ממתקים: 10 סיבות לא לתת אותם לילדים של אנשים אחרים

האם תתנו אקמול לילד שהוא לא שלכם?

לא, נכון?

גם אם אתם חובבי תרופות גדולים, שעל כל עצירות לוקחים משלשל, על כל שלשול לוקחים תרופה עוצרת, וכל כאב ראש קטנטן גורם לכם להושיט יד אל משכך כאבים ? אתם לא תתנו תרופה לילד שהוא לא הילד הפרטי שלכם. מדוע? הרי אתם מאמינים בתרופות, נכון? אז למה לא לתת אותן לילד אחר?

חריגה מסמכות

כי זו חריגה מהסמכות שלכם. כי אתם לא מכירים את ההסטוריה והרגישויות שלו. זה לא תפקידכם לנהל את הבריאות שלו. אתם לא יודעים מה השקפת העולם של משפחתו ? אולי הם לא צורכים תרופות. וזה פשוט לא עניינכם. אם הילד נראה לכם חולה ? אתם תרימו טלפון להורים.

רובנו נזהרים עם ילדים של אחרים. אנחנו נשתדל שלא לגעור בהם ? גם במקרה שהיינו גוערים בילדינו ללא מעצור. הורים שמרשים לילדיהם להסתובב בחוץ יחפים, כמוני, יבררו עם ההורה של החבר ? האם זה מותר לו. בכל זאת, הסיכוי לפציעה ברגל קיים ? ואני מבררת אם זה מקובל עליהם, או לא.

אנחנו מכירים בכך שאלו הם לא ילדינו. האחריות עליהם היא לא שלנו, ואנחנו לא רוצים להתערב בגסות באחריות ההורים.

ממתקים? תמים לחלוטין

עד שזה מגיע לממתקים וחטיפים. פה היד קלה על ההדק. רובנו נותנים ממתקים לילדים של אנשים אחרים בחופשיות, כאילו נתנו כוס מים. גם אם אנחנו יודעים שההורים של הילד הזה מאוד מתנגדים לממתקים ? אנחנו ניתן. גם אם כרסו של הילד כבר משתפלת, אנחנו ניתן. גם אם אנחנו לא יודעים שום דבר על כמה ממתקים הוא כבר אכל היום ? אנחנו ניתן. גם אם הילד מכור לממתקים, והוריו כרגע מנסים לעזור לו להגמל ? אנחנו לא נדע על כך, וניתן. גם אם יש לילד נטיה משפחתית לכולסטרול גבוה או סוכרת, וממתקים ממש מסכנים אותו ? אנחנו ניתן.

לא מכוונה רעה, חלילה. פשוט כי התרגלנו לתת ממתקים לילדים. התרגלנו להסתכל עליהם כעל תמימים, לא מזיקים. ילדים הם שמחים וחמודים כשהם אוכלים ממתקים. וזה לא נורא, נכון?

אבל שליש מילדי הגנים בישראל סובלים מהשמנה. 40% מהילדים הללו ישארו שמנים בבגרותם. זה לא קשור לאסתטיקה.

עניין בריאותי נטו

הסוכרת בעוד 20 שנה תהיה המציאות של 30% מהאוכלוסיה בארץ (בארה"ב ? תמיד 20 שנה קדימה מאיתנו ? זה יהיה 50%). אלו הם הילדים האלה שאנחנו נותנים להם ממתקים.

והרופאים כבר ממליצים לבדוק כולסטרול בגיל 7, כי לילדים היום יש בעיות של כולסטרול ולחץ דם. גם בארץ.

והילדים היום סובלים מחורים בשיניים וזוכים לטיפולי שורש וכתרים במידה של הכרנו דור אחד אחורה.

הממתקים והחטיפים אינם תמימים. הם גורמים את כל זה.

עכשיו יש לכם עשר תשובות אפשריות, מדוע הממתקים שאתם נותנים לילדים של אחרים ? זה בסדר.

נבדוק אחת-אחת.

1. כולנו "גדלנו" על ממתקים

לא מדויק. לא בכמויות האלה. פעם היו נותנים עוגיה לילד, או שתי קוביות שוקולד. היום נותנים לו חטיף שוקולד במשקל 50 גר' ? כמו חצי טבלת שוקולד. פעם נתנו מעט גלידה בקערה. היום נותנים ארטיק ענק ששווה בגודלו ל ? 5 מנות גלידה. אני זוכרת את כמויות הכיבוד שפגשתי במסיבות יום הולדת בילדותי ? כמה פיתות עם חומוס ומלפפון חמוץ, עוגה אחת (לא משנה כמה ילדים היו), ומעט חטיפים בצלחת ? אולי 3,4 חבילות לכולם. אין מה להשוות לכמויות הבצק סוכר, סוכר מתוק על מקל, נקניקיות בלחמניות, ושקיות חטיפים בכמות של לפחות חצי קילו (אם לא קילו!) לכל ילד שמגישים היום. ועוד קצת הביתה.

