהיה לכם הרבה יותר קל לדעת מה אתם יכולים להרשות לעצמכם ומה לא. כי הרבה יותר קל לפעול בסביבה של ודאות: אני יודע כמה יש, אני יודע מה אני רוצה – אני יודע מה צריך לעשות.

 

אבל איך מתרגמים את המספרים והרצונות למעשים בפועל?

 

אתן לכם דוגמה:

נניח שבבדיקה שעשיתם, מצאתם שההוצאות שלכם יותר גדולות מההכנסות, ולמעשה אתם "אוכלים" חסכונות כדי לממן את השוטף. אתם רואים גם, שאם אוספים את כל הסכומים הקטנים שאתם מוציאים כל יום – יומיים על קניית מזון בסופר, בירקן, באטליז ובמאפייה – יוצא סכום ענק. אז אתם מחליטים לצמצם את ההוצאה על מזון. איך ליישם?

 

להחליט על קנייה שבועית מרוכזת. להקציב סכום לקנייה השבועית (נניח 700 שקל), ועוד סכום קטן (נניח 50 שקל) להשלמה פעם בשבוע (חלב, לחם). עכשיו כשאתם יודעים כמה "מותר" לכם להוציא בקנייה, תהססו לפני שאתם מכניסים מוצרים יקרים לעגלה ותשאלו את עצמיכם האם זה הכרחי או שאפשר לוותר או למצוא תחליף זול יותר?

תסתכלו על המחירים. אם הקיווי עולה 30 שקל לקילו, אפשר לוותר על הירוק של הקיווי ולשים תפוח ירוק בסלט פירות. אם שקית שניצל מוכן עולה יותר מ 40 שקל, אולי תיקחו של החברה המתחרה שבמבצע היום? כשמציבים גבולות, אפשר לעמוד בהם.

 

אחרי שתעשו זאת תדעו מה אתם צריכים לעשות בשנה הבאה - וגם, לא פחות חשוב, לחתום על זה. כי כמו שביום כיפור ניתנת חתימתו של אלוהים לעניינים שבין אדם לאלוהיו, דרושה חתימתכם, ביניכם לבין עצמכם, חתימה המחייבת אתכם לשנה טובה יותר, להגשמה עצמית, להשגת היעדים הכלכליים שלכם.

 

ובכלל לא חייבים לחכות ליום כיפור כדי לעשות חשבון שכזה. רצוי לעשות את חשבון הנפש כל השנה. פעם בשבוע או בחודש, תלוי בכם, הזינו את ההוצאות לטבלה ותעקבו כל הזמן אחרי הביצוע לעומת התכנון. ככה תבטיחו לעצמכם מאזן חיובי בחשבון הנפש של יום כיפור הבא.

שנה טובה וחתימה טובה

 

 

הכותבת היא יועצת לכלכלת משפחה

בעלת תואר ראשון בכלכלה ושני במנהל עסקים

משפחה בפלוס

http://www.dorit4family.com/

תגיות