תפסה אמריקה!

טוב, אתחיל מהסוף. לפני כחודש חזרתי הביתה לבולטימור מביקור בן שבוע בארץ. 

הביקור לא היה מתוכנן, אחי הזעיק אותי לבית החולים בו אושפז אבי במצב קריטי לאחר התקף לב רביעי. באותו הלילה הייתי  כבר על מטוס.  שנה לא הייתי בארץ. הביקור האחרון היה מפח נפש משפחתי, אולי אספר על כך בהזדמנות . ובשל כך שיכנעתי  את בן הזוג שלי לנצל את נקודות נוסע המתמיד לכיוון הוואי בקיץ הקרוב. אך, לפני כחודשיים, התחילה הג?ננה, התעייפתי מהבית-  ילדים - סופר- בישולים . במוחי רקחתי מזימה לנסוע לביקור מולדת בגפי. לרדת לים המלח, למרוח קצת בוץ. לצאת לברים הכי שווים בתל אביב . לעשן פאסיבית. לנסוע לירושלים לשים פתק בכותל. שיהיה.  העיקר להיות לבד באוטו.

כששיתפתי בתוכניות שלי את האבא של הילדים, הוא קיבל את ההצעה באופן  קשה כצפוי. נעלב,  בטוח שאני רוצה לברוח ממנו. ניסיתי להסביר ש"זה לא אתה, זה הילדים" .הסבריי לא התקבלו. גם הטענה : "שעם כל הכבוד לך, אני לא צריכה אישור ממך. אתה נוסע כבר 14 שנה ברחבי העולם מגיעה לי פעם אחת? . לא שיכנעה. ? תסעי ליומיים לניו-יורק הציע? .

ואז אבא שלי קיבל התקף לב . וכמובן הואשמתי בקונספירציה משפחתית.  זו היתה הקדמה למסקנה שלי אחרי הביקור בארץ;  ארץ ישרואל (לא טעות כתיב ) דומה למרוקאית: חמה, אוהבת , מחבקת, מעניקה נשיקות רטובות, מבשלת מעולה, עם הרבה חריף, חריפה ,  אנרגטית, צעקנית, מסוכסכת , כל השכנים שומעים אותה צועקת על הילדים, מעליבה, נעלבת, יש לה כבוד  והיא תלחם עליו, מנבלת את הפה( הקללות המרוקאיות הכי שוות כמו: הלוואי ותעלה  עליך מכונית)  לוחמנית, המונית, וולגארית, מחנכת, צודקת , נעלבת , חיה בין ערבים ודוברת את השפה, צבעונית/

ואמריקה לעומת זאת היא  פולנייה ( העדה המרוקאית מתנצלת בפני הפולנים לדורותיהם) ; מנומסת, שקטה, אדיבה,  מרוחקת, מסוגרת, מבשלת רע , לבנה, מחייכת חיוך שלא ברור האם בא מהלב, מכבסת את הכביסה בתוך הבית ולא תולה את הלבנים בחוץ ( דרך אגב זו עבירה על החוק לתלות בגדים בחוץ, פן תעליב את השכנים) , שומרת חוק והולכת בתלם, משעממת, מדברת חלש, מתחשבת באחר, מאופקת, ממתינה בסבלנות בתור. 

יחד עם הדאגה לאבי, שמחתי להיות בארץ, התפעלתי מהכבישים , בביקורים האחרונים שלי בארץ כל פעם גיליתי מחלף חדש  במדינת הסטארט- אפ הזאת , ליהגתי וליהגתי עד שאחייני בן השבע ביקש רשות לשאול אותי שאלה :? דודה סיגל ( לא ידעתי שילדים עדיין מדברים ככה) אפשר לשאול אותך שאלה??  - ? בטח? .  -?  למה את מדברת כל כך הרבה? ?   הסתבך איתי הילד על החמש דקות הראשונות.  אבל, אני סוטה מהעניין. החוויות שלי מהארץ אחרי שלושה ימים בביקור בקניון רמת אביב , תוך כדי התפעלות מהחנויות , מההמולה והרעש ומהעובדה שיש ממש אנשים בחוץ ובאמתחתי ארבעה ספרים מסטימצקי במאה שקל. אני כמעט מודיעה לבן הזוג ,?  יאללה  . חוזרים?, והוא אומר לי, ? חכי. את רק שלושה ימים שם , נדבר בעוד שלושה? תוך כדי הדרמה המשפחתית , הניתוח הקשה של אבי,  כשהרופא  מבטיח שהוא בסכנת חיים ולא ברור האם ייצא חי , אני סופגת את הארץ במקום הכי אותנטי : בית החולים....

