דחיינות: איך להתגבר עליה בארבעה צעדים
אנחנו דוחים דברים חשובים כמו בדיקות רפואיות, תשלום דוחות, בירורים מול הרשויות ושאר דברים שעשייתם נראית לנו מעיקה או מעייפת, ולכל דחייה כזו יש מחיר. הבריאות שלנו, העלויות הכספיות התופחות או אי הנעימות הגדלה והולכת, ככל שהזמן עובר והנושא לא טופל.
1. קביעת הזמן
כדי להתחיל ולהתמודד עם הבעיה, יש קודם כל לפנות זמן עבור הטיפול במשימות - רשמו לעצמכם מתי תעשו זאת. וודאו שהזמן ריאלי, למשל - ביום ראשון אחרי העבודה, או באמצע יום העבודה. תכננו גם זמן ספציפי: לא "מחר" או "בשבוע הבא", אלא "מחר ב - 8 בערב", "ביום שני ב - 12 בצהריים". שימו תזכורת בסלולרי או ביומן האלקטרוני שלכם אם יש צורך.
2. קביעת סדרי עדיפויות
עכשיו, גשו לרשימת המשימות שלכם. הסתכלו על כל משימה וחשבו: מדוע חשוב לבצע את המטלה הזו? מה יהיה הערך כאשר היא תבוצע? מה יהיה המחיר אם היא לא תבוצע? מה רמת הדחיפות שלה? קחו טושים צבעוניים וסמנו בצבעים שונים משימות בעדיפות גבוהה, בינונית ונמוכה.העתיקו את המשימות בעדיפות גבוהה לדף חדש. כעת דף המשימות שלכם פחות צפוף ואתם פנויים יותר לראות כל משימה במקום לראות רק את כמות המשימות האינסופית.
3. הכנת רשימת עבודה למשימה
דוגמא: ברשימת המשימות הדחויות של חיים, הופיעה השורה: "לטפל בכאב הגב". חיים רצה לקבוע תור אצל האורתופד במשך תקופה ארוכה, כדי לברר את עניין הגב הכואב, אבל דחה את העניין שוב ושוב. לשאלה מדוע אתה דוחה את קביעת פגישת הטיפול, ענה חיים כי הוא לא פנה בשנים האחרונות לאורתופד, ואינו יודע אצל מי לקבוע תור. הוא רצה ללכת למומחה, אבל מי מומחה, ומי מתמחה בבעיות גב? ומי מומלץ? כל פעם שאחת השאלות האלו עלו בראשו - הוא דוחה את הטיפול בתור להזדמנות אחרת.
כדי להתמודד עם הקושי, התבקש חיים להכין רשימת עבודה, כאשר כל שלב ניתן לביצוע פשוט בפעולה אחת - בטלפון, באינטרנט, בכתב או בביקור. להלן הרשימה שהכין:
- להתקשר לחבר שהייתה לו בעיה דומה בגב, ולקבל המלצה על אורתופד.
- להתקשר לרופא המשפחה ולקבל המלצה, וגם לשאול אם יש צורך בהפניה.
- לבחור אורתופד.
- לקבוע תור.
- לכתוב תזכורת ביומן בעבודה כדי שלא יקבעו פגישות לזמן הזה.
רשימות מסוג זו מומלץ להכין באופן מיידי, עם הופעת הנושא המצריך טיפול, ומה שאי אפשר לבצע מיד, יש לציין ביומן במועד ובשעה שניתן לעמוד בהם.
לאחר שחיים הכין את הרשימה, הוא כבר לא מצא שום סיבה לדחות את התור. הוא עבר על הרשימה שלו, ביצע את המשימות אחת אחת, קיבל שם של רופא מומלץ, ורשם לו תזכורת לקבוע תור בשעות הפעילות של הרופא. התור נקבע, וחיים קיבל את חוות דעתו של המומחה על הגב שלו.
