מי שנמצא (כמוני) באירועי נטוורקינג לנשות עסקים למיניהם, בוודאי גילה כבר שבישראל יש היום יותר עסקים שמוקמים ומנוהלים ע"י נשים. כמו כל תחום שנפתח לנשים, ברגע שיש יותר נשים בעסקים, יש יותר נשים גם בתחומי הייעוץ העסקי.

 

עוד ב- Onlife:

 

בקצרה, אם את רוצה היום לצאת לעצמאות, אחרי שנים שאכלת קש כשכירה, סביר להניח שכמו רובנו תפני למט"י או למשרד התמ"ת ותבקשי שיצמידו לך יועץ או חונך עסקי במחיר מסובסד. גם אנחנו, שותף ושותפה, כשהקמנו עסק, דווקא לא זעיר, פנינו למשרד התמ"ת וביקשנו שיסייעו לנו בייעוץ. מתוך רשימה של עשרים יועצים אפשריים, אולי שלושה היו גברים. נשארו לנו שתי מסקנות להסיק. האחת, שגברים שבוחרים לייעץ במסגרת של התמ"ת הם לוזרים, כנראה, אחרת לא היה שם רוב נשי. השנייה, שייעוץ עסקי לעסקים קטנים זה תחום של נשים. ואלה הנשים שפגשנו:

 

יועצת מספר 1: המחבקת והמכילה

היועצת הראשונה שפנינו אליה התהדרה בתואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטה מוכרת ובכפכפי טבע נאות. ישבנו מולה, שותף ושותפה, אבל היא דיברה רק אל השותף. כדי לסבר את האוזן, השותף הוא לא הגרסה הגברית לבר רפאלי.
 
המחבקת והמכילה התגלתה כאישה רכה, עם פילוסופיה עמוקה בנוגע לנשיות ועסקים. לכן כששאלתי מה תהיה הדרך המהירה ביותר לקבל קווי אשראי בהיקף של כמה מאות אלפי שקלים, היא התבוננה בי במבט מבוהל וכל מהותה אמרה אובדן. "אבל למה לך?", פלטה בסופו של דבר. "תבנו את העסק הזה לאט... תתחילו מהבסיס".
 
איזה בסיס, שאלתי אותה, כל מהות העסק היא קנייה ומכירה בהיקפים בינוניים ומעלה. "אבל איך תמכרי דברים?", תהתה היועצת, ובאותו רגע התברר לי שהיא לא הקשיבה לאף מילה ממה שאמרתי. לא היה מנוס מלחכות לשובו של השותף לשולחן. בשלב הזה עלם החמודות נאם את אותו נאום בדיוק שנתתי אני רק חמש דקות קודם לכן. פניה של היועצת הרצינו. "כמו שאמרתי לשרון", השיבה לו, "אני לא יודעת לעזור לכם בזה. גיוסי הון זה פשוט לא התחום שלי". 
 
אילו הייתי מקשיבה לה, סביר להניח שהיום הייתי צועדת ללשכת התעסוקה ומבררת אם יש להם עבודה בטאטוא רחובות.
 

יועצת מספר 2: בלה בלה בלה

ליועצת מספר 2 הגענו כבר אחרי מחקר מקיף באינטרנט שכלל את האתר שלה (עמוד אחד, בפונט דיוויד ועל רקע סגול-אפור עייף). האתר שלה הציג רקורד מרשים, שכלל תואר בכלכלה וייעוץ למגוון גופים גדולים במשק, מהשב"ס ועד חברות ציבוריות גדולות. היינו כל כך מרוצים מאשת המקצוע הבכירה שנפלה לידינו, שאפילו לא עצרנו לרגע לתהות מדוע מישהי שמייעצת ללקוחות כה גדולים, זקוקה ללקוחות הקטנטנים והמסובסדים של התמ"ת.
 
השבר הגדול הפעם הגיע בשלבי כתיבת התכנית העסקית. שלושה ימים אחרי שסימנה לנו בצהוב על גבי תבנית מוכנה של תכנית עסקית מה צריך למלא (ללא הסבר, כי "את נראית לי בחורה פקחית ואת תסתדרי"), נתכרכמו פניה כשראתה את תוצר הביניים, עליו ירקתי דם ושעות שינה מרובות. "את לא יודעת לעשות את זה", פסקה. "אני אמלא מה שצריך בעצמי". אבל איך תמלאי, תהיתי, הרי חסרים לנו נתונים משמעותיים. זה לא הפריע לה להתיישב מול המסך ולהתחיל להקליד במרץ. "אין לי מה לכתוב פה, אז אני אכתוב משהו כללי שיהיה כמו 'בלה בלה בלה...'". זה לא בלה בלה, אמרתי, זה מסמך שאנחנו לא יכולים בלעדיו. היא סברה אחרת: "זה חסר ערך".
 