ישר משדה התעופה הגעתי לבית החולים הראשון , שם הוא היה מאושפז  בטיפול נמרץ. נתקלתי באחות  שענתה לשאלות בקוצר רוח. לא היה לחץ כלל במחלקה, זה היה יום שישי בערב, ואפילו החולים לא מטרידים את מנוחתה, רובם מחוסרי הכרה. לאחר יומיים , הועבר אבי לבית חולים אחר , גדול יותר, לצורך הניתוח. 

בבוקר הניתוח בעודי ממררת בבכי ליד מיטת אבי ומקווה שיצא חי. אחות טיפול נמרץ אומרת ? תרגעי , את מבהילה פה את כולם? . אני לא מוותרת על הציניות ועונה ? שאשתדל ?. הרופא המנתח תיאר את הניתוח כ?קשה מאוד? והלך . מה עוד יש לומר.... לאחר שהציל את אבי , באותו ערב קניתי לרופא מתנה למשרד כהערכה . חשבתי שהמילה תודה לא מספיקה במקרה הזה.  בדרכי למשרדו , ניגשתי  לדלפק הקבלה , האחיות עסוקות בשיחה פרטית כשבינתיים הקהל ממתין, למה להפריע בשיחה כזו מרתקת?! אני אומרת ?שלום?  ונענית בנביחה ? תמתיני?. אני צייתנית. ממתינה.  - את חייבת להיות סבלנית? , אני שומעת את האחות מדברת בפולנית.  - ? אני המתנתי לך?.  -  ? את ממתינה ומביטה מסביב ? .  - ? תקשיבי, אני לא כאן  בעניין חינוך. איפה הד? ר יושב?  - ? שם?. ענתה . לא באדיבות. אני נוקשת על הדלת בנימוס , נכנסת ומציגה את עצמי .  ? נו אז? ?  ? רק הבאתי לך מתנה כהכרת תודה שהצלת את החיים של אבא שלי ? מניחה את השקית ונמלטת על נפשי.  יורדת למטה , לאכול טוסט. להרגע. מקשיבה לשיחה של שני רופאים מדברים בצעקות ולא מצליחה לעשות את ההשוואה לכאן.

הרופאים , בארה?ב  מעונבים, מרשימים  מתייחסים אליהם ביראת כבוד, חוץ מרופא אחד מלוכלך שהפסקתי ללכת אליו . ובכל זאת שאם אהיה זקוקה לניתוח אני קופצת לביקור חולים בארץ.   בעלת הדוכן של ? עלית? מעלה אצלי חיוך. היא קופצנית אדיבה וסבלנית , גם כלפי הילד  שמתעניין ?וכמה זה עולה? ולא מרפה עד שהוא מקבלת דיווח מפורט.  היה לי ברור שהיא רק עובדת שם. ואת השירות הזה בחיים לא אקבל שם באמריקה .   ? אני יודעת שזה נראה כאילו זה העסק שלי, הייתי מסעדנית פעם, נפלתי עם הבורסה בשנת 2008 , ואז התחתנתי?.  - ? נו , אז יצא טוב?.  - ? לא. התגרשתי?  Too much information.... אמרנו ,  מרוקאית!

בינתיים אני מנצלת את ביקור המולדת לבקר חברה בתל אביב. אני בחוצפתי מתבלבלת ועומדת באמצע הכביש , מאחוריי מונית. הסתבכתי. לוקחת חצי שניה ואני שומעת צפצוף אחד ארוך , אני נוסעת בבהלה ושוב נתקעת בפקקים של תל אביב ? .במרילנד כמעט ולא שומעים צפצופים ואם כן, בדרך כלל הצפצוף מיועד לנו.  ולא הזכרתי מפגש של חמישה מרוקאים בחדר אחד. ! וואו וואו .  עברו ארבעה  ימים, חיכיתי לחזור הביתה, לילדים , שלא התגעגעתי אליהם.  ? אמרתי לך? , ענה לי בפולניות הבחור שמחכה לי בבית.  ? כולם מנסים לחנך אותי כאן? אני מתלוננת ושמחה שעוד בשדה התעופה בניוארק נכנעתי ללחציו והזמנתי טיסה חזור. למרות שזממתי אז להשאר יותר זמן, שיהיה....  זה מכה בך , עוד בבדיקת דרכונים בכניסה לארץ, אתה נרגש ומחכה כבר לצאת החוצה ופקידה חמוצה מקבלת את פניך.  בחומוסיה במודיעין כשהמנהל משמרת צועק על המלצרית ? תסתמי את הפה? . להרגשה שאתה מותקף כל הזמן, מנסה להתגונן , גם מהחברים הכי טובים שלך שמחטטים לך ברחם. ( מכוונות טובות כמובן). ויש דריכות כזו , מאיפה תבוא ההתקפה הבאה .

ואחרי שבוע בארץ התגעגעתי לחיבוק של הפולנייה למרות שהיא לא מנשקת  על הלחי. אה. ומצבו של אבי משתפר. תודה.