בריאות: 10 מיתוסים נפוצים והאמת מאחוריהם

 1. כדי לקבל את המנה היומית של ויטמין די, חייבים להיות בשמש בשעות הצהריים

 לא מדויק.

בשנים האחרונות, הוכיחו מחקרים שונים שאנשים רבים סובלים ממחסור בוויטמין די, החשוב בין השאר למניעת שפעת בחורף (גם שפעת העופות) ולמניעת אוסטיאופורוזיס.  את הוויטמין אנחנו מקבלים באופן טבעי על ידי חשיפה לשמש. נכון שבשעות הצהריים היחס בין קרינת ה uva\uvb הוא הגבוה ביותר, אבל כלל לא בטוח שהדבר מצדיק חשיפת הגוף בלי הגנה דווקא בשעות האלה.

המלצת רוב הרופאים כיום, היא קודם כל לבדוק את רמת הוויטמין בגוף (בבדיקת דם פשוטה), ואם מאובחנים חוסרים, לנסות להיחשף לשמש  בפנים או בידיים (בלי הגנה של בגדים, כובע או מסנן הגנה) באופן הדרגתי בשעות הבוקר או אחר הצהריים. חשיפה של עד 10 דקות אמורה לספק לגוף את "המנה היומית" שלו.  במקרים של מחסור גדול יותר בוויטמין ניתן לקחת תוספים מתאימים בכדורים או בטיפות.

2. גוף האישה מאבד שן לכל הריון

 לא נכון.

הסיבה לאמונה רווחת זו, היא כי בעבר חשבו שהסידן שהעובר צורך מגיע משיני האם. כמו כן, אצל נשים שסובלות מהקאות מרובות בהריון, עלולה להיווצר סביבה חומצית בחלל הפה שיכולה לפגוע בשיניים, אבל לא כתוצאה מ"דרישות העובר".

כיום ידוע שמרגע הסתיידות השן (סיום ההתפתחות), דבר לא יוציא ממנה את הסידן שממנו היא מורכבת לכוון זרם הדם. תקופת ההריון אמנם עלולה להיות רגישה לשיניים ולחניכיים, ויש להקפיד לטפל בהם כהלכה. במידה ודרוש טיפול אצל רופא שיניים, לא כדאי לדחות את העניין יותר מדי.

3 טיפולי שיניים, צילומי רנטגן וזריקות הרדמה מקומיות מזיקים לעובר

 לא נכון.

אם כבר דיברנו על רופאי שיניים, אז אמנם ,ליתר ביטחון, נוהגים להמתין עם טיפולים כאלו לתחילת הטרימסטר השני להריון, אך אין סכנה לעובר, לא בזריקות הרדמה מקומית, לא בצילומי הרנטגן (כל עוד משתמשים בסינר העופרת להגנה) ולא בחומרי הטיפול עצמם. החומר היחידי שאיננו מומלץ לשימוש במהלך טיפולי שיניים בהריון הוא גז צחוק, היות שיש הטוענים, ששימוש בו עלול לגרום לפגיעה בעובר.

4. ניתן להפיג כאבי שיניים, על ידי הנחת צמר גפן ספוג אלכוהול על המקום הכואב

 לא נכון ואף מזיק!

ייתכן וכמות האלכוהול הקטנה תרגיע מעט את המשתמש, אך הנחת האלכוהול עלולה לגרום לכוויה כימית מזיקה ברירית הפה. כמו כן, יש לשים לב אם נעשה במקביל שימוש בתרופות שאסור לערבב אותן עם אלכוהול.

5. מסוכן לערבב אלכוהול ואנטיביוטיקה!

 נכון חלקית.

כמעט כל התרופות כוללות אזהרה מפני צריכת אלכוהול תוך כדי שימוש בתרופה, אך לא תמיד מדובר בסכנה לחיים. היות שגם האלכוהול וגם האנטיביוטיקה עוברים אל הכבד, שם אנזימים אמורים לעבד אותם ולהפנות את החומרים לאיזורים הרלוונטיים בגוף, מצב של ערבוב שני החומרים הוא מצב בו אלכוהול "מתחרה" למעשה עם האנטיביוטיקה על האנזימים בגוף, וכתוצאה, אלכוהול שנלקח בשילוב עם אנטיביוטיקה עלול להחליש משמעותית את יעילותה.

בנוסף, אלכוהול ואנטיביוטיקה יכולים לגרום לתופעות לוואי דומות כגון סחרחורת, ישנוניות או שילשולים. אם לוקחים אותם יחד, התופעות עלולות רק להתגבר. בנוסף, ישנם סוגי אנטיביוטיקה, שבשימוש עם אלכוהול, עלולים לגרום לקצב דפיקות לב מהיר.

6.מיגרנה היא תופעה פסיכוסומטית

 לא נכון.

מיגרנה הינה מחלה אורגנית, אם כי תופעות כמו לחץ, חרדה ומתח יכולים בהחלט "לעזור" לה להתרחש.

המיגרנה מטופלת תרופתית, וישנן תופעות פיזיולוגיות ומחלות רבות שנקשרו אליה, אולם מחקרים רבים מצביעים על כך, שגם טיפול בהיבט הנפשי כמו הרפיה ושיטות שונות של היפנוזה, יכולות לסייע משמעותית לסובלים.

