לכאורה שני עמודי התווך האלה של חיינו לא מתערבבים היטב. בכל מקום בו אהבה וכסף מוזכרים יחד -  המיקס מלווה, בדרך כלל, בנימה שלילית.  ובצדק כמובן. אני לא פילוסוף (לצערי) ולא חוקר חברתי (לצערי הרב). הפלסטלינה בה אני מפסל את התיאוריות הדלילות שלי עשויה משירים (לצערכם?)

כמובן כפתיח,  מגיעה ההצהרה האולטימטיבית של פול מקרטני מ 1964 שאי אפשר לקנות אהבה בכסף (CAN'T BUY ME LOVE). הדבר המעניין בשיר המפוצץ מאנרגיה הזה, הוא שמקרטני עוסק באובססיביות בשיר בטבעת יהלום שקנה או לא קנה לאהובתו, וחוזר וחוזר על כך, למרות הצהרתו שלא מאוד אכפת לו מכסף. מעניין.

אבל אני רוצה לעסוק היום דווקא בכמה שירים משלנו העוסקים בנושא הזה.

אז איפה להתחיל? מהקל אל הכבד? מהמרושע אל הרומנטי?

 

בשיר ישן של להקת גזוז של דני סנדרסון האגדי, שנקרא "מילים יפות" ', מתנהל דיאלוג חצי ציני בין סנדרסון וגידי גוב למזי כהן שמבכה את איכות הבחורים בחייה. זה מתחיל ב: "מה אם הוא בחור הגון?" והתשובה המיידית היא: "זה מגדיל את הסיכון..." .

ואז מגיע: "מה אם יש לו כסף רב?" ומזי כהן עונה מייד: "לא רוצה עובר ושב...".

מאוחר יותר בשיר כשהבנים מציעים את האופציה הקלושה שיש לו לב זהב, עוקצת מזי כהן ב: "שיגור אצל הוריו..."

אבל לא כולם מתייחסים בציניות ובפיקפוק אל גברים או נשים להם יש כסף רב.

 

אייל גולן מציב תג מחיר לחיוכה של אהובתו. מדובר במיליון, או בדולר. אני מניח שהמשא ומתן עדיין מתנהל.

הפרברים, בשיר מצהיב, מזוקן ותמים להכאיב, שרים שאין להם חשבון בבנק ולא מגרש קטן בעיר, אבל יש להם אהבה שקטה. נו, אני מסופק אם תור ארוך של נשים משולהבות משתרך בסוף השיר הזה. מקסימום ספר שירה סמוק לחיים באיזה גורן של פעם.

 

בתרגום לקטע מ"קברט" נאמר שכסף מטמטם את העולם. האם זו אחת הסיבות לשיר של משינה על הכוכבים שדולקים על אש קטנה, בו בתום שלוש דקות של חיזור ובילויים מתברר שהבחורה בשיר ביקשה את הכסף במזומן?  אז הנה אולי התשובה לפול מקרטני, שטוען שאי אפשר לקנות אהבה.

 

ולא נזכיר את המוני הכוכבים ההוליוודיים שנתפסו בעין המצלמה או על ידי המדיה עם אהבה שקנו בכסף רב. למזלנו אצלנו הסיפורים האלה פופולריים פחות.

ואסיים את הסקירה הקצרה הזאת בשני ציטוטים. אחד משעשע והשני פחות.:

 

גבי שושן , בשיר בעל המילים הכי תמוהות אולי במוסיקה הישראלית, אומר - אחרי רשימת דברים יקרים שהוא רוצה לעשות -  ש: "אם לא יספיק לכך כספנו השנה, אז נקנה מאתיים גרם גבינה...". מה יותר רומנטי וממגנט לנערות מלאות תשוקה ממאתיים גרם גבינה?

ודניאל סלומון מסיים ביובש ש "יש לך לב זהב, אבל זהב זו רק מתכת..." אין צורך להוסיף הרבה.

עד כאן השבוע. בשבוע הבא אספר בהרחבה את דעתי על המוסיקה המזרחית וגל השירים מלאי האל והרוחניות ששטף אותנו בשנים האחרונות. שבו על קצה הכיסא, כמו שאומרים הגויים בביטוי מקסים באנגלית...

 

שתהיה לכם שנה נפלאה.  אני מקווה שגם אם לא צמתם ביום כיפור (כמוני), אתם מקפידים להיות בני אדם טובים ומלאי נתינה -  כל השנה.

תגיות