טעמה העצוב של עוגת הלימון / איימי בנדר

רוז היא פלא של ילדה. בגיל תשע היא מגלה שכשהיא אוכלת, היא מרגישה מה האדם שהכין את האוכל הרגיש באותו רגע.

 

בהתחלה היא לא מבינה מה קורה לה וזה אפילו די מציק לה. אבל לאט לאט היא מבינה שהיא יכולה ללמוד בעזרת זה הרבה על האנשים שסובבים אותה וחשובים לה.

 

הפעם הראשונה שזה קרה לה הייתה, כשאימה הכינה לה עוגת לימון ליומולדת. העוגה הרגישה עצובה (כפי שאפשר להבין משם הספר) וזה גורם לה להסתכל אחרת על אמא שלה ולתהות אם היא באמת מאושרת.

 

לרוז יש אח גדול בשם ג'וזף, שנוהג להיעלם למקומות לא ברורים. לג'וזף יש חבר, ג'ורג', שאותו רוז די מחבבת. הוא היחיד שלו היא מחליטה לספר על היכולת הזו שלה.

 

זה קשה להרגיש כל הזמן מה אנשים אחרים מרגישים ולכן רוז מעדיפה לפעמים פשוט לאכול אוכל תעשייתי, שיוצר על ידי מכונות. זה נותן לה סוג של "שקט נפשי".

 

הספר מתחיל כשרוז בת תשע ומלווה אותה בהפיכתה לאישה צעירה, עם כל מה שמשתמע מזה בדרך. ספר חמוד וקליל.