התרגזתם מהטינופת של האח הגדול? תשתקו או תזפזפו
שערורייה חדשה באח הגדול: מישהו אמר למישהי משהו נורא אלים ועמוס בדעות קדומות. תעצרו את העיתונות. האם זאת אכן האמירה הכי נוראה שנאמרה עד היום? מה יהיה עם האלימות שם ואיפה הגבול? מתי קברניטי קשת סוף סוף יתחילו לקחת אחריות? ובכן, התשובה היא לעולם לא, תתבגרו כבר וצאו מזה. רוצים להפסיק לראות טינופת? אחלה. יש לכם שלט, תשתמשו בו.
עוד באון לייף
אני מודה, מעולם לא ראיתי האח הגדול. לא מטעמי אליטיזם (למרות שאני אכן קצת אליטיסטית),כי אם מטעמי חוסר עניין. צר לי, אבל זה פשוט לא מעניין אותי. מדי שנה מגיע השלב בו כולם מדברים רק על זה, ובכל חלל שאני נכנסת אליו מישהו צופה בתכנית עצמה או בערוץ 20. עד כה לא הצלחתי למצוא שום עניין בלהג של אנשים שרוב הזמן אני גם ככה מנסה לחמוק מלשמוע אותו בחיים האמיתיים.
מתישהו זה הפך למשהו להתנצל עליו, כי אם את באופן כללי אוהבת תוכן גבוה אז אינך מספיק עממית ומגניבה. אבל מה אני אעשה? זה לא מעניין אותי. יש לי עבודה וחיים, הזמן שלי מוגבל, ויש כל כך הרבה סדרות מופת בטלוויזיה, ואלוהי העצלנות גם בראו לי VOD ומחשב שיודע להוריד סדרות. מה אני צריכה את השטות הזאת?
איזה יופי של תכנית, גם אלימה וגם גסה
העניין הוא שקשה לחמוק מלשמוע את הדיבורים והנזיפות, בעיקר כשאת עובדת בתקשורת, סביב כל משפט בהמי שיוצא מהפה של הדיירים המופלאים. אלה שנבחרו בקפידה מבין אלפי אנשים שכל חלומם הוא לעשות סטריפטיז מול כל המדינה, כדי למלא כל אחד את המשבצת הייעודית שלו. יוסי בובליל התוודה על אונס ואיזה אחד אחר כלשהו סיפר שהוא מחפש בסוף הלילה את הנשים שאיבדו את ההכרה מרוב שיכרות, וגבר מקסים אחר דוחף לחברה שלו נייר טואלט עם אפר לפה.
אין מה להגיד, נשמעת באמת כמו תכנית מלבבת, אבל ברשותכם, גם את האלימות שלי אני מעדיפה לצרוך ב"משחקי הכס". ברברת של אנשים עילגים, מיזוגנים, הומופובים ואלימים, שלא מסוגלים להשלים משפט קוהרנטי כדי להציל את החיים שלהם - אני יכולה לשמוע גם בסופר.
אבל אם אתם ממשיכים לצפות ואינכם ילדים בגן, אנא, קחו על עצמכם קצת אחריות והפסיקו לחפור. למה בדיוק אתם מצפים, כשאתם צופים בתכנית הזאת? ועזבו את מה שמלכתחילה יכולתם אולי לצפות לו, שהרי בתיאוריה לא באמת ציפיתם לרף גבוה במיוחד של חומר אנושי – אבל בכל זאת, מדובר בעונה החמישית. ברור לכם מה אתם הולכים לקבל, ואתם עדיין בוחרים לקבל את זה. זה קצת כמו ללכת לקרב אגרוף ולהזדעזע מהדם. אני חושבת שהמילה שאני מחפשת היא צביעות, או טהרנות, או התחסדות. בכל מקרה, איזשהו סטנדרט כפול כזה, בו אתם צורכים תוכן בגלל סיבה מסוימת, ואז מוקיעים אותה ונחרדים ממנה.
רדו מהפלצנות, אתם נהנים מזה
תקראו לזה "ניסוי אנתרופולוגי", תסבירו שזה מרתק, או שאולי תודו בכנות שזה פשוט מספק לכם את יצר המציצנות. וזה, אגב, סבבה לגמרי. מנגד, עיתונאים ופובליציסטים ימשיכו, ממש כמו שאני עושה עכשיו (ראיתם מה עשיתי כאן?), לכתוב טורים בהם הם מצהירים שהם לא ראו מעולם האח הגדול, או ראו והפסיקו כי הגבולות נחצו, או ממשיכים לראות אבל לא באמת רוצים כי הגבולות נחצים, או לא יודעת מה. הם יכתבו שקשת אשמים בזה שהם לא מצנזרים, או שההצופים אשמים כי הם ממשיכים לצרוך את זה, ותמיד ירמזו שגם אנחנו כחברה נכשלנו.
בסופו של דבר, קשת היא חברה מסחרית שרוצה להתפרנס, הרייטינג של התכנית הזאת מרקיע שחקים וזה הכל. מהנקודה הזאת מדובר בבחירה אישית שלכם. תבחרו כרצונכם, ושיהיה לכם בכיף, באמת, אבל תוכלו בבקשה לחסוך מכולנו את הזעזוע העמוק שאתם חשים בכל פעם שאתם מקבלים בדיוק את מה שחתמתם עליו?





React to WordPress