מבצע עמוד ענן, ולא משנה מה דעתכם על המטרות הרשמיות שלו ועל הסכם הפסקת האש, התרחש סמוך מאד למועד בחירות 2013. תיזמון מקרי או לא – לא משנה כרגע. מה שחשוב הוא שהמבצע היה הזדמנות פז למפלגות ליחצ"ן, להסביר מצע, לשנות תפיסה לקראת הבחירות, ובעיקר להראות מה הן שוות - האם לבן ופיהן שווים, או שפיהן רק אומר את מה שהציבור רוצה לשמוע?

 

עוד ב Onlife:

 

עם תחילת המבצע, המפלגות הגדולות הכריזו על השהיית הקמפיין. לא מאד מפתיע, כל יועץ תקשורת היה אומר להם לעשות את זה. הרי המבצע הזה הוא בדיוק מה שהן היו צריכות כדי להזכיר מי כאן המבוגר האחראי, כשברקע הקמפיין יכול להמשיך בערוצים אחרים. המבצע איפשר למפלגות לצאת ביח"צ, באמביאנט, בשיווק דרך אתרים חברתיים, בהעלאת המודעות בדרכים שמזכירות יותר קד"מ וקמפיינים חתרניים מסתם עוד שלט חוצות משמים, וזה סוג פרסום שאף פעם לא מזיק.

 

הליכוד ביתנו

השיח הפוליטי נסוב על ביטחון, העם רוצה דם וניצחון, העם מחכה לשמוע ביטחוניסטים מדברים - והעם מקבל. הליכוד ביתנו לא צריכים להשמיע הרבה קולות. עמוד ענן הוא הקמפיין הטוב ביותר שיכלו לבקש בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן, כל עוד הוא עמד בדעת הקהל. והנה, ברגע בו התחילו להישמע לחשושי הביקורת או דחיית הבחירות - התחילו המגעים לטובת הפסקת האש. בכל מקרה, סביר מאד להניח כי הבחירות המקדימות של שתי המפלגות הגדולות יהיו עם אחוז ההשתתפות הגבוה ביותר שהם יכלו לקוות לו.

 

בינתיים, הליכוד ביתנו מפיץ ברחבי פייסבוק שפע של ציונות, כזאת שקצת גורמת לצמרמורות קטנות בכל הגוף. חיילים עם הדגל, המדינה תחת רגלינו, התקווה ברקע, הכל מכין אותנו להתרגשות עצומה, לא משנה אם אנחנו בעד או נגד מלחמה. ביבי וליברמן נמצאים בדיוק איפה שהם רוצים, וברמת הקמפיין שלהם - בדיוק איפה שהם צריכים להיות. השיח הציבורי הוסב שוב לנושא הביטחוני, ואפשר להירגע - שם הם בשליטה מלאה. המבצע הזה שירת אותם בצורה נפלאה.

 

ציונות וצמרמורות. מתוך עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו

 

העצמאות

אם אנחנו כבר עוסקים באנשים שהמבצע יכול היה לשרת אותם, קשה שלא להזכיר את אהוד ברק, שהיה יכול לצאת מהמבצע הזה בתור האיש הנכון של הרגע, ולסדר לו כיסא בבחירות הקרובות. אבל כרגיל אצל ברק, אם אפשר להרוס הזדמנות טובה - אז למה לא? וכך הסתיים המבצע בפרישה, במקום במנדטים.

 

בתחילה היה נראה שהשתן עלה שם קצת לראש, וברק הרגיש בנוח לנזוף בנו (התושבים קפריזיים, הוא אומר. אם לא טוב להם - שיסעו לפינלנד). אפשר היה כמעט לדמיין את אנשי המטה שלו יושבים מיואשים עם הראש בין הידיים. אבל ברגע שאחרי ברק עשה את מה שהוא יודע לעשות כשהוא לא מנצח - הכריז על פרישה. ולמרות ההשוואה שאהוד ברק הרשה לעצמו לערוך בינו לבין ברק אובמה - זו אולי ההוכחה הניצחת לשוני ביניהם. היוהרה. חל איסור חמור על מותגים לנסות ולהשוות את עצמם למותגים מובילים אחרים אם הם לא יודעים לעמוד בהבטחה, וזה בדיוק מה שברק עשה. התוצאה מביכה.

 

הדמיון בשם, השוני ביהירות, והתוצאה פשוט מביכה. מתוך העמוד של צעירי העצמאות

 

העבודה

המפלגות החברתיות התקשו להתמודד עם המצב, ולמעט מרצ שגיבשה עמדה ברורה מן הרגע הראשון, כל השאר לא ממש מצאו את עצמן בתוך הדיון המדיני-בטחוני. שלי יחימוביץ', יו"ר מפלגת העבודה ונציגת החברתיים בקרב המפלגות הגדולות, ההיא שתמיד מדברת בתוך השיח החברתי, זו שאיימה לשנייה וחצי על ביבליברמן הביטחוניים עם מצע חברתי ברור ונכון, מוצאת את עצמה בתוך ענן ביטחוני, והיא לא ממש מצליחה להדליק שם אורות ערפל. יחימוביץ', ומפלגת העבודה בראשה היא עומדת, סובלת מחסר רציני בתחום הביטחוני. הם יודעים לדבר חברה, סוציאליזם, שוויון זכויות - והכל נכון, אבל במדינה כמו ישראל אי אפשר להתעלם מהמצב הביטחוני.