2. ממתקים זה לא נורא לילדים

טעות עובדתית. המשקל של הילד נמוך משלכם, בהרבה. יתכן שאתם שוקלים אפילו פי 5 מהילד. כך שכל גלידה שהוא אוכל היא כמו 5 שאתם תאכלו. האם אתם רוצים עכשיו לאכול 5 גלידות? האם זה נראה לכם סביר? כל צבע מאכל או כל מיני כימיקלים מגיעים אליו פי 5. ועובדה: הם משמינים מזה. והילדים היום גם לא כל כך בריאים. יש להם אסטמה ויש להם חום בכל שני וחמישי. אז ממתקים זה משמין ולא בריא, והם שמנים ולא בריאים. אולי זה כן נורא לילדים.

3. זה רק פעם ב...

באמת? הרי אתם לא לבד. כמו שאתם נותנים שוקולד, גם בביה"ס כל אירוע הוא סיבה להעמסת גא'נק על הילדים, גם הגננת נותנת ממתקים וחטיפים בכל יום הולדת (ויש המון כאלה), בכל חג (כנ"ל), בכל פעם שהיה איזה ארוע משפחתי ונשארו ממתקים, היא מביאה אותם לגן (חבל לזרוק לפח ? עדיף לזרוק לתוך הקיבות של הילדים), ובכלל, בכל אירוע משמח. גם הגננת בצהרון נותנת ממתקים, אף אחד לא מוכן לוותר על זה ? באותן הזדמנויות, גם אם זו פעם שניה באותו היום. בחלק מהחוגים מחלקים ממתקים, שכנות חביבות מחלקות שוקולדים כשהן חוזרות מחו"ל, אפילו נהגי אוטובוס חובבי ילדים מכבדים אותם בממתקים. נוסיף לזה את הסבתות המסורות שמלעיטות את הילדים בכמויות סוכר, שומן ומלח אינסופיות (להן אסור ? הרופא אסר אליהן), ותקבלו, שגם אם הורה לא רוצה לתת שום ממתק לילדיו ? ילדיו יקבלו ממתקים מדי יום ביומו. וילדים שבבית שלהם פוחדים ליצור חסכים, ונותנים ממתקים - רק ממתק אחד (נוסף) ביום ?מקבלים ממתקים מספר פעמים בכל יום. ואתם אלו שיוצרים את זה.

4. צריך לשמח ילדים

זו הסיבה העיקרית שרובנו נותנים ג'אנק (באנגלית ? אשפה) לילדים. אבל אנחנו משמחים אותם בעזרת אוכל שיגרום להם להרבה מאוד צער. כשהם יהיו שמנים, יצחקו עליהם, והם גם עלולים לפתח אנורקסיה. כשרופא השיניים יעשה להם טיפול שורש הם יבכו. כאשר הם יקחו תרופות נגד כולסטרול הבריאות שלהם תושפע לשנים רבות קדימה. אנחנו קונים את השמחה הקצרה של היום על חשבון השמחה שלהם בעתיד. גוזלים מהם שמחה. כמה מאיתנו נלחמים במשקל? ולמה שנעשה את זה לילדים?

5. אי אפשר לחגוג בלי אוכל

איזו שטות לימדנו את עצמנו. כמו השיר החביב ? שאם חושבים עליו, הוא נורא ? "אין חגיגה בלי עוגה". נו, באמת. אפשר לשמוח ולצהול, ולהיות ממש מאושרים ? בלי שום קשר לאוכל. בואו ננתק את הקישור הזה אצלנו בראש, והוא יתנתק גם אצלם. אפשר לשחק איתם. אפשר לעודד אותם לרוץ ולרקוד, ולהצטרף אליהם - או פשוט להתבונן בהם (ולא בטלויזיה). אפשר ללמד אותם עובדות מעניינות. לספר להם סיפורים. אפשר ללכת איתם ולחפש בחוץ שבלולים וצנוברים. או פשוט לחבק אותם ולשמוע אותם מספרים לכם סיפורים על הגן ובית הספר. יש כל כך הרבה דרכים לשמוח בחיים.

6. הילדים יתאכזבו אם לא ניתן

נכון. אם הרגלנו אותם לכך ? הם יתאכזבו. ומה בכך? ילדים מתאכזבים עשרות פעמים ביום. זה חלק מחייהם. אנחנו לא מתאכזבים, רק כי הפסקנו לצפות לדברים. אם ניתן להם שוקולד ? הם יתאכזבו כשהוא יגמר. ואם לא ניתן ? הם יתאכזבו שאין. אז מה זה משנה? יתאכזבו ויתגברו. לא מזמן ערכתי מסיבת יום הולדת לילדי. חוץ מעוגה ביתית (לא בצק סוכר, לא ספיידרמן מודפס "אכיל", פשוט עוגה אמיתית מחומרים טובים שהיתי אוכלת בעצמי) לא נתתי אף ממתק. אף חטיף. שום שקיות הפתעה. שום דבר. גם לא נקניקיות. "סתם" אוכל רגיל עם הרבה ירקות ופירות חתוכים על השולחן. ומשחקים. ושירים. וכיף. וכדורגל למטה. וכולם היו שמחים. ואם מישהו התאכזב ? לא שמעתי תלונות, אבל זה יתכן ? אני בטוחה שהוא יתגבר על זה. המסיבה היתה שמחה וצוהלת לא פחות מכל מסיבה עתירת צבעי מאכל שראיתי.