4. טיפול בגורמים המעכבים ובתירוצים
"קבעתי לטפל בסידורים אתמול בערב, אבל הילדים הלכו לישון מאוחר וכבר לא הספקתי". כך זה נשמע בכל פעם בה אתם קובעים לעצמכם זמן מסוים לטפל בדברים במה שדורש טיפול. מכירים את התופעה? סיפור כזה מרמז שמשהו במשימות שעליכם לבצע מרתיע אתכם כל כך, שאתם מוצאים דרך לדחות את ביצוען. האם יש משימה מסוימת שאתם נמנעים ממנה, ועם השאר אין בעיה?
כדי להתמודד, בצעו קודם את מה שקל לכם לבצע, ורק אז גשו למשימה ה"קשה". נסו לפרק את המשימה הזו לשלבים, לפי הדוגמא שמוצעת למעלה. בדרך כלל, תתקלו באחד השלבים במשהו שמאוד לא נעים לכם לעשות, כמו שקרה בדוגמא הבאה, לנורית.
נורית סחבה את סיום חובות סוף הלימודים שלה במשך יותר משנה. שלבי הטיפול היו ברורים - להתקשר למזכירות הפקולטה לברר, להכין טפסים מתאימים, לגשת למזכירות הפקולטה להגיש את הטפסים. הכול נראה פשוט, אך בכל פעם שמזכירות הפקולטה עלתה בשיחה, נורית התכווצה בכיסאה. התברר, שבמזכירות הפקולטה, עובדת מזכירה שהיא אימת הסטודנטים, אנטיפטית אמיתית. שלב המגע עם המזכירה הזו הפך להיות כל כך לא נעים עבור נורית, שכל המשימה נדחתה.
תוך כדי שיחות על הנושא, נהיה ברור יותר ויותר שככל שהשהות במזכירות תהיה קצרה, כך ייטב. לשם כך - היה על נורית יש להביא מראש את כל הטפסים. נורית לקחה על עצמה לברר בטלפון מהם הטפסים הדרושים, להכין אותם, ולהתקשר שוב ולוודא שבידיה כל הטפסים. כמו כן, היא התאמנה על אפשרויות תגובה למשפטים לא נעימים שהמזכירה נוהגת לומר כמו: "רק עכשיו הגעת?" ו"אני מאוד עסוקה". נורית מצאה לעצמה תשובות כמו - "קיבלתי עבודה חדשה והייתי עמוסה" ו"אשמח אם תוכלי להתפנות לרגע כדי שנוכל לסיים את העניין הזה".
כאשר התשובות למצבים השונים היו מוכנות בראשה, רמת הדאגה של נורית מהביקור במזכירות ירדה, והיא הצליחה לדמיין שתוכל לסיים את העניין בלי להרגיש מושפלת. ואכן בביקור אחד העניין הסתיים ונורית חשה הקלה גדולה.
אם כן, כל משימה יכולה להפגיש אותנו עם קשיים אשר נראים קטנים ממבט ראשון, ולכן אנו מרגישים שאנו "סתם" דוחים, ומאשימים את עצמנו בחוסר תפקוד ובעצלנות. בדרך כלל, יש באותן מחויבויות אלמנט שמקשה על ביצוען, ועלינו לזהות מה הוא. אנחנו לא "סתם" נמנעים מדברים, תמיד יש סיבה, ובדרך כלל סיבה טובה - אנחנו רוצים להגן על עצמנו מפגיעה ומתחושות לא נעימות.
במקום לצלול לביקורת עצמית, עלינו להבין שיש סיבה לדחיינות ולחפש אותה. כאשר נמצא בתוכנו את הסיבה החבויה, נוכל למצוא גם את דרך ההתמודדות - אם בעצמנו או בעזרת סביבתנו הקרובה. טיפול בזנבות שאנו גוררים יאפשר לנו לצעוד קדימה אל השנה החדשה פנויים ורעננים.
לאתר של ענבל כהן חמו www.DoCoaching.com





React to WordPress