תמיד אישה . האומנם ?
[video:http://www.youtube.com/watch?v=9wHti_GY1V8 ]"ההופעה התח
"ההופעה התחילה. מה אני אגיד? זאת חוויה של פעם בחיים. כל הקהל הכיר את "הפלייליסט" מהאלבום שיצא חודש וחצי לפני כן. וויאט ישב על כיסא גלגלים ושר והפעיל סינתי או מכשיר דומה, מייק אולדפילד וניק מייסון מאחוריו בגיטרה ותופים ושאר הצוות מפוזר על הבמה עם ערימות של כלי נגינה וציוד " (מתוך : פרום רוק מתקדם חוויות מהתחתית לונדון 8.9.74 )
באותו היום בו נכתבו חוויות אלה בלונדון מההופעה של להקת Soft Machine, הרחש משהו אחר ביבשת אחרת במדינה אחרת על הגלובוס - במדינת ישראל, ביבשת אסיה, באותו הבוקר נולדה תינוקת ושמה בישראל אפרת. אז, באותה נקודה, לא ידעו הורי, אחי והסובבים אותי, שיש משהו משותף ביני לבין וויאט, סולן להקת Soft Machine .
למעשה לקחו כשנתיים עד שהדבר התגלה.
הגחתי לעולם אחרי שני בנים והשתוקקות גדולה של אימי היקרה לבת. הכל נראה יפה וטוב, ממש הגשמת חלום.
באווירת השמחה שאפפה את הבית נבחר גם שמי ? בוקר אחד אבי היקר ראה בשער עיתון את תמונתה של שחקנית הקולנוע אפרת לווין שכיכבה אז בסרט קזבלן לצידו של יורם גאון ? אבא אמר : "אני יודע איך נקרא לה"
ומאותו הרגע זהו שמי. טרם בדקתי את כישורי המשחק שלי ולמעשה עד אמצע חיי הבחירה בשם הזה עבורי נראתה לי תמוהה, על גבול השעשוע. מה הקשר ביני לבן יופי פופולאריות וזוהר? בנוסף לכך ,חיפשתי משמעות (כמו שאני עושה ואעשה כול חיי) עמוקה יותר לשמי . בינתיים, השמועות מספרות שאפרת לווין ירדה מהארץ ומתגוררת בארץ זרה ואני , אני עליתי על שביל הקבלה והתרחקתי מהזרות העצמית ומתוך כך חיפשתי משמעות ל-הכול בחיי וגם לשמי ? עם השנים ,אחי שכבר מצא משמעות , סיפר לי ששמה השני של מרים אחותו של משה רבנו היה אפרת ? כאשר מרים חלתה ניתן לה השם בכדאי להביא לריפוייה ואכן היא נתרפאה . ומה איתי ?
הייתי ילדה בעלת עיניים גדולות סקרניות שרצתה לדעת הכול ואהבה אנשים. והאנשים בינקותי הביאו אותי לחייך. החיוך שלי ואהבת האדם היו אחד הגורמים, לתפיסתי, לעיכוב של הורי בהבנה שמשהו לא בסדר איתי. כאשר ראו הורי כי אני מתקשה להתהפך, למרות שהגעתי לגיל שאפשר להתחיל, הוחלט לקחת אותי לרופא ? לא היה זה רופא אחד אלא כמה רופאים . הנה דוגמה למה שרופא אחד אמר " מה את דואגת תראי איזה חיוך ואיזו חמודה, היא פשוט מאחרת" ? מאז אני לא מאחרת לשום מקום , אני מחייכת נסיבתית ולא כל האנשים גורמים לי לחייך ולא הכל פשוט .