7. הם בוכים

אנחנו נותנים ממתקים כאשר ילדים בוכים. על זה כתבתי קטע שלם שזכה לבערך 5000 צפיות. השיעור הזה שכל צער צריך לקבל מענה ע"י ממתקים הוא שיעור הרסני ביותר, וזו אולי הבעיה הקשה ביותר. זו התמכרות רגשית עמוקה שעלולה להמשך כל חייהם (כמה מאיתנו נלחמים באכילה רגשית היום?)

8. הילד לא אכל כלום, לפחות שיאכל ממתקים

זו טעות שלא רק פולניות עושות. ילדים לא צריכים לאכול כל הזמן. אין להם את ההתניה הזו. יתכן שהם לא רעבים. או שהם קצת רעבים, והם יאכלו כשהם יגיעו הביתה. אף ילד עוד לא גווע מרעב בזמן ביקור אצל חבר או במסיבה, שבו לא קיבל ממתקים. וחוץ מזה, אחרי זמן מסוים, ובהעדר ממתקים, יתכן שהתפוח שאתם מציעים יהפוך ליותר אטרקטיבי. כאשר הרעב באמת יתעורר אצלו, ולא אצלנו בראש.

9. אנחנו צריכים לתת אוכל לקבוצה של ילדים, ואם ניתן ג'אנק ? הם בטוח יאכלו

אם זה יהיה בריא, הם לא יאכלו, ויהיו רעבים. אני מסכימה. יש פה עניין. מדריכה בקייטנה התייעצה איתי: קל ופשוט לתת לחם לבן עם שוקולד לקבוצה של ילדים. זה זול, והם בטוח יאכלו. ואם ניתן להם לחם כוסמין עם אבוקדו, חלק יאכלו, וחלק לא. אז קודם כל בואו נפסול את פתרון הלחם הלבן עם שוקולד. זה לא אוכל, וזה פוגע בהם (זה גם יעשה להם ירידת סוכר, והם יהיו עצבניים). ועכשיו צריך לפתור את הבעיה. לעיתים קרובות הפתרון הטוב ביותר הוא לא להגיש דבר. כל ילד יביא מהבית סנדויץ'. ברוב הבתים יש איזשהו מאכל בריא שהילדים מוכנים לאכול בסנדויץ', אולי לא אותו מאכל לכולם. אחד מוכן לאכול טחינה והשני מוכן לאכול אבוקדו, או ביצה. ובמקרים אחרים אפשר להכין יחד מאכלים (להכין סוכריות יחד או לבנות בית מממתקים לא נקרא מאכלים) ? זה עוזר לילדים לאכול את מה שהכינו. אם אתם מוכנים להוציא כמה שקלים נוספים מכיסכם, פירות יכולים להיות אופציה מצוינת שלרוב ילדים יאהבו.

10. אנחנו עסוקים

וממתקים וחטיפים הם קלים לאחזקה ולשימוש. הם מוכנים לצריכה מיידית. הם לא מתקלקלים. אפשר לזרוק לתיק שקית של חטיף וזה יהיה זמין לשימוש גם בעוד חודש (יש שם מספיק חומר משמר לשנה). אין לנו זמן וכוח להכין משהו לאכול. באמת? אתם בטוחים שאתם לא יכולים? אנחנו מתאמצים כל כך הרבה עבור הילדים, שאנחנו לא יכולים לטרוח להכין משהו סביר לאכול? או לא לאכול כל הזמן?

- אז מה, לא לתת ממתקים לילדים?

- לא.

- מה במקום זה?

- כלום. אל תתנו להם אוכל כל הזמן.

- ואם הם רעבים?

- שיאכלו אוכל אמיתי. כזה שאתם אוכלים.

- ואם הם לא רוצים לאכול את זה?

- סימן שהם לא רעבים. שימשיכו לשחק.

ושרק יהיו לנו בריאים.

נ.ב.

מיץ הוא סוכריה נוזלית, קורנפלקס ממותק הן עוגיות, פיתה עם שוקולד היא עוגה, מעדן חלב הוא פודינג. מכיל סוכר כמו גלידה. בואו נהיה כנים עם עצמנו לגבי מהם ממתקים ומהו אוכל. אפשר לאכול אוכל, ואפשר לאכול ממתקים - אבל בואו נקרא לילדים בשמותיהם.

***

הצטרפו לקבוצה בפייסבוק - הורים נגד ג'אנק לילדים. יחד יש לנו כוח.

הספר שלי יצא לאור!