מרב מיכאלי נפרדת מהסופר יורם קניוק
"יורם קניוק הלך לעולמו בידיעה שהמדינה שלו זנחה והפקירה אותו ואת שכמותו" - מרב מיכאלי נפרדת מהסופר יורם קניוק
בסוף זה הגיע. הרבה - המון - פעמים הוא דיבר כאילו תיכף הוא נפטר אבל לא. עכשיו זה מוקדם בהרבה ממה שצריך היה להיות. אבידה גדולה לנו יורם קניוק.
אני מכירה אותו מאז גיל 16. קראתי את היהודי האחרון ואת ערבי טוב והטלטלתי כולי. כתבתי לו והוא - לתדהמתי - ענה. ככה היינו בדיאלוג און אנד אוף לאורך השנים. היתה לי הזכות הגדולה לקבל את תמיכתו כשהתמודדתי לכנסת במפלגת העבודה. היתה לי הזכות הגדולה לשבת איתו בחוג בית אצל יעל דיין ולשמוע אותו מפציר בנו, הפוליטיקאיות, לתת את היחס הראוי לאלה שבנו את המדינה, שהניחו את היסודות. ניסה לשכנע אותנו כמה הציבור הזה מוזנח/ת וכמה דחוף לטפל בו/ה.
אבל לא קיבלנו מספיק קולות כדי שנוכל לעשות את זה. ואלה שקיבלו מספיק קולות ממש לא מעלים על דעתם לעשות את זה. מקובל לחשוב שבהספדים לא מערבים פוליטיקה, אבל קניוק היה פוליטי בכל רמ"ח אבריו, עד הרגע האחרון (אם פספסתן / http://www.haaretz.co.il/mobile/1.1721131). הוא בחר להשאר מעורב ופוליטי ולא להפוך לקדוש ול"רב" של אף אחת/ד. כי אין מה לעשות, הכל פוליטי.
יורם קניוק הלך לעולמו בידיעה שהמדינה שלו זנחה והפקירה אותו ואת שכמותו. הלוואי ובדיוני התקציב נצליח לממש במשהו את צוואתו ולטפל כראוי באלה שעדיין אתנו.
ותקראו את היהודי האחרון.בסוף זה הגיע. הרבה - המון - פעמים הוא דיבר כאילו תיכף הוא נפטר אבל לא. עכשיו זה מוקדם בהרבה ממה שצריך היה להיות. אבידה גדולה לנו יורם קניוק.
אני מכירה אותו מאז גיל 16. קראתי את היהודי האחרון ואת ערבי טוב והטלטלתי כולי. כתבתי לו והוא - לתדהמתי - ענה. ככה היינו בדיאלוג און אנד אוף לאורך השנים. היתה לי הזכות הגדולה לקבל את תמיכתו כשהתמודדתי לכנסת במפלגת העבודה. היתה לי הזכות הגדולה לשבת איתו בחוג בית אצל יעל דיין ולשמוע אותו מפציר בנו, הפוליטיקאיות, לתת את היחס הראוי לאלה שבנו את המדינה, שהניחו את היסודות. ניסה לשכנע אותנו כמה הציבור הזה מוזנח/ת וכמה דחוף לטפל בו/ה.
אבל לא קיבלנו מספיק קולות כדי שנוכל לעשות את זה. ואלה שקיבלו מספיק קולות ממש לא מעלים על דעתם לעשות את זה. מקובל לחשוב שבהספדים לא מערבים פוליטיקה, אבל קניוק היה פוליטי בכל רמ"ח אבריו, עד הרגע האחרון (אם פספסתן). הוא בחר להשאר מעורב ופוליטי ולא להפוך לקדוש ול"רב" של אף אחת/ד. כי אין מה לעשות, הכל פוליטי.
יורם קניוק הלך לעולמו בידיעה שהמדינה שלו זנחה והפקירה אותו ואת שכמותו. הלוואי ובדיוני התקציב נצליח לממש במשהו את צוואתו ולטפל כראוי באלה שעדיין אתנו.
ותקראו את היהודי האחרון.





React to WordPress