דבריו של הרופא הרגיעו את הורי רגעית והביאו לעיכוב בבשורה . הם רצו להאמין שהוא צודק והרי הוא רופא- מספר שתיים של אלוהים ? אבל לאלוהים היו תוכניות אחרות עבורי ממספר שתיים שלו ומבחן המציאות והתוצאה לעולם לא משקר לעולם ? בעוד התפתחותי הקוגניטיבית והרגשית הייתה תקינה, התפתחותי המוטורית נתקעה איפה שהוא בהליכה עם הליכון על קצות האצבעות (ממש רקדנית בלט) ותו לא.
השבר הסורי-אפריקני ? אמא לא יכלה יותר ללכת אחרי אמרות שאין להן בסיס במציאות (למרות שרצתה) המציאות חזקה יותר מתקוות ? ד"ר אייזנר השכיבה אותי על המיטה בחדר ופשוט ניסתה לכופף את רגלי וזה לא היה פשוט ? ד"ר אייזנר אמרה לאמי הצעירה חדורת התקווה : "תראי, היא לא תלך רגיל לעולם, היא תזדקק להליכון ואני מציעה שתתחיל בפיזיותראפיה וזו כתובת המכון"- השבר הסורי אפריקני הוא השם הנפוץ, אם כי המטעה קמעה, לסדרה של העתקים ובקעים שנמשכת מצפון לדרום, מדרום טורקיה דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת. במילים אחרות , רעידת אדמה ? ממש כמוני. הטעיתי, למרות הבקעים שהיו, הם לא בישרו את הבשורה, היה צורך במס' בקעים רב כדי להביא לרעידת האדמה, קרי להסתכלות למציאות בעיניים ? כל הדרך מהרופאה עד הבית הייתה מלווה בדמעות השבר של אימי.
המושג נכות מוגדר בתור מגבלה בתפקוד גופני או נפשי הנובעת ממום מולד או מפגיעה פיזית או נפשית, עקב מחלה, תאונה. ומכאן החליפה הפרקטיקה וההתמודדות את תחושת האופוריה שנעלמה במהירות ? מציאת מסגרות, לימודים, פיזיותראפיות וניתוחים שהיו לשגרת חיינו, כמו גם שאלות שלי את אמא "למה מסתכלים עליי , למה לא רוצים לשחק איתי?" ? "ילדה גדולה בעגלה" קראו לי אנשי הרחוב ?קבלו משפחה יקרה, הילדה שלכם נכה מעתה ועד עולם.
ואני , עם השנים התמודדתי עם מצבים רבים של חרמות ע"י קבוצת השווים, שגרמו לבדידות, לכאב לספקות, להשתוקקות ותהייה ?אם אתם קוראים לבריחה התמודדות אז כן, התמודדתי. עם החרמות התמודדתי בבכי ובחוסר הבנה עד שעייפתי מלבכות , עם הבדידות התמודדתי ע"י הפיכת הנכות למינורית ועם התחברות לאנשים שהסכימו להתקרב למרות הנכות ובזכות הורבליות שלי, שעבורי היא מתנה שקיבלתי מאלוהים והיום אני יודעת כמה היא גדולה וכן המוסיקה שליוותה את חיי ותלווה אותם עד תום ? אני באה מבית מוסיקלי שחשף אותי לרפרטואר מוסיקלי עשיר, ולימד אותי שדבר ראשון שעושים כשקמים בבוקר זה להדליק את הרדיו או לשים תקליט במערכת ואז ורק אז אפשר לתפקד ? המוסיקה עזרה ועוזרת לי להתמודד עם כאב תהיות והשתוקקות.
משפחתי במקביל לרדיפה אחרי מסגרות, עטפה אותי באהבה, כאבה את כאבי ושמחה בשמחתי ועודנה. לכל אחד מבני המשפחתי היה תפקיד לא מוצהר, לא כתוב, לא מדובר או מוסכם בגידול שלי ובסיוע. אני בטוחה שההתעסקות איתי השפיע על כל בני הבית, כל אחד באופן אחר והרדיפה אחר המסגרות הסתיימה בשלב בו בחירת המסגרת הפכה שלי ? לא הבטחתי לך גן של שושנים.
