אחינועם ניני מלכלכת, מאיה בוסקילה מפסידה ונשות תג מחיר: הטוב, הרע והמכוער
טוב - אחינועם ניני פותחת פה על המוזיקה הים-תיכונית
מעניין שדווקא אחינועם ניני, שבטח בנתה וילה בקיסריה מהתמלוגים של שיר החתונה הכי חרוש ("בואי כלה", דה) נכנסת בזמרי חתונות, אבל זה בגזרת האירוניות הקטנות של החיים וזה גם לא באמת חשוב.
עוד ב - Onlife:
- "מי שנכנס לאח הגדול מגיע לו שיחשמלו אותו". קפה עם כוכב "עבודה ערבית"
- מועדון חשפנות: הדרך הקצרה מלאפ דאנס לסקס בתשלום
- רוצים לזכות בכרטיסים לדרמה הרומנטית "אל תשכח"? ענו על השאלה בסוף הכתבה ואולי תזכו
מה שחשוב הוא שהיא צודקת לגמרי כשהיא אומרת שקובי פרץ והחברים שלו מתפשרים על הנמוך שבנמוך, לא עושים אמנות ואיזה בעסה שכל הכסף זורם אליהם באירועים לוכסן ועדי עובדים. תאמינו לי, כל מילה בסלע.
אחינועם ניני. כל מילה בסלע (צילום יח"צ)
בואו נעשה אחת ולתמיד את ההפרדה בין מוזיקה מזרחית נורמלית, שיכולה להיות איכותית ומעולה, ובין סחלת הכפיים הים תיכונית שאמורה לגרום לכל בר דעת לרצות לעקור את תעלות השמע שלו עם מזלג.
אין פה אפילו עניין של גזענות. הנה לדוגמה כל חבורת רימון ומרבית שוכני גלגל"צ הסחים- כולם אשכנזים למהדרין, מהוקצעים אבל נטולי נשמה. מה אני אגיד לכם? לא הרבה יותר טוב מהפרצים ושות'.
ואף על פי כן, למרות שברור שדברי אחינועם ניני צודקים וראוי לחזור על זה, כנראה שבפועל לא יהיה מנוס מלקבל החלטה אמיצה (נואשת?) ולהתחיל - בשבילה - ללכלך את הידיים מדי פעם ברינגטון חלול חדש.
ילדות טובות שעושות מוזיקה אמנותית עם הפילהרמונית מקבלות ביקורות טובות אבל לא מגיעות לשום מקום מבחינה כלכלית. ילדות רעות לוקחות את ירוסלב בוואן, עושות שמונה-תשע בר-מצוות בערב בשירים נמוכים מים המלח ודופקות קופה. שיעור טוב לנשים וגם לקח כללי לחיים בישראל, כנראה.
אולי נכונו לנו בעתיד ימים טובים בהם יזרקו את כולנו לים ואז כולנו נחיה על סיפונה של מג'יק 1 ענקית ונופיע בתורות בין הבורקס לרולטה. כולם יסגרו את החודש ברווחים עצומים ואפילו לא יהיה טעם לדווח למס הכנסה. מי יודע? נותר רק לפנטז.
רע - מאיה בוסקילה לא נוסעת לאירוויזיון / אירוויזיונים בכלל
אני מודה שלא באמת אכפת לי, אבל כואב הלב על מאיה בוסקילה - מבטיחים לה כבר איזה עשר שנים שהיא תייצג אותנו וסתם מבאסים אותה כל פעם. תנו לאישה להגשים את עצמה, דאמיט!
לא ברור מה יש באירוויזיון שהוא עדיין משאת נפשם של כל כך הרבה זמרים, אבל לאנשים יש כל מיני סטיות כשזה מגיע לעבודה; הנה אחותכם הנרצעת למשל עדיין חולמת בסתר לבה לעבוד בסינון טוקבקים (חסך כזה מהילדות) וכל הזמן אומרים לה שהיא אובר קוואלופייד ומציעים לה עזרה נפשית כי מי לעזאזל המעורער שרוצה לעבוד בדברים כאלה.
