בקרוב יגיח שוב יאיר לפיד לפריים של ערוץ 2, הפעם כמרואיין. הוא יכנס מסיבות עיתונאים, יציג מצע בחירות, יתפתל בראיונות עומק וייחשף בראיונות אישיים. אם הוא ישתמש בקלפים שבידיו נכונה, יאיר לפיד יכול לעשות  לעידן נתניהו ברק ולבני את מה שביל קלינטון עשה לעידן ג'ורג' בוש (האב) ודן קוויל.

 

עוד ב - Onlife:

 

ללפיד נכסים רבים, הוא אינטליגנטי מאד ובעל יכולת ניתוח חדה, הוא מתנסח בבהירות ויודע לשלב, במינון מדוייק,חן וקלילות עם כל מה שכבד, עמוק והרה אסון במציאות הישראלית. לפיד מוביל כבר שנים, כפובליציסט, סדר יום אזרחי חילוני וחופשי אך בניגוד לאביו (ויסלח לי הקורא יאיר) הוא אינו עושה זאת באופן שמקומם עליו את מי שעומדים מצידו השני של המתרס. הוא ניחן בהומור עצמי ובתחושת פרופורציה מדוייקת לגודלו ולחלקו בהבלי העולם הזה. ואלוהים יודע שאם יש משהו שהפוליטיקה נזקקת לו בעת הזו יותר מכל זה אנשים שערים למיקום המדוייק ממנו זורחת השמש.

 

הנה חמישה דברים שמביא איתו יאיר לפיד אל הכנסת:

 

1. סדר יום אזרחי.

הציבוריות הישראלית קצה בסדרי יום מדיניים שמואילים בטובם לפנות מדי פעם מעט מקום לדיון במעמד האישה, עובדי הקבלן, לימודי הליבה ולכל מה שמרכיב את איכות החיים שלנו. הפוליטיקה הישראלית עייפה מכך שהנושאים הללו הם מטבע עובר לסוחר במשא ומתן הקואליציוני לשם בניית קואליציה רחבה או ממשלה יציבה.

לפיד נראה כמי שמוכן לרוץ מרחקים ארוכים ולהניח דווקא את הנושאים הללו על ראש שימחתו, כמי שיטען שהדרת נשים, נישואים אזרחיים ובטחונה של ילדה בבית שמש נמצאים אצלו לפני (כן, כן לפני ) האיום האירני.

 

2.  ליהיא לפיד.  

ליהיא לפיד היא נכס לא מבוטל כלל. העולם המערבי כבר אינו צורך רעיות אישי ציבור שהן סוג של אקסוסריז או המשכו הישיר והחייכני של הגבר שבחרו.  בעידן החדש נשות הנבחרים ממשיכות בקריירה משגשגת ללא תלות בבעליהן או לחילופין מקבלות מקום ולגיטימציה לפעול להתבטא ואף להוביל סדר יום ציבורי ואזרחי. 

לאחר בחירתו הראשונה לנשיא, אמר ביל קלינטון לעיתונאים כי אמריקה קיבלה "שניים במחיר אחד",  וחיבק את הילרי אישתו. היום סובל אובמה מנחיתות בסקרי דעת הקהל מול אותה הילרי קלינטון שכבר אינה אשת נשיא כי אם – השרה הבכירה בממשלו.

 

ליהיא לפיד קורצה מהחומר הנכון - קראו אותה, שימעו אותה - עוד נגלה שיאיר לפיד הוא רק הפרומו.

 

3. קלילות כובד המעמד.

רבים מאלו הלוקחים חלק בציבוריות הישראלי חשים תחושת שליחות, ואני לא מתכוון לזו שמלווה את השליח מהפיצה. לצד אותה שליחות מתלווה גם תחושת חשיבות עצמית ורדיפת כבוד. הנגע הזה דבק לא רק בעסקני המפלגות אלא גם בחלק ממנהיגי המהפכה החברתית. לפיד חף מאלו. הוא הצליח לפתח סוג של קלילות ייחודית שמכירה בכובד הסוגיות על הפרק וחשיבות המעמד, אך מצליחה להגניב פנימה את האיזון הנדרש שמאפשר לנשום ברוגע.

 

4. דם חדש

הכנסת צמאה לדם חדש שיזרום בעורקיה. ראו מה חוללה שלי יחימוביץ בזמן כל כך קצר במפלגה שנטתה למות. שוו בנפשיכם מה תוכל לעשות האנרגיה הלפידית החדשה לשיח הפרדת הדת מהמדינה; כיצד תישמע תביעתו למימוש זכויות האזרח המופרות וכיצד הוא ומפלגתו ינהגו מול מסכת הדרת הנשים והפגיעה בהן.

 

5. נחישות של מתאגרף

בתוכניתו בערוץ 3, אז בשנות התשעים, הקפיד לפיד לא לפגוש את אורחיו לפני השידור ולמעשה פגש אותם  בפעם הראשונה שנייה לפני שהשידור מתחיל. מרואייניו השונים, ביניהם אישי ציבור בכירים, התכוננו לראיון איתו אבל הפיסו את דעתם בכך ש"יאיר הוא אדם מאד אנושי ומקסים בסך הכל".

 

בסיום אותם ראיונות מצאו עצמם רבים ממרואייניו אלו המומים ולעיתים מותשים. אחד מהם אמר לי פעם על הסט בסיומה של תוכנית את המשפט הבא: "מכיר את השיר על מוחמד עלי - שהוא מרחף כפרפר ועוקץ כדבורה? הלפיד הזה מחייך וסימפטי אבל שמע, זה לא היה הוגן, באתי לראיון ומצאתי את עצמי בזירת אגרוף"

 

אם לפיד יקיים את מה שביכולתו להבטיח, לא בטוח שנראה בבחירות הבאות ניצחון בנוק אאוט - סביר יותר להניח שנחזה במלחמת התשה של מתאגרף קליל - קליל אבל עוקץ.

תגיות