בשלב הזה הואיל השותף להתעורר מרבצו ומההפוך גדול בלי קצף שלו ולנהום שאנחנו דווקא זקוקים לדבר חסר הערך על מנת לנסות לגייס מימון. "יהיה לכם קשה לגייס עם זה מימון", השיבה, "תצטרכו לחכות עד שיהיו לכם את יתר נתונים"...  
 

יועצת מספר 3: היהירה

קצת לפני שהרומן שלנו עם יועצת מספר 2 הפך לסיפור ארוך-טווח ומחייב, פגשנו את יועצת מספר 3, יועצת עסוקה ומוכרת מאוד בחוגי נטוורקינג שונים שהייתי בהם והורכבו ברובם מעצמאיות קטנות בעלות עסקים זעירים.
 
היועצת הזו התגלתה כמכורת פייסבוק שמקדמת את עיסוקיה באופן אגרסיבי באמצעות הרשתות החברתיות. את עסקיהן של לקוחותיה, לעומת זאת, היא מקדמת הרבה יותר בשקט. השיחה המקדימה היתה טובה וכל אחד מהצדדים ניסה להרשים את השני, עד שהעליתי את הטענה שאין בשום מקום ריכוז של מידע פיננסי שיזם בתחום שלנו זקוק לו. "מה פתאום?", קפצה היועצת כנשוכת נחש. "את מקשיבה לעצמך בכלל? את לא יודעת לעשות גוגל? הכל כתוב שם!". למען האמת, היא צודקת. הכל כתוב בגוגל. למעשה, כשחיפשתי תחת מונחי חיפוש שונים, עברתי קרוב לארבעים עמודים שונים של חברות מסחריות וידיעות חדשותיות בנושאים אלה, עד שהצלחתי לדלות כמות מספקת של מידע שתאפשר לנו לדעת מה לעשות.
 
ודאי שיש בגוגל, אמרתי, התכוונתי שאין שום עמוד של משרד התמ"ת שמרכז את המידע בצורה נוחה. "זה לא התפקיד שלהם", לאטה. "הם לא אמורים לספק לך את כל המידע". מה זאת אומרת, קצף השותף, שהתעייף כבר לשמוע שיש לו שותפה מטומטמת וקוטרית, הרי משרד התמ"ת עצמו מודה שיש בעיה של נגישות למידע וזה כר פורה לחברות מסחריות שאין שום הצדקה אחרת לקיומן. "באמת יש בעיה", ענתה לו היועצת, "זה לא בסדר שהם לא מרכזים את כל החידושים בעמוד קריא".
 

סיכום ביניים ולקחים

ייעוץ עסקי הפך לתחום של נשים, לפחות ברמות המחיר שנגישות לרובנו באמצעות הגורמים הממסדיים. שלוש היועצות שעברנו, כולן מוכרות ומוערכות, כולן באמצע שנות החמישים לחייהן. אני לא יודעת לומר כרגע אם מה שהפריע להן היה גילי הלכאורה צעיר, העובדה שהגעתי עם ניסיון תעסוקתי מצומצם יחסית או שהצבתי דרישות ברמה שונה מזו של עסקים זעירים.
 
בכל מקרה מצאתי את האינטראקציה איתן בעייתית ומורכבת. האחווה הנשית המפורסמת, זו שגורמת לנו לחפש נשים אחרות על מנת לקדם סדר יום נשי יותר, התגלתה כבלון אוויר. אני משוכנעת שכל מהן, אם תתפסו אותן בפינת הקפה, תאמר שחייבים לפתח ולטפח יותר עסקים של נשים ולדאוג להעלאת ההכנסות של נשים ממקומות העבודה ומבתי העסק שלהן. באותה נשימה, כשבפני אותן נשים עומדת ההזדמנות לעזור לנשים אחרות, כאלה שמעוניינות לממש את פוטנציאל ההשתכרות שלהן, התגובה הראשונית היא מזעור, צמצום וביטול רצונן, כאילו מדובר במסלול קבוע מראש, מושלם ובלתי ניתן לשינוי, בעל תחנות מוגדרות שחובה לעבור.
 
באורח פלא, כשניגשנו לקבל ייעוץ מיועצים גברים, אמנם צעירים יותר, הם הגיבו בצורה טובה גם אליי וגם לשותף, מבלי לבטל אף אחד מאיתנו. אולי הבעיה היא בגיל, בפער הדורות, אבל בתחושה שלי וממה שראיתי, נשים לא באמת מפרגנות לנשים אחרות, הגם שהן מאוד שמחות להתפרנס מהן. עושה רושם שהן מרגישות נעלות וחכמות יותר, אעפ"י שתפקידן להיות חכמות יותר בתחומים שבהן הן מייעצות. אם ייעוץ עסקי הפך לתחום של נשים, הגיע הזמן להתמקצע במתן שירות לנשים אחרות.