7. מים מינרלים בריאים

 תלוי במים.

לא כל המים המינרלים זהים. בתג של כל בקבוק מופיע פירוט המינרלים שהם מכילים. לדוגמא: מים הם מקור מצויין לסידן, אולם לא כל המים המינרלים מכילים את אותה כמות. מים "טובים" הם אלו שבהם כמות הסידן גדולה. לעומת זאת, כמות גדולה מדי של נתרן במים לא רצויה.

שימו לב שהמים שמכילים הרבה מינרלים טובים הם בדרך כלל גם יקרים יותר. לאנשים שצריכים להשגיח על צריכת הסידן שלהם (כגון חולי לב ויתר לחץ דם), מומלץ לשים לב לאיזה סוג של מים מינרלים הם צורכים לאורך זמן.

8. קולה הורסת את השיניים

 נכון, אבל לא רק קולה.

כולם מכירים את הסיפור (ואולי מישהו באמת ניסה את זה בבית?) על שן שכולתה לאחר שהושארה לילה שלם בתוך כוס עם קולה. הבסיס לסיפור הניסוי הזה, הוא שתכולת הסוכר הגבוהה מאוד במשקה, יחד עם החומציות הגבוהה שלו, גורמים לשחיקה חומצית בשן ובאמת מסוכנים לבריאותה.

אולם, גם מי שייגמל לחלוטין ממשקאות קלים ויעבור לתזונה טבעית אדוקה, לא יכול להירדם בשמירה:

ברוב מיצי הפירות (כגון מיץ תפוזים ותפוחים), החומציות ותכולת הסוכר גבוהות כמעט כמו בקולה, מה שהופך אותם למסוכנים לשיניים כמעט באותה המידה.

9. הסביבה מלאה בחיידקים מזיקים.

 נכון חלקית.

מצד אחד, ברור שהחלל שבו אנו פועלים, בעיקר זה הציבורי, מכוסה בחיידקים רבים שמסתתרים על ידיות הדלתות, הטלפונים המשותפים, מקלדות ועוד. אולם ברוב המקרים, הגיינה פשוטה של שטיפת ידיים בטרם הכנסתן לפה או נגיעה באיזור הפנים והעיניים יספיקו על מנת למנוע מאיתנו מחלות.

מה שכן, ישנם מקרים בהם כדאי להיזהר יותר כמו למשל בג'קוזי ציבורי (למשל בצימר), שבגלל הטמפרטורה והרטיבות שבו והעובדה שכמות קטנה של מים שנשאבת מהג'קוזי במהלך השימוש ממוחזרת אליו שוב בהפעלה הבאה, הוא מקור לא אכזב לזיהומי עור שונים (ולא רק) ולפטריות.

כמו כן, שימוש באיפור משותף, בעיקר זה ה"טסטרים" ברשתות הפארם השונות, מהווה כר למחלות כמו הרפס (במידה והמשתמשת הקודמת סבלה ממנו) או דלקות עיניים (באותו אופן). כדי למנוע הידבקויות כאלו כדאי להקפיד על מניעה או ניקיון אישי שאתם אחראים עליו (במקרה הג'קוזי), והימנעות או הקפדה על שימוש בכלים חד פעמיים (כגון מברשות האיפור או הדוגמית עצמה).

יש לציין, שלא רק איפור ציבורי אלא גם חפצים אישיים ששואלים מאנשים שאתם מכירים, עלולים להעביר זיהומים ומחלות, ורצוי לא לקחת מאנשים ציוד אישי כמו: כלי איפור, כלי גילוח, נעליים ובגדים תחתונים.

10. יש סיבה לכל מחלה.

 לא נכון.

רובנו מאמינים שלכל מחלה יש סיבה מוגדרת אחת: אם חליתי בסרטן זה כי לא אכלתי נכון, לא עשיתי ספורט או שמרתי כאבים בבטן. על אותו משקל, אם מישהו לא מחלים ממחלה, זה כי הוא לא חושב מספיק חיובי, ואם קרה משהו רע במהלך ניתוח זה בגלל הרשלנות של המנתח.

אז נכון שלדרך החיים שלנו, והאוכל שאנחנו אוכלים, הפעילות הגופנית שאנחנו עושים או לא, יש השפעה מכרעת על בריאותנו ושהקפדה על חיים בריאים מפחיתה את הסיכוי למחלות שונות. עם זאת, מחלות הן חלק מהחיים, ולא תמיד ניתן למצוא להן סיבה ברורה.

לכל תהליך שקורה בגופנו, קדמו עשרות תהליכים אחרים שקשורים זה לזה בקשרים רופפים אך בעלי משמעות. לכן, במקרה של מחלה, מלבד כמובן להמשיך לחיות כמה שיותר נכון, להקפיד על התרופות, לשים לב לטיפול ולחשוב חיובי, ובעיקר, לא לחפש אשמים.

סייעו בהכנת הכתבה:

ד"ר הלנה הוניגמן, מומחית ברפואת משפחה.

ד"ר נועם ירום, מומחה לרפואת הפה, אחראי על מרפאת הפה במחלקה לכירורגיית פה ולסת בי"ח תל- השומר.

ד"ר נירה אשל, מומחית ברפואת משפחה.