איזבו במקום מאיה בוסקילה. מתי יגיע תורה? (צילום: רונן אקרמן ויח"צ)
אבל אני סוטה מהנושא. מכל מקום, זה רע גם בשבילנו לאור הנציגים שכן נשלח בסוף. לא נזכה עם איזבו. הם באמת להקה מצוינת, אבל האירוויזיון הוא כידוע לא מקום שמזהים בו איכות אמיתית.
פעם התחרות הזאת עוד הכילה שירי פופ איכותיים שנכנסו לקלאסיקה וגרמו לאנשים כמוני לשאת את הטעם המוזיקלי הקוקסינלי שלהם בגאווה, היום יש שם שירים שאפילו מי שהלחין אותם נרדם באמצע תוך כדי, שואו בשקל ובעיקר מבצעים שנמלטו ממוסדות סגורים, וזה כבר יש לי ב"אח הגדול" על בסיס שבועי.
פעם היינו נותנים לאיכות לדבר, אבל שכחנו כבר מזמן מה זה איכות, וככל שאנחנו מתרחקים ממנה ככה אפילו לא נזכור להגיד לה שלום אם ניתקל בה שוב במקרה ברחוב. זה עצוב. טוב, כבר סיכמנו קודם בעניין הזה שכל מילה של אחינועם ניני בסלע, לא?
והנה, אפרופו, בחורה כמו אחינועם ניני - למה לא שולחים אותה לאירוויזיון? אפשר גם לצוות לה איזה זמרת ערבייה בשביל הדו-קיום ושישירו איזה מסר לשלום או משהו. כן, נראה לי שאתפוס לשיחה צפופה בהזדמנות הראשונה את יואב גינאי ואציע לו את זה. אין, זה יהיה להיט.
זה, למשל, יכול לעבוד: אחינועם ניני ומירה עוואד (צילום: יח"צ)
מכוער - גם נשים משתתפות בתג מחיר
יותר מדי זמרות עד עכשיו, כדאי לעבור קצת לעולם האמיתי, העובד והאובד. אמש למשל שמעתי בחדשות שגם נשים מתנחלות תועדו מבצעות תג מחיר באיזה כפר, וחמימות נעימה לצד בחילה מענגת פשטה בתוכי (מצב שזה ההמבורגר נבטוטים מהצהריים. אבל בלי קטנוניות).
כן, כן, אני יודעת, זה פשע חמור וכל זה. אבל אתם רואים רק את הצד המכוער. אתם מתעלמים מזה שיש פה פמיניזם טהור, פורח ומלבלב, שבו נשים מפסיקות להיות הקישוט הזה שעושה ילדים ומנקה את הבית ועושות עבודה שוויונית כמו הגברים. אפילו ברוב המקומות בצה"ל עוד לא התקדמו ככה.
נערות הגבעות rules. נשים מבצעות "תג מחיר" (צילום: רויטרז)
אין ספק שהשוויון המבורך הזה בין המינים מועיל לכולם. למשל, דמיינו סצינה בה נערת גבעות לוחמנית שכזו יוצאת לדייט בבית קפה, והיא, נאמר, לא כזאת צ'וצ'יה וטובת מראה. הבחור מולה משחק בשיעמום בכיפתו וכבר מתכנן איך הוא ימכור לה כל מיני "תראי, אני מתכנן לגדל את הילדים שלי לפי המסורת השומרונית, אופס, יש לי טלפון שחסר מישהו למניין, ביי".
ואז משומקום היא אומרת לו "אגב, התג מחיר בכפר ג'עלה? עבודה של סחבקית". וישר הוא מסתכל עליה אחרת לגמרי. פתאום היא אם ילדיו הפוטנציאלית, בת ישראל הפראית והסוררת שתוכל להרביץ בו תורה בלילות הקרים וללדת לו שבט קטן בלי להתבכיין כמו כוסית בין אפידורלים.
זה יתרון עצום על פני סתם תל אביביות למשל, כי ל"אגב, נרשמתי לתואר שני במזרחנות" אין כזה אפקט, מה לעשות. אז אם אפילו נוער הגבעות המטורף מבין שאישה יכולה לעשות עבודה טובה כמו גבר, עוד לא אבדה תקוותנו גם בתוך הקו הירוק לזה שיכירו בנו כשוות באמת. ועד אז תמיד אפשר לעוף על תג מחיר פרטי וחוקי בקניון בסופעונה. גם משהו.