הנכות לוותה אותי בבחירת המסגרת הראשונה שלי של למודי התואר הראשון בפסיכולוגיה וחינוך - עד לנקודה זו עסקתי רק בבריחה ובמזעור נזקים עפ"י תפסתי בחרתי ללמוד פסיכולוגיה כי הבנתי שאני רוצה לעזור לאחר שמתמודד עם מצוקה כי יודעת אני מצוקה מהי וכמו כן לדעת את הסיבה למצוקות ? אחת השאלות המרכזיות במדע הפסיכולוגיה היא למה ? - בכל פעם שהייתי לומדת משהו חדש זה היה מדגדג לי להתעסק עם הנכות שלי ואני בתגובה הדחתי לתת מודע שוב ושוב בעקביות לא מוערכת . עד שהתרחש אירוע בסוף שנות העשרים של חיי שמוטת את כל מנגנוני ההגנה שלי הציף אותי והוציא הכול החוצה ואז הבנתי שמה שעשיתי עד עכשיו לא עובד ? מבחן המציאות , זוכרים ?
סיטואציה נוספת ומהקצה השני של הציר, היא העובדה שבגיל שלושים ומשהו הייתי מורה וההתמודדות של הקטנים והחיות שלהם והזדקקותם לי הביאו אותי להבנה שנכון שהנכות קימת ונכון שהיא קשה וכן היא צובעת ומשפיעה על חלקים אחרים באשיות אבל זה לא אומר שאין בתוכי \בתוכנו חלקים אחרים שאפשר לטפח ולפתח למרות הנכות או בגללה - הרי לכולנו יש חלקים טובים יותר או פחות . יתרה מזו,הנכות פתחה בי תכונות שלוליי היא לא היו קימות אצלי לדעתי למשל סובלנות , אמונה והבנה שיש סיבה לעובדה שאני נכה ותפקיד בנקודה זו חשבתי שמורה זהו היעוד שלי והיום מבחן המצאות בשילוב עם מתנת האל הורבליות מראה לי כי היעוד שלי הוא עשייה העצמה ועוצמה מתוך הקושי וזה בעצם מה שאני עושה פה ובמקום עבודתי. כלומר יצרתי גבולות בעצמי שלי וגם בתפיסת הנכות ומכאן לא מדובר בנכות שצבעה את כל כולי הפנימי והחיצוני ומנעמה ממני לראות ולחוש כל חלקה טובה שבי אלא במגבלה
המילה מגבלה מכילה בתוכה את השורש ג. ב. ל. קרי גבול . גבול פירושו תחמה סכמתית הבהרה מדויקת של מה שייך ומה לא שיך לתחומי הגבול ומה מחוץ לו . כשמדובר בגבולות העצמי - יצרתי את גבולות 74 שלי . ממש כמו שמדינת ישראל קבעה את גבולותיה באופן הדרגתי עם סיום של כל מלחמה ומלחמה ובכך פתרה הסכסוך ? גם אני פתרתי את הסכסוכים שבי ע"י יצרת הגבולות של כמה משפיעה הנכות על חלק כזה או אחר ואיך מתמודדים עם כל סיטואציה וכך גיליתי בי דחף להרחיב את הפרספקטיבה, תמיד להתפתח, להתקדם, להיות אותנטית יותר וקרובה לעצמי, לפעול מתוך להט, ויצירתיות .
ומה איתי ? - המגבלה תלווה אותי עד יומי האחרון. כל יום אני מתמודדת איתה מחדש ולומדת עליה מחדש בזכות חוויות חדשות ואנשים חדשים ? כן ,קיימים שושנים אבל מה שצריך לעשות זה לנקות את הקוצים שבשושנים ואז ליהנות - וזה מה שאני עושה !!!
וכיף לי לדעת שיש ביני לבין וויאט משהו משותף!
ולסיום - Soft Machine Memories
[video:http://www.youtube.com/watch?v=9wHti_GY1V8]





React to WordPress