 

במקום להשתמש בהזדמנות הזו כדי להרגיע את המצביעים הפוטנציאליים שגם היא יכולה

לקבל החלטות ביטחוניות, יחימוביץ' נכשלה. היא אפילו לא שחתה עם הזרם - היא צפה איתו. שלי יחימוביץ' עמדה מאחורי נתניהו באופן מוחלט, ולא אמרה שום דבר אמיתי. בתחילת המבצע טענה יחימוביץ' שהמטרות צודקות, עם הפסקת האש היא טוענת שצריך לסיים. ואני שואלת: "שלי, מה את בעצם אומרת?". באמירות הללו יחימוביץ' ממצבת את עצמה כנבחרת שלא ממש מבינה ביטחון, ונותנת לאחרים להוביל. הדבר החשוב עכשיו למפלגת העבודה הוא להנחית דמות פוליטית ביטחונית ראשונה במעלה. זה האלמנט היחיד שיכול להציל להם את הבחירות.

 

שלי יחימוביץ' מתראיינת ביום השישי למבצע עמוד ענן:

 

יש עתיד

יאיר לפיד לא עומד במבחן המציאות. לפיד, שהקים את מפלגת ההמשך של אביו יש עתיד, עומד מול המצלמות ומספר לצופי ה - BBC למה מלחמות זה טוב. משהו בו מייצר אנטגוניזם (עם חוסר ביטחון קל), וחבל. יאיר לפיד רוצה להיות עמך וכולנו הרי יודעים שהוא לא. ירצה או לא, עם כל כמה שהיום זה פחות פופולרי - יאיר לפיד הוא נצר למשפחת ישראלית מכובדת מהמעמד הגבוה, ולא ישנו מספר החולצות השחורות. והנה גם הוא אומר "זו הדרך".

 

יאיר לפיד נראה כאילו הוא לא ממש יודע על מה הוא מדבר. לדעתי, נחוץ לו בדחיפות יועץ תקשורת, מישהו שישנה את השחור לצבעים, ייקח את יפה הבלורית ויוריד אותו מהעננים. אם אתה לא רוצה לבקר ממשלה בזמן פעולה, פשוט אל תדבר. גרוע מכך יהיה לבלבל את המצביעים שלך ולפנות לכיוונים ימניים ברגע שסוגיית הביטחון עולה לדיון.

 

קדימה

שאול מופז בראש מפלגת קדימה מנסה, כמה שהוא מנסה. לדעתי, וכמו שכבר אמרתי, מדובר בסוס מת. דווקא במקרה שלו הציבור הישראלי פיתח זיכרון ארוך יותר מהרגיל, והם זוכרים. מלחמת לבנון שניה, פשלות לא קטנות ובעיקר הזיגזוגים. מר מופז מתקשה לצאת מהברוך, וגם עם ההזדמנות המדהימה שנחה לפתחו בדמות עמוד ענן הוא לא מצליח לעבוד. הוא יוצא לסיורים, תומך כמובן, מבקש מביבי לא להתקפל כי ככה דעת הקהל דורשת וככה היא תקבל.

 

אבל למופז יש מכשול שהוא לא מצליח להתגבר עליו: פוליטיקאים תמיד מזגזגים ומשנים את דעתם לפי סקרים, הבעיה אצל מופז היא בתזמון. הוא מזגזג אחרון, נזכר מאוחר מדי והופך כך לאבן שואבת לכל הפשלות האפשריות. גם הפעילויות החברתיות בדמות יוזמת אירוח משפחות מהדרום לא משפרות את התדמית שלו. ואין מה להגיד, בשביל לשקם את תדמיתו של מופז צריך יותר ממבצע. צריך זמן, לעקור את שורש הרע, להנמיך את האש ואולי לצאת בעוד 4 שנים למערכה נוספת.

 

מרצ

מרצ פועלת במרץ ותולה שלטי הזדהות עם תושבי הדרום, בלי לשכוח להזכיר, כמובן, שפתרון צבאי הוא לא פתרון. סדרת פוסטרים מלווה את האמירה הזו עם סיסמאות כמו "לא על הכוח לבדו נחיה" ו"לא למהלך קרקעי, כן למהלך מדיני", בנוסף לעובדה שיו"ר המפלגה זהבה גלאון הייתה הראשונה להביע איזושהי עמדה שיכולה להיקרא שמאלנית.

 

מרצ קיבלה כאן הזדמנות ליישר קו עם עצמה ולדבר אל קהל הבוחרים שלה כמו שהוא רגיל, בלי סיסמאות ממילון הסלנג למתחילים. מרצ חוזרים להכיר במי שהם ובמה שהמותג/המפלגה מייצגת, מפסיקים להילחם בתדמית הזאת ובוחרים פשוט ללכת על זה עד הסוף. וטוב שכך, בעיניי זו הדרך הנכונה.

 

מרצ מיישרת קו עם עצמה וחוזרת להיות מה שתמיד הייתה

 

ש"ס

ש"ס עושה בדיוק את מה שהיא צריכה לעשות: מתפללת. בעיניי זו הייתה חוויה על גבול ההזיה להיכנס לעמוד פייסבוק הרשמי שלהם ולראות את כל ה"מרן מברך" ו"מרן מתפלל". אבל כנראה שמישהו במדינה הזו צריך לדבר עם אלוהים, ונותר רק לקוות שלאלוהים לא משנה אם מדובר בעסקנים או בצדיקים. לש"ס יש קלף חשוב: היא מה שנהוג לכנות מותג חזק, כזה שאין לו צורך לחזור ולהכריז "אני כאן". כל המצביעים והבוחרים של ש"ס יודעים שהיא כאן ורק מצפים למוצא פיהם של נציגי המפלגה, כי להיענות לבקשות המותג הזה יהפוך את החיים שלהם ליותר טובים. כמו נייקי או רולקס - בלי להגיד הרבה, כולם יודעים שאם יש לך את המותג הזה – החיים שלך טובים יותר. זה שיעור ראשון במיתוג, וזה עובד.

תגיות